מילון השפה ה"כברית"

דיאלקטים בישראל – יש או אין?

חדר האוכל של קיבוץ כברי

מאת מיכאלי, ייחוס, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=248992

האם אנו מדברים עברית, ישראלית או שמא שפתנו היא בליל של מילים?

דיאלקט הוא הלשון המדוברת בפי תושבי אזור מסוים. בדרך כלל, הדיאלקט נוצר כאשר קבוצת אנשים חיה זמן רב באותו מקום, ואינה באה במגע תדיר עם קבוצות אנשים אחרות.   

יש הסבורים שלעברית המודרנית אין דיאלקטים, היות שהיא שפה צעירה. טענתם נובעת מכך שדוברי העברית המודרנית חיים בשטח קטן ולמשך זמן קצר יחסית, זמן שאינו מספיק להתפתחותם של דיאלקטים שונים. אחרים טוענים שיש בישראל דיאלקטים, למשל: הירושלמים אומרים "מאַתיים". 

אני סבורה אחרת. אני חיה בקהילה קיבוצית קטנה, קיבוץ שהוקם כשנה אחרי קום המדינה. בעזרת רבים וטובים ליקטתי מלים ומושגים, ישנים וחדשים, שבהם משתמשים תושבי כברי, ושזר לא יבינם. 

אני שמחה להציג כאן גרסה ראשונה, וכנראה גם אחרונה, של "המילון לשפה ה'כברית'" (שיוכל, אולי, להיכנס לשיאי גינס כמילון הקצר ביותר בעולם). 

אז הנה זה בא: 

אגף צעירים

אגף שהוקם כדי לחזק את הקשר בין כברי לצעירים. האגף מטפל בצעירים מסיום כיתה יב ועד גיל 30-28.

אורחות חיים

אוגדן המרכז בתוכו החלטות ונהלים של קיבוץ כברי.

"חברי הפורום לבניית הסכמות בנושא אורחות חיים מזמינים את כל החברים…"

באר ביזנטית

בור חצוב ומטויח לאגירת מים מן התקופה הביזנטית. נמצאת מעבר לשער המערכת הפונה מערבה.

בּוּזוֹת

ציצים.

"תסגרי את הכפתור, רואים לך את כל הבוזות".

בית ספר לחברים

מפעל למידה לחברי כברי, בעיקר לוותיקים.

גדר המערכת

הגדר המקיפה את כברי.

"היום עשיתי פעמיים את גדר המערכת" (כלומר: צעידה סביב הקיבוץ).

הגבעה

גבעת כברי. שם כללי לציון מה שנעשה בשטח היישוב (להבדיל מן השטחים החקלאיים שסביבו).

הבמה

ה"מרפסת" שבין מסעדת אדלינה לאולם הספורט, שמשמשת מאז ועד היום להצגת מופעים ומחזות תחת כיפת השמים.

הדשא הגדול

הדשא שמתחת לחדר האוכל, מעל לבמה.

"בשמונה ועשרים יהיה מופע זיקוקים מעל לדשא הגדול".

החינוך המשלים

מערכת חינוכית שבה נמצאים ומבלים ילדי כברי אחרי שעות הלימודים ובחופשות.

הכיכר

השם הרשמי של מרכולית הכיכר.

המקצוען

"דפי זהב" של תושבי כברי.

"חברים, תושבים ובעלי עסקים המעוניינים להצטרף לדפי ההמשך של המקצוען…"

"ואדי זליק הקטן"

ערוץ קרקע שסימן מאז ומעולם את קצה קצהו הצפוני של השטח הנושַב, בואכה "ואדי זליק הגדול" והפראי, הקרוי כיום נחל שעל.

ועדת קיר

צוות שאחראי לקביעת התמונות שיקשטו את הקיר במועדון.

טיול סנדוויץ'

טיולים שמאורגנים מדי פעם עבור חברים ותושבים שגילם 50-20.

טיול שרשרת

טיול שמאורגן על ידי החינוך המשלים, ומשתתפים בו שלוש קבוצות אורך (ילדים אחדים מכל כיתה) בשלושה מסלולים שונים.

יום הפוך

יום שבו אין פעילויות של החינוך המשלים (יְשנים בו) כי הפעילויות מתקיימות בלילה.

ילדי חוץ

ילדים שאינם גרים בכברי, אך משתתפים בפעילויות החינוך המשלים (במיטב כספי הוריהם). בעבר הרחוק שימש כינוי זה לציון ילדים שאינם בני משק המתחנכים בבית הספר של כברי.

יער הדובים

החורשות שממזרח לכברי. קיימות שתי גרסאות לסיבה שהוא נקרא כך:

  1. אם יש יער – יש כמובן גם דובים…
  2. על שם בובת "דובי" שמצאו בו פעם ילדי "גן א'" בעת טיול עם הגננת רחל שחם (ז"ל).

"כולל"

כיום – פעוטון. בית הילדים של פעם (לפעוטות עד גיל 3). יש כאלה שעוד מתבלבלים ומשתמשים במילה הזו.

כא"ן

הזרוע העסקית של כברי. תעשיות כברי אחזקה וניהול.

"הצוות למינוי דירקטורים להנהלת כא"ן החל בפעילותו".

לוח מודעות אלקטרוני

ערוץ מודעות פנימי ברשת הכבלים.

"למכירה – טלוויזיה, מיקרוגל, ארון וכיסא…"

לילי

פתוחה / סגורה

הכוונה למשרד המזכירות הטכנית

"את יודעת מתי לילי פתוחה היום?" "לילי סגורה היום ונתקעתי בלי בולים".

לרדת (לעלות)

ירידה מהגבעה לצורך נסיעה לנהריה.

"ירדנו לאכול גלידה".

ירידה מכל מקום אחר לברֵכה של כברי.

מזכירות טכנית

המשרד שבו עובדת לילי הנ"ל, ואפשר לקבל בו שירותי בנק, דואר ומשרד הפנים.

מועדון

אולם מול חדר האוכל, הפתוח מדי פעם לאירועי תרבות ולמפגשים חברתיים.

מרכזון

מסגרת החינוך המשלים לילדי כיתות א'-ג';

מרכז עמ"ר

כיום – מסגרת החינוך המשלים לכיתות ד'-ו';

בעבר – ראשי תיבות של "ערבה" "מעין" ו"רימון": שלוש הכיתות הבוגרות (ז', ח', ט') שהתאגדו במסגרת ההיסטורית הראשונה של "חברת הילדים" (כיום: חינוך משלים) בכברי.

מרח"ב

המרכז לחניכי חטיבת הביניים. מסגרת החינוך המשלים לילדי כיתות ז'-ט'.

שכנ"ע

שכבת הנעורים. מסגרת החינוך המשלים לנערי הכיתות הבוגרות, ז'-ט'.

נאות

הבית הסיעודי של כברי.

נחל הג'קוזי

הנחל החדש שזורם מהג'קוזי של יחידות הנופש.

נח"ת

נוי, חצר ותשתיות. ענף שירות חשוב בקיבוץ.

סגור חד־פעמית

הכוונה למוסד שאמור להיות פתוח, אך סגור באופן חד־פעמי.

"השבוע בימים ג', ד' ו־ה' הספרייה תהיה סגורה חד־פעמית".

עבודת חוץ

עבודה של חברים שמשלמי השכר עבורה אינם שייכים לכברי.

פואיה

המרחב שבין חדר האוכל למועדון.

"אווירת פורים מורגשת בעיקר במנהרה, בפואיה ובמועדון".

פוּאָרַה

ברֵכת עין-גיח, אחד מארבעת המעיינות של כברי. משמשת מאגר מים לחקלאות, וכן לשחייה, לדייג, לפיקניק בחיק הטבע ולשאר בילויים רומנטיים.

מַפשוּח'

ברֵכת עין-שפע, הגדול והשופע (וגם הרחוק, בואכה בן-עמי) ביותר שבין מעיינות כברי. משמשת כנ"ל.

פוקורי

שמם היפני של כפכפי אצבע. מילה שהנחילו המתנדבים היפנים שהיו כאן בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20.

צוות פרט

צוות הנותן מענה לבעיות של חברי כברי. בעיות אישיות, בין־אישיות ומצבי קונפליקט עם המוסדות.

שכונת הלולים

שכונת המגורים האחרונה שנבנתה בכברי, עד ל"שכונת הבנים" הנבנית כיום. היא נקראה כך על שם מבני הלול ההיסטורי הישן שאכלסו את המקום לפניה. כיום ידועה יותר כ"שכונת השלום", על שם אשליה מדינית נפוצה משנות ה־90, כאשר קמה.

שכונת טוטי לוי

שכונת המגורים הראשונה שנבנתה כאן מבטון בראשית שנות ה־50 של המאה ה־20, ואכלסה דירות בנות 40+ מ"ר. כיום – באזור "כפרי". הקמת השכונה ציינה את קץ עידן המגורים ב"צריפים השוודים". שם השכונה הושאל מפנסיון יוקרתי ידוע בנהריה, והכינוי נועד לבטא את תחושת הרווחה / לוקסוס שבה קידמו ותיקי כברי את תנאי המגורים החדשים. 

קפה חמש וחצי

מועדון פעיל של החברים הוותיקים. המוסד מכונה גם "בית הלורדים" של התהליך הדמוקרטי בקהילת כברי.

 
אני מבקשת להודות לכל מי שטרח ואסף את המילים, במיוחד לרווית שפר ולרן הלוי.
.