איך אוסף של משפטים נהפך להיות טקסט?
הטקסט ומבנהו
איך אוסף של משפטים נהפך להיות טקסט? הטקסט הוא אוסף של משפטים שיש ביניהם קשר רעיוני. הדבר החשוב ביותר הטקסט הוא הלכידות – הרעיון המקשר בין המשפטים. מלבד הקשר הרעיוני, צריך שתהיה בטקסט קישוריות – מילות קישור (אזכורים וקַשָּרים) בין המשפטים ובתוכם.
אזכורים (references) – תפקידם להזכיר לנמען במי מדובר או במה מדובר, וליצור רצף בין הזהויות למיניהן.
למשל:
"רינה היא אישה במיטב שנותיה. היא מבוגרת מכדי לשחק במגרש המשחקים, אבל היא עושה את זה בכל זאת. הגברת מתנדנדת בנדנדות, מתגלשת במגלשות…"
המילים 'היא' ו'הגברת' מאזכרות את רינה.
קַשָּרים (connectives) – מילים המקשרות בין הפסוקיות במשפט ובין המשפטים בפסקה. קיימים קשרי הוספה (ו' החיבור, נוסף לכך, זאת ועוד), קשרים מדרגים (ראשית, שנית, לבסוף, לסיכום), קשרי סיבה ותוצאה (לכן, כתוצאה מכך, מכאן נובע ש…) ועוד.
בטבלה הבאה דוגמאות ממוינות של מילות הקישור לפי תפקידיהן השונים ולפי מקומן בטקסט (במשפט הפשוט, לפני שם; במשפט המורכב, לפני פסוקית; במשפט המחובר).
הנושא התחבירי | במשפט הפשוט – לפני שם | במשפט המורכב – לפני פסוקית | במשפט המחובר |
זמן | כעת, מחר, לעתים, לפנה"ס, תוך כדי, לפתע, בתום, טרם… |
| לאחר (זמן), באותו (היום), לפני כן, כעבור (שבוע), בימים ההם |
לוואי |
| ה- , ש- , אשר |
|
תכלית | בשביל, כדי, למען, במטרה, על מנת, לשם | כדי ש- , לבל, פן, שמא |
|
סיבה | בגלל, בשל, עקב, לרגל, בזכות, הודות ל- , מפאת, בגין… | כי, שכן, שהרי, מפני ש- , מכיוון ש- , מאחר ש- , הואיל ו- , | שכן, שהרי |
תוצאה |
| כל-כך, עד ש- , כה, עד כי, עד כדי כך ש- | כתוצאה מכך, לכן, משום כך, בשל כך, בעקבות זאת |
ויתור | למרות, על אף, חרף | אף על פי ש- , אם כי, אף ש- , גם אם | אף על פי כן, למרות זאת, בכל זאת |
השוואה והנגדה | דומה ל- , שונה מ- , בניגוד ל- , לעומת | כשם ש- , כמו ש- , בעוד | ואילו, לעומת זאת, בניגוד לכך |
מידה |
| ככל ש- |
|
תנאי |
| אם, אילו, לו, לולא, אלא אם כן |
|
הוספה |
| לא זו בלבד ש- , לא די ש- | זאת ועוד, יתר על כן, לא זו בלבד אלא, יתרה מזו |
הסתייגות |
|
| אמנם, אבל, לכאורה, למעשה, כביכול |
היקש |
| קל וחומר, על אחת כמה וכמה, מה גם ש- , לא כל שכן |
|
ישנן דרכים שונות למיין את סוגי הטקסטים השונים.
סוגי טקסטים – מיון א'
1. טקסט סיפורי (narrative) – נכללים בו סיפורים קצרים, רומנים, משלים, סיפורים
עממיים ועוד.
2. טקסט תיאורי (descriptive) – נכללים בו תיאורים טכניים (הוראות הפעלת מכשיר
כלשהו) ותיאורים אומנותיים (תיאורי נוף או דמות, יחסים בין דמויות, מעשים ופעולות,
הרהורים ורגשות ועוד).
3. טקסט היצגי (expository) – מציג עובדות, רעיונות או אנשים, מפרש אירועים
ותופעות חברתיות, בוחן ממצאים וכדומה.
4. טקסט שכנועי (argumentative) – מנסה לגרום לקורא לבצע פעולה מסוימת.
נכללים בו נאומי בחירות, פרסומות וכדומה.
סוגי טקסטים – מיון ב'
1. טקסט ייצוגי – טקסט שמוסר מידע על העולם. בעיקר מדובר בטקסטים עיוניים.
בטקסט זה נעשה שימוש במילים
ניטרליות ובתארים נחוצים בלבד, הצירופים וסדר המילים במשפט מקובלים בשפה,
הקישוריות ברורה, נושא הכתיבה ברור ואין בטקסט חזרות.
2. טקסט ריגושי – מכוון לרגשותיו של הקורא. ייכללו בו הטקסט הספרותי וטקסטים
שכנועיים. בטקסט זה נעשה שימוש במילים טעונות רגש ובתארים סובייקטיביים,
לעתים קרובות צירופי המילים וסדר המילים מפתיעים, מבנה המשפטים מקוטע או
חסר, הקישוריות לא תמיד ברורה, לפעמים הנושא מעורפל ויש חזרות רבות.
כדאי להבחין בין טקסט לבין שיח. הטקסט הוא הצירוף הנראה של מילים ושל משפטים המביעים רעיון מסוים (ממשות לשונית). השיח הוא צירוף של מושגים היוצרים יחד טיעון מסוים (ממשות פסיכולוגית).
הטקסטים השונים נבדלים ביניהם בסגנונם. הסגנון מתמקד בתופעות הלשוניות המיוחדות לטקסט. הסגנון הוא הבחירה של מבע מסוים מכלל המבעים התקניים האפשריים להעברת אותו המידע. הסגנון יכול להיות מעין "טביעת אצבעות" אישית של הכותב, או סדרת מאפיינים שמשותפים לכותבים שונים.
תקציר המבוסס על:
