כשאתם צופים בטלוויזיה, האם אתם שמים לב לשפת הדיווחים העיתונאיים? לוּ הייתי נוהגת לצפות בחדשות בטלוויזיה, הייתי כותבת את הפוסט הזה כבר מזמן – על טעויות לשון שחוזרות על עצמן בשפת הכתבים.
בעוונותיי, בימים האחרונים אני עושה את מה שלא עשיתי מאז שבעה באוקטובר – מדליקה את ערוצי החדשות בטלוויזיה, המשדרים ללא הפסקה. אני יודעת שזה לא בריא, שזה אסון, ובכל זאת לא מצליחה להימנע מזה.
למה דווקא עכשיו? לא יודעת.
אני גרה בצפון הארץ וסבלנו מהפגזות של חיזבאללה תקופה ארוכה, ובכל זאת עשיתי דברים – עבדתי, התנדבתי במטבח שבישל לחיילי הצפון, וגם קצת פילאטיס, סידורים בבית, האזנה לספרים קוליים וצפייה בסדרות בטלוויזיה. לכאורה אז היה גרוע יותר, כי מרגע הישמע האזעקה הזמן שעמד לרשותנו להגיע לממ"ד היה אפס דקות. במלחמה עם איראן יש דקות ארוכות מרגע ההתרעה המוקדמת ועד להישמע האזעקה – שיפור משמעותי בתנאים.
אם כך, למה דווקא עכשיו? לא יודעת.
משום מה המלחמה הזו היא הקש ששבר אותי. היא השאירה אותי משותקת, כמעט לא מתפקדת, עם טלוויזיה דלוקה כאילו חיי תלויים בזה.
אז למה אני משתפת אתכם בחוויה כה אישית, שבוודאי משותפת לכלל אוכלוסיית ישראל, כל אחד בדרכו?
כי יותר ממה שנאמר, הייתה זאת השפה שחלחלה בי. גם אם הטלוויזיה הייתה פתוחה ואני מולה, לא באמת הקשבתי לפרשנויות ולדעות, לסכנות ולתוצאות. הם זמזמו לי באוזן ונשמעו כבלה בלה בלה ואז טעות לשון. ועוד זמזומי בלה בלה בלה בלה, ושוב טעות לשון. בלה בלה ועוד אחת. בלה – טעות.
טעויות לשון הן הלחם של הבלוג, וחשבתי שמן הראוי לבחון את טעויות הלשון הנפוצות בדיווחים של הכתבים.
נתחיל בחידון
למטה מבחר משפטים, בכולם טעות.
אזכיר שיש הבדל גדול בין השפה המדוברת לשפה הכתובה. בשפה הכתובה יש לנו זמן לשים לב לניסוח ולתקן את עצמנו, מה שלא קורה בשפה המדוברת. ובכל זאת, יש טעויות לשון שלא נצפה לשמוע מכתב בערוץ רשמי.
נסו לזהות את הטעות, ולהציע תיקון אפשרי. זהו מבחן עצמי למענכם. כמובן בהמשך אספר לכם מהן הטעויות, ואציע תיקונים המלווים בהסברים ובסימוכין. נסו לבד בלי להציץ!
מוכנים? צאו לדרך!
סיימתם? בואו נבחן כל משפט.
בטרם אציג את הפתרונות, אזכיר שחלק מטעויות הלשון בשפה המדוברת נסלחות, אחרות פחות. כלומר, יש ניסוחים שהאקדמיה ללשון העברית איננה פוסלת, אך ממליצה לא להשתמש בהם בשפה הכתובה או הרשמית. יש גם ניסוחים שלגביהם אין תמימות דעים בקרב מתקני הלשון. עם זאת, יש ניסוחים שאינם תקניים ואין על כך עוררין.
ועכשיו בואו ננתח את המשפטים, שכולם ציטוטים ישירים מדברי כתבים שדיווחו על אירועי מלחמת ישראל־איראן.
במשפט 1א', אומנם ההנחיות הן שמצילות חיים, אך מבנה המשפט מדגיש את ההישמעות כנושא, ולכן היא זו שמצילה חיים. במשפט 1ב' העובדה היא נושא המשפט, ולכן הפועל הוא מסייעת.
האם ארה"ב הצטרפה או הצטרפו? שתי האפשרויות נכונות.
האקדמיה ללשון העברית מסבירה:
"בלשוננו היום רגילים להתאים את הפועל למין הדקדוקי של השם גם כאשר שם זה מציין קבוצה. אנחנו נוהגים לומר 'מועצת התלמידים פעלה', 'הקהל התכנס', 'הציבור יכריע', 'העם החליט' וכדומה. אך אין בהרגל זה כדי לפסול התאם לתוכן המגולם בשם הקיבוצי, היינו שימוש בפועל בצורת רבים".
האקדמיה ללשון העברית מבהירה את הצירוף "שוב פעם" במשפט 2א':
"בצירוף זה יש משום כפילות, שהרי המילה שוב לבדה מביעה משמעות זו ואין באמת צורך להוסיף לה את המילה פעם… אפשר להבחין בין לשון הדיבור היום־יומית ובין הלשון הרשמית שבה יש מקום להעדיף דרכי התבטאות אחרות, כגון 'שוב', 'עוד פעם', 'פעם אחרת'".
במשפט 2ב', "אורך רוח" פירושו "סבלנות" – היכולת להמתין לדבר מה או להתמיד בו (לפי האקדמיה ללשון העברית). היות שכך, אין שום סיבה לומר את שתי המילים הנרדפות באותו משפט. אומנם יש נטייה לעשות זאת (למשל: הוא חש שמחה ואושר), אך הכפילות איננה נחוצה.
בנוגע למשפט 2ג', האקדמיה ללשון העברית מציינת:
"בצירופים 'לרדת למטה' או 'לעלות למעלה' יש כפילות: הרי אי־אפשר לרדת למעלה או לעלות למטה".
באותו היגיון, אי־אפשר להיכנס החוצה ולצאת פנימה. לכן הניסוח המדויק הוא ללא הכפילות.
עוד על ניסוחים כאלה בפוסט ניפגש ברחוב המלך קינג ג'ורג'?
פירוש המילה סובלנות היא הכרה בקיומן ובזכות קיומן של דעות אחרות ושל מוסכמות תרבותיות אחרות (לפי האקדמיה ללשון העברית). אומנם זוהי מילה תקנית לחלוטין, אך שגויה בהקשר שבו היא נאמרה – אין למהר לצאת מהממ"ד לפני אישור פיקוד העורף, צריך להמתין בסבלנות. דוגמה למשפט שבו מתאימה המילה סובלנות: יש לנהוג בסובלנות ולתת לכל אחד להיכנס למקלט בעת אזעקה – ערבי, דרוזי או יהודי.
במשפט 4א' יש שיבוש של הניב הדיר שינה מעיניו, שמשמעותו: גרם לחוסר אפשרות לישון או גרם לדאגה רבה (לפי האקדמיה ללשון העברית).
משמעות הפתגם עשו לילות כימים היא שהם עבדו יומם וליל. אם נתעמק בניסוח השגוי של משפט 4ב', נבין שהדובר אומר שהחיילים ישנו גם ביום – כפי שישנים בלילה, כך הם ישנים גם ביום. ברור שלא לכך התכוון המשורר. החיילים עושים לילות כימים, כלומר: כפי שהם עובדים בימים, כך הם גם עובדים בלילות – יומם וליל.
עוד על שיבוש ניבים בסדרת הפוסטים קצרצרים.
אם במספרים עסקינן, זוהי טעות נפוצה העוסקת בתאריכים. האקדמיה ללשון העברית מסבירה שאת הימים בחודש מונים בלשון זכר, כמו "תשעה באב" או "אחד במאי". כמו כן, לא מיידעים תאריכים. לא נאמר "השבעה באוקטובר" אלא "שבעה באוקטובר".
המילה "אם" נכונה רק עבור תנאי שיכול להתקיים, ולרוב יבוא אחריה פועל בעתיד. למשל: אם זה יהיה משמעותי, הם יוכלו לפעול. בדוגמה הנ"ל התנאי אינו יכול להתממש (זה נקרא תנאי בטל), ולכן המילה המתאימה היא "לוּ" או "אילו".
כאשר התנאי הבטל מנוסח במשפט שלילה, יש לרשותנו מילים נוספות לשימוש: לולא (לולי), אילולא (אילולי) ואלמלא (אלמלי). הן ישמשו בדרך כלל אחרי בפועל בעבר. למשל: אילולא זה היה משמעותי, לא הייתי יכול לפעול.
"במשפט תנאי אין לומר 'במידה ש' במקום אם. אין הצירוף במידה ש כשר אלא כשהוא בא לציין מידה ממש".
משמעות המשפט השגוי, העוסק במידה, היא שאם תהיה הפסקת אש מועטה, יחזרו הלימודים רק מעט, ואם הפסקת האש תהיה רבה יחזרו הלימודים הרבה. ברור שבמקרה זה או שיש הפסקת אש או שאין, אין מדובר פה במידה, ולכן הפתיחה "במידה ש…" שגוי.
האקדמיה ללשון העברית מסבירה:
"ראשית כול פירושו 'בראש הכול', 'בתחילת הכול', 'קודם כול', והכוונה שאת הדבר הזה צריך לומר לפני כל השאר, שהוא הקדמה ובסיס לכל מה שייאמר אחר כך. לעומת זאת השימוש במילה שנית שייך ביסודו לסדרה ראשית… (ולאו דווקא 'ראשית כול') שנית… שלישית… – סדרה המשמשת בהצגת רשימה של פריטים, ובעיקר רשימה של נימוקים".
כאשר רוצים להתייחס למרכיב (או מרכיבים) שנכללים בקבוצה מסוימת (מדינות האזור במשפט הנ"ל), המילים הנכונות הן "בהם" או "בהן".
המילים "ביניהם" או "ביניהן" מתייחסים למיקום של הפריטים בקבוצה. למשל: מדינות ערביות רבות במזרח התיכון, בהן הגדולות – איראן, ערב הסעודית וטורקיה – וביניהן הקטנות יחסית – עיראק, סוריה וירדן. כלומר, בתוך קבוצת המדינות הערביות במזרח התיכון נמצאות מדינות גדולות, וביניהן פיזית־גיאוגרפית נמצאות הקטנות.
הניסוח השגוי לתיאור האפשרויות השונות הוא שילוב של שני מבנים תקניים: "בין ש… ובין ש…" או אם… ואם…" האקדמיה ללשון העברית מציינת:
"...מילת היחס בין משמשת גם במבנים שמשמעם 'כך או כך' או 'גם כך וגם כך'. במבנים אלו היא מחויבת לבוא פעמיים, כגון "בין בשוגג בין במזיד", "בין כך ובין כך", "בין שהוא מתכוון ובין שאינו מתכוון"… מבנה זה מלשון חז"ל מקביל למבנה המקראי 'אם… (ו)אם…' בימינו רבים מגבבים את שני המבנים הללו שלא לצורך, כגון 'בין אם כך (ו)בין אם כך'".
האקדמיה ללשון העברית ממליצה להימנע משימוש במילה "לא" במשפט בהווה, ובמקום זאת לשלול את הנושא במילה "אין", ובתנאי שהשלילה באה אחרי נושא המשפט (המתקפות). לעומת זאת, אם נקדים את השלילה לנושא, אפשר להשתמש במילה "לא": לא מאחורינו המתקפות האיראניות.
בעבר או בעתיד המילה המתאימה היא "לא". למשל: המתקפות האירוניות לא יהיו מאחורינו... (לא נאמר: המתקפות האירניות אינן יהיו מאחורינו).
לפי האקדמיה ללשון העברית, המונח שמשמעותו התחשב או הכניס למערכת השיקולים הוא להביא בחשבון. השימוש השגוי הוא תרגום מאנגלית – take into account.( עוד על ניסוחים תרגומיים מאנגלית תוכלו לקרוא בפוסט שפה חדשה דמוית עברית: תרגומית).
החלק האחרון של המשפט מתאר פעולה שאירעה לאחר החלק הראשון. זה נקרא פסוקית זיקה ממשיכה, המוסרת מידע חדש שנוסף למידע שבתחילת המשפט. לכן ש' הזיקה איננה תקנית. כדי להבהיר את ההבדל, ראו דוגמה למשפט שבו ש' הזיקה הכרחית: המשפחות שבתיהן נפגעו פנו לעירייה שעובדת סביב השעון בימים אלה. במשפט זה ש' הזיקה באה לפני חלק במשפט המוסיף מידע על שם העצם (עירייה) שהוזכר לפני כן במשפט.
אחרית דבר
צרם לי לשמוע כתבים מדברים בשפה לא תקנית. אנשים תופסים את השפה ברדיו ובטלוויזיה כנכונה, הם מתרגלים לשמוע אותה ומחקים אותה. יש טעויות לשון מותרות, יש כאלה שבספק, וכאלה שאין לעשותן. אם הכתבים לא יקפידו על שפה נכונה, עלול להיווצר מצב אבסורדי שאנשים שמדברים עברית תקנית יקלקלו את שפתם הנאה לפי שפת הכתבים. כך יגדל דור של דוברי עברית קלוקלת. שפה תקינה היא אחריות שמלווה את תפקיד הכתבים.
ומה עכשיו?
בפוסט זה מוצגים הנימוקים המקובלים. הוספתי לכם קישורים כדי שתוכלו להתעמק, אם תרצו. עכשיו, אם תקשיבו לטלוויזיה, אנא עשו זאת באוזן ביקורתית, ואם יש ילדים ונוער לידכם – אל תתביישו לתקן את הניסוח של הכתב.
מאחלת לכולנו ימים שלווים, וקץ למלחמות.
לסיום, המלצה – כבו את הטלוויזיה.
כמה מהטעויות זיהית?
גם אותך מקפיץ לשמוע עברית לא תקנית בשפת כתבי הטלוויזיה? נתקלת בעוד טעויות נפוצות?
זה המקום לשתף.
רוצה ללמוד מטעויות לשון נפוצות נוספות? פירוט בפוסטים הבאים:
משטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק א', חלק ב' וחלק ג'.
קצרצרים שיבושי מילים ומטבעות לשון חלק 1 ,חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7 וחלק 8.
3 תגובות
תודה רבה .
נוריית היקרה,
כקורא נאמן – אני מסכים ומזדהה עם כל מילה בבלוג שלך!
תודה רבה!