פלסטין הוא מושג ערבי, הנכתב ככה לפי כללי התעתיק של השפה הערבית. שורשי המושג בהיסטוריה שלאחר הכיבוש הערבי בעקבות החלוקה הרומית (אחד המחוזות נקרא 'ג'ונד פלסטין'). בסוף התקופה העות'מאנית החלו משכילים להשתמש בשם זה, וב־1911 נוסד ביפו העיתון "פלסטין".  

כיום, הפלסטינים הם תושבי הארץ הערבים שגיבשו לעצמם זהות לאומית פלסטינית, ומוסדותיהם נקראים "הארגון לשחרור פלסטין" או "הרשות הלאומית הפלסטינית". 

 התקשורת לא תמיד מקפידה להשתמש במילה הנכונה במקום הנכון, ולפעמים אפילו מתקבל שעטנז בין המילים: למשל פלשתינאים עם האות פ' רפויה או פלסטינים עם האות פ' דגושה, פלסטינאים, "הרשות הפלשתינית" וכדומה.   

מתברר שיש לכך משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת. 

כיום, הרעיון של שתי מדינות לשני עמים פירושו שפלשתינה תחולק לישראל ולפלסטין.

הבעיה היא שבשפה הערבית ובשפה האנגלית אין הבחנה כזאת בין "פלשתינה" ובין "פלסטין".

נוצר בלבול, שלפיו באותה מילה משתמשים לפעמים לציון המדינה הערבית שתקום, ולפעמים לציון הארץ כולה.

כפילות זו מאפשרת לפלסטינים להשתמש באותה מילה (פלסטין) בתוך אותם משפטים, והפרשנות למשמעות נשארת אצל השומע.

מבוסס על מאמרו של שמעון שמיר, נוח בשבע שגיאות, שפורסם בכתב העת האינטרנטי של העין השביעית (המכון הישראלי לדמוקרטיה).