שיחקתם פעם פוקר? גם אם לא, בוודאי ראיתם בסרטים שמביני עניין מזהים סימנים מסגירים (tells) כדי לדעת אם שחקן מבלף. הסימנים המסגירים הם שפת גוף לא מודעת של אנשים במצבים מסוימים. למשל, יש שמשחקים בשיער כאשר הם נבוכים, אחרים מגרדים את קצה האף כשהם מנסים להתרכז.
מה זה קשור לענייננו?
כל כותב משתמש בשפה באופן ייחודי לו, המתבטא במילים, בביטויים או בסגנון שהוא נוטה לחזור עליהם, לא בהכרח בהחלטה מודעת. לכולנו העדפה של דפוסי כתיבה מסוימים (עוד על סגנון כתיבה בפוסט סטיליסטיקה). לפעמים אותם מאפיינים של הסופר הם חלק מהחן שלו, מהייחוד שלו ומהצלחתו, אך לעיתים הם גם כוללים נקודות תורפה שצריך לשרש, בעיקרם גודש וחזרתיות יתר: על מילה, על ביטוי, על מבנה משפטים. אפשר לקרוא לזה "שריטות" או "טיקים" או סימנים מסגירים – למעשה אלו טביעות אצבע מילוליות של הכותב.
פוסט זה מתעמק בניתוח אותם מאפייני סופר, ומציג כלים לזיהוי החלקים בסגנון שלו שרצוי לתקן. אני מספרת פה על טביעת אצבעות מילולית, ועל כלים ממוחשבים לזיהויה. גם ללא מִחשוּב, היכרות עם המאפיינים שדרכם הכלים הממוחשבים מזהים את טביעת האצבע המילולית תסייע לכם לזהות טביעת אצבע בכתיבה שלכם, ולתקן מאפיינים לא רצויים.
לא פעם נדרשת עין חיצונית כדי לזהות את החזרתיות הגודשת את הסיפור. שמתם לב לנטיות לא רצויות של סופרים שמתגנבות שוב ושוב לעבודה שלהם? לא? לא נתקלתם? זה אומר שאנו, העורכים, עושים עבודה טובה.
לא פשוט לזהות נטיות אלה, מאפייני כתיבה לא מודעת, וקשה פי כמה לזהותן בכתיבה של עצמנו. בפוסטים בקטגוריה "טיפים לסופר המתחיל" אני ממליצה לא פעם לשקול כל מילה, לדייק ולזקק, ולמנוע ממילים להתפלח לסיפור שלכם ללא בקרה. גם אם אתם חסידי הכתיבה מהבטן, יגיע הרגע שבו תצטרכו להפעיל את שריר הביקורת – שלכם, של חברים ומשפחה ושל בעלי מקצוע (עורכים).
טביעת אצבעות של כותבים
נתקלתי בפוסט מרתק הנקרא How forensic stylometry can identify the author of a document, על תוכנה שפיתחו שני פרופסורים לבלשנות חישובית, היכולה לזהות מיהו המחבר של טקסט, לפי סימנים מסגירים בו.
תחום בלשני זה נקרא סטיילומטריה (חקר הסגנון הלשוני), והנושא שבחרתי לכתוב עליו כאן נוגע לסטיילומטריה משפטית (forensic stylometry). לפי ויקיפדיה הרעיון אינו חדש. כבר בסוף המאה ה־19 החלו לעסוק ביצירת פרופיל של סופרים תוך שימוש בניתוח סגנון הכתיבה, כדי לזהות את המאפיינים של הסופר (גיל, מגדר, משלח יד, אישיות ועוד) וכך לזהות מיהו הסופר של טקסט נתון.
כצפוי, התחום תפס תאוצה עם התפתחות טכנולוגיות המחשוב. סטיילומטרים מודרניים מנתחים טקסטים ספרותיים על ידי שימוש בשיטות ניתוח סטטיסטיות ובלמידת מכונה. הניתוח עוסק בדפוסים דקדוקיים ותחביריים כמאפייני סגנון, כולל אוצר מילים, אורך משפטים, שימוש במילות יחס, תחביר ופיסוק.
כיום כבר אין סודות. כלים כאלה חשפו את רוברט גלבריית', סופר שכתב רומן בלשי, כשם עט של ג'י קיי רולינג מתהילת הארי פוטר. היא בחרה בשם העט כדי לצאת לדרך חדשה ושונה לחלוטין מספרי הארי פוטר המצליחים שלה. הספר שונה בתוכן, בתפאורה ובסגנון הגלוי לעין. ובכל זאת, כאשר טקסטים מהספר החדש הוזנו לתוכנה הסטיילומטרית, התוכנה הצביעה על ג'יי קיי רולינג כמחברת בדרגת סבירות גבוהה, ולבסוף היא אף אישרה זאת.
איך התוכנה עושה זאת?
מתברר שאפשר לחשב טביעת אצבעות של סופרים – כלומר מאפיינים סגנוניים שלהם – על סמך דפוסי כתיבה לא מודעים, אותן טביעות אצבע. התוכנה מתרגמת מאפיינים סגנוניים אלה לפלט גרפי ייחודי לכל כותב, ואז משווה את הפלט הגרפי של טקסט שהוזן לתוכה עם גרפים של טקסטים רבים אחרים שהיא למדה, שמחבריהם ידועים.
מידת הדמיון בין שני גרפים מעידה על סבירות שנכתבו על ידי אותם מחברים (באותו עיקרון של השוואת דגימות דנ"א או טביעות אצבעות, שלמות או חלקיות, בזיהוי פלילי).
לְמה זה טוב?
בראש ובראשונה למחקר ולדיוק בהנחות של חוקרים בנוגע למאפייני הכותבים ולזהותם:
- מחקרים ספרותיים למיניהם
- לימוד היסטורי מדויק יותר באמצעות זיהוי מחברם של מסמכים היסטוריים לא חתומים, בדרגת ודאות גבוהה
- כל תחום מבוסס־טקסטים אחר
תוכנה כזו פועלת גם בשירות הציבור והקהילה, בשל יכולתה לסייע בחקר פשעים ובמניעתם. לדוגמה:
- זיהוי ואיתור של האחראים לפרסומי הסתה טרוריסטיים
- זיהוי מקור של דואר זבל (spam), הונאות אינטרנט ומכתבי איום
- זיהוי גנבה ספרותית. זה שנים אוניברסיטאות בעולם מעבירות עבודות של סטודנטים דרך כלים כאלה כדי לוודא שהעבודה מקורית
זהו בלוג שמוקדש לכתיבה, ועל כן נעסוק בפעולת מניעה.
סטיילומטריה בשירות עצמי
סטיילומטריה פותחת לפני סופרים אפשרויות ללימוד עצמי עמוק יותר ולהפעלת ביקורת מסוג אחר על כתיבתם. האם התוצאות מעידות על מוזרות בכתיבה? על שריטות כלשהן? המודעות שמפתחים בעקבות ההסתכלות הסטיילומטרית מאפשרת לסופר לבחון את כתיבתו, להביא למודע את כתיבתו הלא מודעת ולהחליט מתי ירצה לשנות ומתי דווקא יעדיף לזרום עם הנטייה הלא מודעת המאפיינת אותו.
סופר שירצה להעמיק אף יותר יכול להזין טקסטים שכתב בזמנים שונים, ולעקוב אחר התפתחותו הספרותית על קו זמן.
אם כך, מה בודקים כלי הסטיילומטריה?
- אוצר מילים ובחירת מילים: שכיחות הופעת מילים ודפוסי שימוש במילים.
- מבנה המשפטים ותחביר: אורך המשפטים, מורכבותם והמבנה שלהם.
- קצביות ומצלול: קצב הטקסט וזרימתו, המושפעים מפיסוק, מאורך פסקאות ומפיזור של סוגי משפטים שונים.
- שימוש בכלים ספרותיים: מידת השימוש בכלי ספרותי מסוים – מטפורות ודימויים, היפרבולות, מצלול ואָלִיטֶרַצְיָה, הֶרְמֵזִים, אונומטופיאה, אוקסימורון ועוד.
קיימות בשוק תוכנות סטיילומטריות שונות. חלקן מבצעות ניתוחים פשוטים (כגון ספירת מילים בוורד), אחרות מתוחכמות יותר ועושות שימוש בלמידת מכונה ובאלגוריתמים לזיהוי מאפיינים סמויים.
מאפייני כתיבה מסוימים עלולים לפגום בבהירות, בלכידות, בזרימה או באופן כללי באיכות הטקסט, במיוחד אם הם מופיעים במינון העובר סף מסוים. אומנם כלי הסטיילומטריה המתוחכמים אינם זמינים לאדם הפשוט, בוודאי לא עבור טקסטים בעברית, אך חשוב להכיר מה הם בודקים ולנסות לבדוק לבד את אותם דברים.
היעזרו בעיקרון שעליו בנויים כלי הסטיילומטריה כדי לחפש את הדורש תיקון בסגנון שלכם.
קראו את הספר מחדש בעין ביקורתית, ספציפית לאיתור המאפיינים שרצוי לתקן.
להלן כמה דרכים זמינות לכולם שאפשר להיעזר בהן בזיהוי כתיבה שרצוי לתקנה.
התחילו בדבר הפשוט ביותר: בחנו מילים חשודות שחוזרות יותר מדי פעמים לאורך הטקסט. תוכלו להיעזר באופציית החיפוש של וורד (Ctrl+F) כדי לראות כמה פעמים הן מופיעות בספר כדי לראות אם חשדכם מוצדק. אין כלל אצבע שיגיד לכם מה נחשב מינון יתר. 20 חזרות בטקסט של סיפור קצר – זה מוגזם; 20 חזרות בספר עב כרס – אולי סביר. דוגמאות נפוצות למילים עודפות שבהן אני נתקלת שוב ושוב במסגרת עבודתי וכדאי לבדוק אותן (על נטיותיהן): מאוד ונורא, לפתע ופתאום, התחיל, לכיוון, ישב וקם, איך וכיצד, הביט, חייך.
עוד כדאי לבדוק את מידת השימוש שלכם במילים השייכות לקבוצות מסוימות (ולאו דווקא במילה ספציפית אחת): מילות קישור דידקטיות (לכן, לשם כך וכו'), מילים ריקות, שמות תואר (יפה, נמוך, חכם, ירוק) ותואר הפועל (בזריזות, בריכוז, בעצבנות, בעצב, עוד על כך בפוסט להראות, לא להצהיר (Show, don't tell)).
אחרי בדיקת המילים היחידות, גשו לחיפוש תחבירי מעמיק יותר ולבדיקת הסיפור ברמת הפסקאות והפרקים שבו: בחנו את מבני המשפטים, את מורכבותם ואת אורכם, את מידת השימוש בפעלים פאסיביים, את אורך הפסקאות, את החלוקה לפרקים ועוד.
באותה הזדמנות זכרו שיש עוד בדיקות שמומלץ לעשות לאחר סיום הכתיבה ולפני העברת הטקסט לקוראים, ושימו לב גם אליהן. בדקו מאפיינים לא מבניים נוספים שייתכן כי צריך לתקנם: חוסר עקביות בזמן ובגוף הכתיבה, הסברי יתר, היפרבולות לשוניות, שימוש בכלים ספרותיים ועוד.
זיהוי הנטייה הלא מודעת והלא רצויה שלכם יאפשר לכם לשפר את כתיבתכם. לא רק שבהדרגה יהיו פחות דברים לתקן בטקסטים עתידיים, אלא גם תפתחו כבר בטקסט שבדקתם תוצר מושך יותר: אולי אחרי הבדיקה והתיקון תגלו שציירתם במילים טווח רחב יותר של רגשות ושל תגובות, העשרתם את הטקסט בדיאלוגים ובתיאורי שפת הגוף, השתמשתם באוצר מילים מגוון ובכלים ספרותיים שונים, ונמנעתם מתבניות תחביריות חוזרות.
