מאחורי הקלעים של האקדמיה ללשון העברית

איך נוצרות מילים חדשות בעברית?

איך ייתכן שאותו גוף שאחראי להכוונתה, לפיתוחה ולתקינותה של השפה העברית לא מצא לעצמו שם עברי כלשהו?

הפעם בחרתי לספר קצת על מאחורי הקלעים של האקדמיה ללשון העברית. בטרם אסביר קצת על תהליך חידושן של מילים עבריות, אנסה להשיב על השאלה הנ"ל. 

ההחלטה נקבעה על ידי סופרים, משוררים ואנשי לשון, מהנימוקים הבאים: 

  • זהו שם בין־לאומי, שיגרום ליחס של כבוד ושל אמון במדינה ובתפוצות. 
  • לא נמצא תרגום נאה למילה 'אקדמיה', וכל ניסיון למצוא מילה חדשה המעיט מחשיבותו של המוסד. 
  • המילה וצירופיה (מילון אקדמי, לימודים אקדמיים וכדומה) מצויים כבר בשימוש בשפה העברית החדשה. 
  • אף אחד בקהל לא הביע התנגדות. 

 

והינה לאחרונה, ב־3.1.10, התפרסם בחדשות, שאחרי עשרות שנים של חיפוש שמות עבריים למילים, ייקרא שמה של האקדמיה ללשון העברית מעל"ה – "המוסד העליון ללשון העברית". אולי עם הזמן ירדו הגרשיים של ראשי התיבות, והיא תיקרא "מעלה".  

השפה העברית מתבססת על טקסטים ישנים (תנ"ך, מקרא, מדרשי חז"ל), שכמובן אינם עונים על הצרכים המודרניים. 

מהי הדרך ליצירת מילים חדשות? התהליך מתחיל בחיפוש אחר מילים קרובות ביותר לעברית (המקרא), והתרחקות רק כשאין ברירה, עד שמגיעים לרחוק ביותר – הלעז. 

  •  חיפוש מילים מתאימות במקורות הקלאסיים. למשל: המילה חשמל מופיעה פעם אחת במקרא, בהקשר לא ברור. עשו לה הסבה   למשמעות של היום. 

 

  • חיפוש שורש מהמקורות ויצירת מילה בתבנית קלאסית. למשל: מהצירוף איש חַיִל באו המילים חייל, להתחייל. 

 

  • פנייה לשפות שמיות (ארמית, ערבית). למשל: גלידה: גלידא בארמית, ג'ליד בערבית. 

 

  • פנייה אל הלעז, שממנו "סוחטים" שורשים שיתאימו לשפה העברית. למשל: אִרְגן, טִלְפן. 

 

  • כניסת מילים לועזיות שלמות לעברית. למשל: טלוויזיה, סוכר, קפה, תה, פיזיקה. מילים אלו יהיו רק שמות ולא פעלים, כי לפועל צריך שורש ומשקל. 

 

  • המצאת מילים חדשות, על סמך מילים כלשהן שמצויות בשפה כלשהי.

 

מבוסס על האקדמיה ללשון העברית,  http://hebrew-academy.huji.ac.il/question2.html