מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?

תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר

קוביות משחק צבעוניות מעץ

אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור.

הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את היצירה שלו להוצאות ספרים שונות ומחזיק אצבעות.

הספר שלו עובר לְלֶקְטוֹר (מומחה הקורא את כתב היד ונותן חוות דעת אם הוא ראוי לפרסום), ואם מתמזל מזלו, חוזרים אליו מההוצאה והוא יוצא לדרך. 

משנים של עבודה עם סופרים מתחילים, זיהיתי תבניות כתיבה אופייניות לא רצויות שחוזרות על עצמן. 

לשם כך קיימת עריכה ספרותית

בקטגוריה "טיפ לסופר המתחיל", אפרסם פוסטים שכל אחד מהם יתמקד בתבנית שגויה אחרת – אסביר, אדגים ואציע פתרונות.

במהלך עריכה ספרותית אני מפנה את תשומת ליבו של הסופר לבעיות הקיימות ביצירה שלו. הסופר, שהיה בטוח שכבר סיים לכתוב את ספרו ואוטוטו יחזיק בידו עותק חם מבית הדפוס, מתוסכל מהבעיות שאני מעלה ומהעבודה המאומצת הנדרשת ממנו. 

אם הסופר אינו מבין את חשיבות ההערות האלה הוא מבצע תיקונים נקודתיים בלבד, ולקוראים מתקבלת תחושה של טלאי על טלאי במקום זרימה חלקה של הסיפור. 

אין בכוונתי להרחיב על העלילה עצמה, אני בטוחה שכל מי שכותב סיפורת למד ומכיר את מרכיבי העלילה. נוסף על בדיקת העלילה, עריכה ספרותית כוללת התייחסות למרכיבים שונים של הסיפור, וברבדים שונים שלו.

ייתכן שיש לכם עלילה מצוינת, אך זה לא מספיק. אסור לכם להסתפק בכך ולחשוב שהעורכת הספרותית תסדר את כל השאר. היא לא תכתוב עבורכם את הספר שלכם! 

לכן, רצוי מלכתחילה להיות מודעים למוֹקְשים שחוזרים על עצמם ביצירות ביכורים, ולהימנע מהם במהלך כתיבת הסיפור. 

לשם כך אני כאן. 

להלן חלק מהנושאים שאעסוק בהם בהרחבה:

  • אמינות: האם הקורא "קונה" את הסיפור שהוא קורא? האם יש הקפדה על הפרטים הקטנים? האם יש סתירות בסיפור? האם הקורא שוקע בעלילה ושוכח שזהו סיפור או נזרק מהסיפור החוצה?
  • תפאורה ותיאורים: היכן מתרחשת העלילה? איך נראית סביבתן של הדמויות? איך נראים העיר, הרחוב, הבית, החדר? איך נראות הדמויות עצמן?
  • זמן: מתי הסיפור מתרחש? לפני עשור? בשנה שעברה? בעוד מאה שנה? כמה זמן עבר מהאירוע הקודם שתואר לנוכחי? האם חלף יום? חלפה שנה? חלף עשור? כיצד אנחנו מיידעים את הקורא על תקופת הסיפור ועל הזמן שחלף?
  • מילים: האם יש בסיפור מילים "ריקות" שלא אומרות דבר? מילים שנוכחותן איננה מוסיפה ומחיקתן איננה גורעת? האם נעשה שימוש באוצר מילים נרחב ובמילים נרדפות? האם מילים מסוימות חוזרות על עצמן פעמים רבות בסיפור כולו? באותה פסקה? באותה שורה? האם המילה אכן קולעת למשמעות שהיא אמורה להעביר?
  • ביטויים וניבים: האם נעשה שימוש רב בניבים ובביטויים שחוקים ונדושים, חסרי מעוף ודמיון? האם נעשה שימוש נכון בניבים? האם הם משובשים ושגויים?
  • משלב השפה: האם שפת המספר ארכאית, גבוהה, נמוכה או סלנג? האם בדיאלוגים השפה אופיינית לדמויות? האם היא אמינה ואותנטית?
  • האחדה: האם הספר הוא יחידה מגובשת מבחינת סגנון, שפה, כתיב, אופי של הדמויות וכדומה?
  • שמות: האם שמות הדמויות נקבעו באקראי או שהקדשנו להם מחשבה? האם יש להם משמעות? 
  • זרימה: האם הפסקאות באות בזו אחר זו ברצף רעיוני? האם הפסקאות מנותקות זו מזו? 
  • הֶרְמֵזִים: האם יש בסיפור רובד נוסף? רמיזה ליצירה אחרת? לתרבות מסוימת? לאירוע היסטורי כלשהו?
  • פירוט: האם נשאר מקום לדמיון של הקורא? האם מוסבר לו כל פרט ופרט? האם מזכירים לקורא שוב ושוב מיהי דמות זו או אחרת?
  • הדמויות: האם הקורא מכיר את אופיין? האם יש לדמויות עומק? האם תיאור מעשיה של הדמות מתאים לאופייה? 

בכל אלה ועוד יעסקו הפוסטים הבאים.

להתראות בפוסט הבא! 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן