בדיקת איות תוך כדי עבודה
אין דבר מבייש יותר לכותב מאשר להוציא תוצר עם שגיאות כתיב. וורד יודע לזהות שגיאות כתיב ולסמן לנו אותן תוך כדי עבודה, וכך לעזור לנו להימנע מבושות. איך זה עובד? ייתכן שנתקלתם בזה ואפילו לא ידעתם מה המשמעות. כאשר וורד מזהה שגיאת כתיב, מופיע קו עקלקל אדום. אנחנו יכולים לתקן, אבל וורד לא יפקיר אותנו […]
לא תספיקו לומר מילה והמילה תסתיים
על הומונימים תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2000-2350 לפנה"ס מאת: http://www.circlist.de/beschneidung.jpg, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=842429 חידה 11 אנשים חיכו להסעה לעבודה. ברכב ההסעות שהגיע היו רק 10 מקומות. אף אחד לא נכנס. מדוע? זוהי דוגמה למשחק מילים העושה שימוש בהומונימיה (אם לא פענחתם בעצמכם, התשובה לחידה בסוף הפוסט). מהם הומונימים? מילים בעלות […]
חמש דרכים לזרוק את הקורא מהסיפור
(לא מומלץ לנסות את זה בבית) כאשר אנחנו קוראים ספר טוב, אבל ממש טוב, כל העולם סביבנו נשכח. אנחנו נשאבים לחלוטין לתוך הסיפור, העלילה והתפאורה שלו אופפות אותנו, ואנחנו ממש שם, עם הדמויות, שוכחים שזה רק בכאילו. ואז… בבת אחת מישהו מעיף אותנו מהסיפור למציאות. ה"מישהו" הזה הוא הסופר בכבודו ובעצמו. גול עצמי. אחת הטעויות […]
מַחַק – האם הוא אויב או ידיד?
כאשר אני עוסקת בעריכה לשונית וספרותית, ידי אינה קלה על המַחַק הווירטואלי. אני לא סתם מוחקת ומשנה, אני מסבירה. מסבירה הרבה. אולי זו המורה שבי, אולי הרגישות הגבוהה לבבת עינו של הכותב. אני מסבירה כל שינוי שאני מבצעת, כל מחיקה, כל העברת שורה ממקום למקום. בפוסט אוהב, לא אוהב, אוהב, לא אוהב כתבתי על שתי […]
זכר ונקבה ברא אותם / חלק ב'
הפוסט זכר ונקבה ברא אותם / חלק א' עוסק בכתיבה מגדרית. על דרך האסוציאציה, אתייחס כאן למילים שהן גם נקבה וגם זכר, למילים שאנחנו נוטים להתבלבל במין הדקדוקי שלהן, ואגע גם קצת במספרים בהקשר זה. כללי השפה העברית נבנו על בסיס המקורות הכתובים של תרבותנו – התנ"ך, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים והספרות החדשה. הבעיה […]
הגיע הזמן לשים נקודה!
לאחרונה התבקשתי לבצע עבודת עריכה לשונית וספרותית לביוגרפיה מרתקת שכתבה אישה מבוגרת. בעלה ובנה היו מעורבים בכל התהליך, ובשיחת ועידה שניהלנו הם סיפרו ששִׁכְתבו את הספר כמה וכמה פעמים, מחקו והוסיפו, הזיזו והחזירו… ככה הדבר נמשך שנתיים ימים. לבסוף, הם החליטו שהגיע הזמן להוציא את הספר מידיהם ולהעבירו לעריכה מקצועית. כהרגלי, כאשר שולחים אליי ספר […]
אתם ממילא משתמשים בסגנונות, אז רתמו אותם לצורכיכם
שימוש בסגנונות חלק א' רוצים מראה אחיד ומקצועי לטקסט ללא מאמץ? כשצריך לעשות תיקון במאפיינים עיצוביים, רוצים לתקן במקום אחד ולהיות שקטים שתוקן בכל הטקסט? בשביל זה קיימים סגנונות. למה סגנונות? סגנון הוא אוסף של מאפיינים עיצוביים המאוגדים יחדיו, שאפשר להחילו על טקסט, על טבלאות ועל רשימות. כותרות פרקים לרמות השונות – סגנון! ציטוטים? סגנון! […]
חטאים ונרדפותיהם
ניסוחים מסוג זה רצים ברשתות החברתיות מדי שנה, לקראת יום הכיפורים. גרסה משעשעת נוספת לסליחות פרסמה האקדמיה ללשון העברית, המפרסמת מעת לעת פנינים שאומרים ילדים קטנים: "עמית, אני מבקשת ממך סליחה על כל הפעמים שאני ארביץ לך בטעות". לקראת יום הכיפורים הממשמש ובא, הגיע הזמן להתעמק בחטאים שלנו. אין לי עצה טובה בנושא החטאים, מלבד… […]
זכר ונקבה ברא אותם / חלק א'
אחת הבעיות שנתקלים בה מתרגמים ועורכי לשון בשפה העברית היא בעיית המגדר. למשל, תרגומים פשוטים: הבעיה מתעוררת בטקסטים מסוגים שונים: שאלונים, פרסומים, פוסטים, עלונים רפואיים ועוד. מי קורא את הטקסטים שלנו? כאשר אנחנו כותבים טקסט שיווקי, למשל, ייתכן שקהל היעד שלנו כולל גם נשים וגם גברים. אומנם מקובל בעברית לפנות בלשון זכר לקהל מעורב, אבל […]
להראות, לא להצהיר (Show, don't tell)
אחת הבעיות של סופרים מתחילים היא המחשת התפאורה והרגשות. לרוב, במקום לתאר הם מצהירים. לכך הכוונה בעצה: "להראות, לא לספר". בפוסט זה אני מבהירה כיצד ליישם את העיקרון החשוב הזה. ציטוט המיוחס לצ'כוב מבהיר היטב את העיקרון: "אל תספרו לי שהירח זורח. הראו לי את נצנוץ האור משבר של זכוכית". יישום נפלא של […]
