אליעזר בן יהודה

ב־3 בינואר 2010 החליטה הכנסת על הפיכת יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כ"א בטבת, כיום לאומי לשפה העברית.

אליעזר בן יהודה
אליעזר בן יהודה

מאת לא ידוע – Scanned by User:Scarlight, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=856090

פנינת העברית – אליעזר בן יהודה

ב־3 בינואר 2010, החליטה הכנסת על הפיכת יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כ"א בטבת, כיום לאומי לשפה העברית.

מתברר שיום ההולדת של אליעזר בן יהודה חל קצת פחות מחודש לפני יום ההולדת של כברי!
לכבוד החגיגות, בחרתי לספר על אליעזר בן יהודה.

אליעזר בן יהודה (אב"י) נולד לפני 152 שנים (7.1.1858) בליטא. הוא נולד לבית חרדי־חסידי, ונקרא בשם אליעזר יצחק פרלמן. בגיל חמש הוא התייתם מאביו ונשלח על ידי אימו ללמוד בישיבה, שם מצא ספר דקדוק של השפה העברית – והתאהב בה.
בגיל 17, נחשף אב"י לרעיון התחייה של עם ישראל בארץ ישראל, והחליט להקדיש את עצמו למטרה זו. עם הזמן, הוא התרחק מהעולם החרדי והצטרף לתנועת ההשכלה.
בגיל 20, נסע לפריז ללימודי רפואה, ועזב לאחר שלוש שנים. בגיל 22,  נסע לאלג'יר כדי להבריא ממחלת השחפת.
שנה אחר כך, עלה אב"י עם אשתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם התחיל להגשים את חזונו הלאומי – הפיכת השפה העברית משפה בלעדית לעיסוקי הקודש לשפה יומיומית. בארץ הוא למד בבית מדרש למורים "כל ישראל חברים".

מלבד הקשיים בהחייאת שפה ישנה, נוספו קשיים אחרים. אב"י ומשפחתו חיו בעוני רב תקופה ארוכה. הם הוחרמו ונרדפו על ידי החברה האורתודוקסית, אשר ראתה בניסיונותיו להחיות את העברית חילול קודש. החרדים דיווחו לשלטונות התורכיים שאב"י מעודד בעיתונו למרד נגד השלטון, והוא ישב שנה במאסר.

לא רק הקהילה החרדית ראתה בו אויב, אלא גם אנשי תרבות כביאליק, סוקולוב, אחד העם ועוד, שסברו כי פועלו פוגע בתרבות העברית הגבוהה, והופך אותה לעממית יתר על המידה.

 אבני דרך במפעל התחייה של אליעזר בן יהודה:

  • הקמתם של העיתונים העבריים "מבשרת ציון" ו"הצבי", שנועדו להראות שאפשר להשתמש בשפה העברית לענייני דיומא. כדי לכתוב בעיתונים אלו, הוא נאלץ לחדש ולהמציא מילים בשפה העברית המדוברת.
  • פעילות חינוכית להשרשת העברית בלימוד הילדים – הוא כתב ספרים לילדים ולימד בבית ספר חביב בראשון לציון, שהיה הראשון בעולם שבו כל המקצועות נלמדו  בעברית.
  • הקמת כמה אגודות, כדוגמת חברת "תחיית ישראל" שקמה ב־1882 ו"שפה ברורה" (שיריביו כינו אותה "שפה ארורה") ב־1889. ממנה קם "ועד הלשון העברית" ב־1890, שנהפך עם השנים לאקדמיה ללשון העברית.
  • ב־1913 השתתף אב"י במה שמכונה "מלחמת השפות" – חברת עזרא, שהשתתפה במימון הקמת הטכניון, דרשה ששפת הלימוד במוסד תהיה גרמנית, דרישה שגרמה לוויכוח בנוגע לשפת החינוך בארץ. ב־1914 הוכרה השפה העברית כשפת החינוך בארץ. 
  • ב־1919 הצליח אב"י לשכנע את הנציב הבריטי, הרברט סמואל, להכריז על השפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות של המנדט הבריטי, נוסף על ערבית ואנגלית.

 

ב־16 בדצמבר 1922 נפטר אליעזר בן יהודה, ונקבר בהר הזיתים.

על שמו של אליעזר בן־יהודה נקראים רחובות בכל ערי הארץ. על שמו נקרא גם "פרויקט בן יהודה", שמטרתו לקרב את היצירות הקלאסיות של הספרות העברית לכלל הציבור, באמצעות העלאתן לאינטרנט.

לסיום, מעניין להזכיר את סיפורו האישי של בנו הבכור של אליעזר בן יהודה, בן ציון (ששינה את שמו לאיתמר בן אב"י). הוא נולד ב־1882 והיה הילד הראשון ששפת אימו היא עברית. מנגד, משום שהשפה לא עברה רענון זה מאות שנים, ומובן שלא כללה מילים מעולמם של הילדים, נאלץ הילד ליצור מילים חדשות, כמו: בובה, גלידה ואופניים.
לפי עדות המשפחה, איתמר לא דיבר עד גיל ארבע, ורק כשגילה אביו כי  אימו מלמדת אותו בסתר רוסית, והתפרץ בחמת זעם, החל הילד לדבר.

אשתו של אב"י, דבורה, מתה בשנת 1891 ממחלת השחפת. ילדים נוספים מבני המשפחה מתו כתוצאה ממחלות, ואב"י נשאר רק עם שניים מילדיו. אחות אשתו, גיסתו חמדה (בשמה הקודם בילה / פאולה) הציעה לו את עזרתה. היא הגיעה לארץ בשנת 1892 ונישאה לו. חמדה למדה עברית במהירות רבה, ואף עזרה לאב"י בכתיבה ובעריכה.

את סיפור חייו של אליעזר בן־יהודה ובנו, אפשר לקרוא בספרים "הבכור לבית אב"י" ו"אהבת איתמר", שכתבה דבורה עומר.

ולסיום, מילות השיר המפורסם:

אליעזר בן יהודה / מילים: ירון לונדון

כמו הנביאים הקנאים לשם 
הוא קינא לפועל ולתואר ולשם.
ובחצות, העששית בחלונו,
היה רושם במילונו תלי תלים
מילים יפות, מילים עפות,
מתגלגלות מן הלשון.
אליעזר, מתי תשכב לישון
הן קומתך כמעט אפיים שחה
והעברית אשר חיכתה אלפיים
היא תמתין לך עד בוא השחר.

אליעזר בן יהודה
יהודי מבדח
מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.

אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה,
הבה נעירנה ונמציא את היזמה,
את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט
בקצה נוצה בכתב רהוט.
כתב כרובית, כתב גלידה,
כתב את כל, את כל מילון בן יהודה.
ועוד הוסיף מילים לברוא
ונוצתו המהירה לא נחה
והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה
את מראה דמותה בבוא השחר.

אליעזר בן יהודה…

ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר:
זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמר
שמינקות ועד קמילה, מיום בואו
בברית מילה ועד מותו –
כרותה לו ברית עם העברית
ומלחמה לו את הלעז להכרית.
איתמר – אכן היה לגבר,
קומת תמר ויפי צורה וסבר,
והלשון בפיו הייתה שפת עבר.
איתמר בן אבי,
שאביו היה נביא
גבר כלבבי.

אליעזר בן יהודה…

לכתיבת שורות אלה נעזרתי באתר הבא:

http://c3.ort.org.il/Apps/WW/page.aspx?ws=d3876ae2-14bf-4423-aac5-b5b6417c0c78&page=036810e4-0830-403d-91f0-9f164a6eb4b1&box=0e02c591-6ee2-4475-9701-57a59d43058f&_pstate=item&_item=aac055d4-cb66-41ed-97fb-deec004e16b2

דילוג לתוכן