מה לי ול"לא"?
גם כשאני מסיימת לכתוב פוסט לא בהכרח אני מפסיקה לחשוב עליו. כתבתי את הפוסט הזה מייד אחרי שסיימתי לכתוב פוסט על שלילה כפולה. מוחי כבר רגיל לחפש אסוציאציות (על אסוציאציות ויתרונן הבריאותי והיצירתי, בפוסט חשיבה אסוציאטיבית ככלי להגיע לצלילות מחשבה וליצירתיות), אולם בפוסט זה לא אספר על דמיון פעיל או על זיכרונות. במקום זאת – כפי שאפשר להבין מהכותרת – אכתוב על המילה "לא".
לא שיש לי צורך לפשפש בקרקעית המגירה למצוא נושאים לפוסטים. המילה "לא" אולי קצרה וקטנה, אך גם חזקה. לפי האקדמיה ללשון העברית "לֹא היא המילה הנפוצה ביותר בשפה העברית".
אז איך לא נקדיש לה פוסט?
התחלתי את ההסתכלות במילון רב־מילים. שם כבר חקרו ותיעדו את השימושים ב"לא". הם מציגים ל"לא" יותר מ־15 שימושים נבדלים (ועוד כמה דומים, שברב־מילים ראו לנכון לציינם בשל דקויות השימוש). מגוון שימושים זה תומך בסבירות המסקנות של האקדמיה ללשון העברית, ש"לא" היא המילה הנפוצה ביותר.
מכאן, כדאי שנבין את המילה הפצפונת הזו כדי לרתום את העוצמה שלה לכתיבתנו.
1. "לא" לשלילה
אנחנו יודעים שהמילה "לא" משמשת לשלילה של אמירה או פעולה, אך שימו לב לרב־גוניות שלה במבנה המשפט. כמו ג'וקר, היא יכולה לבוא לפני כל אחד מחלקי הדיבר.
בעברית כתובה ורשמית, המילה "לא" משמשת לעבר ולעתיד. כאשר מדובר על הצהרה המתייחסת להווה, עדיף להחליף את ה"לא" ב"אינו". אתן לאקדמיה ללשון העברית להסביר:
"ניסוחים כגון 'אני לא מבין', 'את לא יודעת', 'כסף לא מבטיח אושר' טבעיים לגמרי לדוברי העברית בימינו. אך מתקני הלשון ממליצים להימנע מהם בלשון הכתובה ובדיבור בנסיבות רשמיות, ולנקוט 'אינני מבין', 'אינך יודעת', 'כסף אינו מבטיח אושר'".
2. "לא" כדי להדגיש ניגוד
המילה "לא" נפוצה, אך האם אפשר להמעיט את השימוש בה כדי לדבר בשפה עשירה יותר? בשפה זורמת יותר? התשובה מעורבת. אפשר להחליף "לא טוב" ב"רע", להחליף "לא ער" ב"ישן" – ואכן אנחנו עושים זאת באופן טבעי. אך מה נעשה כשאין בשפה העברית מילה ניגודית? גם האקדמיה ללשון העברית מודעת לכך ש"למרבית המילים בעברית ובכל לשון אחרת אין הפכים מובהקים או אין הפכים כלל".
כשאין מילה המייצגת הפכים, נותר לנו ה"לא" כאשר עלינו לתקשר את הרעיון ההפוך.
כאנקדוטה: אפילו כשקיימת מילת ניגוד בעברית, עדיין נדרשים ל"לא" כדי להסבירה. למשל: ההגדרה המילונית של המילה "מר" היא "לא מתוק"
3. "לא" כמילה נגדית ל"כן"
ל"לא" עצמה קיימת מילה נגדית בשפה העברית – "כן". בהתאם, היא משמשת כמענה לשאלה שהתשובה עליה בינארית – כן או לא.
בין שנענה בקצרה ובין שנרחיב, ה"לא" הוא הגרעין.
4. "לא" להעברת מסר סמוי בלשון המעטה
נשתמש ב"לא" להעברת מסרים סמויים גם כאשר נרצה לנקוט לשון המעטה להפחתת חומרה – בין שלתיאור ציני או מרושע, להצטנעות או לריכוך ביקורת (עוד על כך קראו בפוסט יופמיזם ותקינות פוליטית) ובין שלמתן מחמאה (אמיתית או פולנית).
עוד על לשון המעטה בפוסט לא הגזמת? על היפרבולות בשפה המדוברת, חלק 1, בחלק המדבר על הנמכה.
5. "לא" להכוונת אמירה כאמת או שקר
כאשר נרצה לקבע אמירה נוסיף את מילת הקסם "לא" כדי לכוון את השומע להסכים עם אמירתנו.
אופן ניסוח השאלה ומיקום ה"לא" יכוונו לתשובה שלה אנחנו מצפים: "כן" או "לא".
6. "לא" לשלילת אמירה קודמת
אמצעי לשלילת אמירה הוא להתחיל את המשפט בהצהרה, ולהמשיכו בשלילתה. גם כאן המילה "לא" הקטנה והחביבה שוללת, אך במבנה כזה לא נדרש לחזור על ההצהרה הנשללת. במבנה משפט כזה, ה"לא" יכוון את הקורא למסר של המשפט כולו: הדגשה, הנגדה או חידוש.
7. "לא" לחישוב מסלול מחדש
כל אחד מאיתנו מצא את עצמו מתבלבל בשטף הדיבור וצריך לעצור רגע ולתקן. ה"לא" משמש אותנו להפנות את תשומת הלב שמגיע תיקון.
מטבע הדברים, מצב זה קורה רק בשיחה, אך בל נשכח שהוא גם משמש את הסופר בכתיבת דיאלוג, כדי לאפשר לקורא להבין את הדמות ואת הלך רוחה.
8. "לא" כדי להביע עוצמת רגש
במיקום הנכון ובאינטונציה הנכונה, המילה "לא" מעצימה את הנאמר. אין זו שלילה אלא העברת רגשות – זעזוע, כעס או אי־אמון, שידור תחושה של לא־יכול־להיות, לא מתקבל על הדעת.
9. "לא" כקביעה
כבר ראינו שהמילה "לא" איננה תמיד משמשת לשלילה. לפעמים היא באה להדגיש הצהרה: חיזוק קביעה בהמשך המשפט.
10. "לא" כחלק מביטוי
כידוע לכולנו, החיים אינם שחור או לבן – "כן" או "לא". אפילו במצבי ביניים כאלה מככבת ה"לא" הקטנטנה שלנו.
ובל נשכח ביטויים שלמים, שמשמעותם ניתנת מכלל המילים בהם, ואי־אפשר להתייחס למשמעות של כל מילה בנפרד.
11. "לא" לשלילה כפולה
כשאת אומרת "לא" לְמה את מתכוונת? ל"כן"?
שלילה כפולה היא שימוש בשתי מילות שלילה ברצף לצורך יצירת משפט חיוב (עוד על כך בפוסט שלילה כפולה (או לא)). יש מקרים ששתי מילות השלילה הן "לא", ולעיתים אחת המילים היא "לא" והשנייה מילת שלילה אחרת.
12. "לא" לציווי ולהצהרה
אין כמו מילה קצרה וקולעת כדי להטיל איסורים או ציוויים. כך נעזרים במילה "לא" לפני שם הפועל. "לא" היא מילה כה חזקה, שלא תמיד צריך להוסיף לה פועל כלשהו, ועדיין נשדר עמדה נחושה.
13. "לא" בתפקיד של "גם"
לפעמים אנחנו רוצים לומר גם וגם וגם. נכון שגם המילה "גם" קטנה ומתוקה, אך ענייננו במילה "לא", שיכולה לשמש אותנו למטרה דומה. המילה "לא" באה להעצים את המידע שאנו רוצים להעביר.
14. "לא" במשפטים הבאים לציין היעדר מוחלט
בחנו את המשפטים הבאים: "אכלתי כלום", "ראיתי שום דבר", "אף אחד בא" – הם צורמים באוזן של כל דובר עברית, וברור לו שאינם תקניים.
למילים אלה ואחרות, המביעות אפסיות, חובה להוסיף את המילה "לא".
15. שימושים דיבוריים שנחשבים לא־תקניים
אחרונים ברשימת השימושים במילה "לא" הם שימושים שנפוצים בדיבור אך אינם תקניים, ועל כן בכתיבה עלינו להשתמש במילים אחרות כדי להעביר את המסר. ללא ספק השפה המדוברת, גם כשאינה תקנית, תורמת למעמדה של המילה "לא" בראש רשימת המילים הנפוצות.
השימושים השונים במילה "לא" משמעותם כמעט אינסוף משפטים שבהם היא מככבת. לא פלא שהיא השגורה ביותר בשפה העברית.
