אמור לי משהו ואומר לך מי אתה!

גברים בחליפות ובגרביים בדוגמת פסים צבעוניים

מה השפה שלנו אומרת עלינו? הדיבור והכתיבה שלנו מייצגים את מי שאנחנו.
הם אלה שיוצרים את הרושם הראשוני המתקבל עלינו!

שפה היא דבר חי ודינמי שמשתנה כל הזמן. 

במובן זה, העברית היא שפה חריגה. תופעת החייאת השפה העברית היא מקרה ייחודי שמעולם לא קרה במקום אחר בעולם. לשון כתב בספרי קודש ששימשה רק לתפילות הפכה להיות לשון חיה, בשימוש מלא ולכל הצרכים.

מרגע החייאתה השפה העברית משתנה ללא הרף, כמו כל שפה חיה אחרת. 

וזה בסדר. 

איש לא מצפה שידברו כיום בשפה ארכאית (אף שיש לה קסם משלה), אבל בהחלט רבים מצפים שידברו בשפה עברית מודרנית תקנית ללא שגיאות. חשוב להכיר את השפה התקנית ולהיות מסוגלים להשתמש בה במקומות הנכונים.

על שיבושי לשון נפוצים ארחיב בפוסטים הבאים בקטגוריה "השפה העברית". אציג היבטים שונים של השפה העברית התקנית, שלא מוכרים לרבים – גם אלה ששפת אימם היא עברית.

מהי "שפה תקנית" ומי קובע מה תקני ומה לא? 

לוגו של האקדמיה ללשון העברית

שפה תקנית היא שפה נכונה, לפי קביעתה של האקדמיה ללשון העברית

אך הקביעה הזו איננה שרירותית. 

הבסיס לשפה העברית של היום הוא טקסטים כתובים מתקופת המקרא ומתקופות חז"ל. טקסטים אלה כמובן אינם עונים על צרכים מודרניים, ונוצר הכרח להמציא מילים חדשות. האקדמיה ללשון העברית מתחילה לחפש מילים קרובות ביותר לעברית (חיפוש במקרא), ורק כשאין ברירה מתחיל תהליך של התרחקות, עד שמגיעים לרחוק ביותר – הלעז. 

עוד על חיפוש מילים חדשות אפשר לקרוא כאן.

מדוע העברית התקנית חשובה?

זה כמו לשאול: מדוע חשוב ללבוש בגדים חגיגיים, נקיים ומגוהצים לאירוע? האם יש צורך להשיב על שאלה זו או שהיא מובנת מאליה?

גברים בחליפות ובגרביים בדוגמת פסים צבעוניים

מדוע העברית התקנית חשובה?

שיבושי לשון רבים נעשים בלי שהדובר מרגיש שהוא שוגה. זה בסדר לוּ היה מדבר כך בכוונה, בהומור, מרצון להשתעשע קצת עם השפה. זה בסדר כאשר חברים מדברים זה עם זה בשפה לא תקנית. 

כמו בכל שפה, גם בעברית נוצרה שפת דיבור השונה משפת הכתב. למרות זאת, גם בשפה העברית המדוברת יש הבדל בין שיחה עם חברים ובין שיחה עם הבוס. אותם דוברים שלא מודעים לשגיאות של עצמם, ידברו כך גם בריאיון עבודה, בשיחה עם מורים, בקריינות ברדיו או בטלוויזיה ובטקסטים בכתב. 

אם הדובר לא מודע לשגיאות שלו הוא יכתוב כפי שהוא מדבר, וכך גם תהיה ההתייחסות לפוסט בבלוג שלו, למאמר שרצה לפרסם בעיתון, לעבודה האקדמית שלו שמחכה לציון או לספר שהוא רוצה להוציא לאור. 

השפה של האדם משייכת אותו למעמד המשכיל. או לא. 

יד אוחזת פתק שעליו סימן שאלה

מדוע העברית התקנית חשובה?

מאותה סיבה שחשוב לנו להקפיד ולדייק בשפה זרה שאנחנו מנסים ללמוד. מאותה סיבה שלפעמים עולים חדשים מדברים עברית טובה יותר מאשר צברים שעברית היא שפת אימם. 

ולסיום – מדוע העברית התקנית חשובה?

מתוך כבוד למחדשי השפה העברית, לציונים שסללו לנו את הדרך, לתרבות ולמסורת שלנו, כדי שלא נלך לאיבוד.

להתראות בפוסט הבא על השפה העברית!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. בהחלט מתחברת לזה שצריך להכיר שפה וכלליה. אחר כך אפשר לעשות שיבושים מושכלים. אבל גם לאלה צריך להיות טעם.
    כותבת זאת שמצטמררת משיבושים נפוצים של הדור הצעיר (והלא כל כך) כמו "אני יגיע" – לא רק בעל פה אלא בכתב. הם בכלל לא יודעים כמה זה לא נכון.

    1. את צודקת, בלה. מקווה שלפחות אחדים מאותם לא מודעים לטעויות של עצמם ימצאו עניין בפוסטים שאפרסם פה, ויפנימו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן