מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?

תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את היצירה שלו להוצאות ספרים שונות ומחזיק אצבעות. הספר שלו עובר לְלֶקְטוֹר (מומחה הקורא את כתב היד ונותן חוות דעת אם הוא ראוי לפרסום), ואם מתמזל מזלו, חוזרים אליו מההוצאה והוא […]
ואם כולם יקפצו מהגג?

ואם כולם יקפצו מהגג? זוהי תשובה קלישאית של הורים ברחבי העולם כאשר ילדים אומרים "אבל לכולם מרשים" או "לכולם יש". זוהי האסוציאציה שעלתה במוחי כאשר שמעתי פעם אחת יותר מדי סופר שאומר לי: "ראיתי את זה בהמון ספרים". האם נימוק זה באמת משרת את הספר? מטרת הפוסט הזה היא להסתכל על מידת ההשפעה שצריכה להיות […]
כיצד נגייס את סימני הפיסוק לכתיבת סיפורת, ומתי עדיף שנוציא אותם לחופשה?

בטרם אצלול למהות הפוסט – סימני פיסוק ביצירות ספרותיות ושימוש נכון בהם – כמה מילים על פיסוק טקסט באופן כללי. מחקו ממוחכם את כל שלמדתם בעבר על כללי הפיסוק. אפילו האקדמיה ללשון עברית מסייגת, בהקדמה שלה לכללי הפיסוק: "כללי הפיסוק שלהלן אינם כללים נוקשים, בחינת חוק ולא יעבור; במקרים רבים נוסחו הכללים באופן המותיר מקום […]
האקדמיה ללשון העברית – הוראה או המלצה?

חלק חשוב בצוות העבודה סופר־עורך הוא הדיאלוג. העורך מציע שינויים מנומקים, וכאשר הסופר לא מקבל את השינויים המוצעים הוא מנמק לעורך מדוע. מתוך דיאלוג זה מגיעים לנוסח שמקובל על שני אנשי המקצוע שעובדים יחדיו, וזה רק עושה טוב לספר. זהו המצב האידאלי. במציאות, לא תמיד הסופר נותן נימוק שמקדם את הדיאלוג. בפוסט ואם כולם יקפצו […]
כתבתי את הפוסט או הפוסט נכתב על ידי?

על כתיבה אקטיבית (פעילה) ופאסיבית (סבילה), וגם קצת על שם הפעולה יצא לכם להקדיש מחשבה לסגנון הפעלים בטקסטים שלכם, ואיך סגנון זה משפיע על הקורא? בפוסט זה נבחן יחד את הסוגיה הזו. רוביק רוזנטל, במאמרו קללת שם הפעולה, כתב: "שמות פעולה ממירים את הפועל בשם עצם, ויוצרים לעיתים קרובות סגנון נוקשה… כאשר חובר אליהן הסביל […]
הכול עניין של מינון

בפוסט סופרים: החן של הסופר או נטיות לא רצויות? כתבתי על מאפייני כתיבה סגנוניים בלתי מודעים של סופרים, שייחודיים להם כמו טביעת אצבעות. הייחודיות הזו נובעת מדפוסי סגנון חוזרים ונשנים, לפעמים בולטים לעין ולפעמים נסתרים ונגלים רק בחיפוש ממוחשב מעמיק. הדפוסים החוזרים יכולים להתבטא במגוון אופנים. למשל (ולא רק) במבנה המשפטים, בשימוש רב בסוגריים, בהעדפה […]
סופרים: החן של הסופר או נטיות לא רצויות?

שיחקתם פעם פוקר? גם אם לא, בוודאי ראיתם בסרטים שמביני עניין מזהים סימנים מסגירים (tells) כדי לדעת אם שחקן מבלף. הסימנים המסגירים הם שפת גוף לא מודעת של אנשים במצבים מסוימים. למשל, יש שמשחקים בשיער כאשר הם נבוכים, אחרים מגרדים את קצה האף כשהם מנסים להתרכז. מה זה קשור לענייננו? כל כותב משתמש בשפה באופן […]
הפינה האישית של הסופר: הקדשות

הקדשה היא טקסט קצר המופיע בתחילת הספר, לפני תחילת הסיפור עצמו, והיא חלק אינטגרלי מהספר עצמו. בפוסט זה נתעמק בהקדשות: את מי הן משמשות, מה הן כוללות (רמז: מה שהסופר רוצה), ואיך סופרים מוּכָּרים השתמשו בהקדשה ככלי. לא נתייחס להקדשות בכתב ידו של הסופר, שאותן הוא מנסח אישית עבור כל מקבל עותק של הספר, אלא […]
מולטיטסקינג (ריבוי משימות) בסיפורת

כמה פעמים נאלצתם לעשות כמה דברים בו־זמנית? כמה פעמים קרו כמה אירועים באותו זמן? אנחנו רוצים לספר על כך, אבל מסתבכות לנו המילים. באמתחתנו ניסוחים תקניים שונים לתיאור פעולות או התרחשויות הקורות באותה עת. חלק מהמשפטים זורמים יפה, אחרים תקועים בגרון. בפוסט זה אני מציעה חלופות עדיפות לניסוחים מסורבלים או משובשים. בעריכה אני מקפידה לשנות […]
דוגמאות לפרולוגים בספרות

על הפרולוג ככלי ספרותי סיפרתי בפוסט פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא), שם הסברתי את תפקידם של הפרולוג ושל האפילוג, ואיך אפשר לנצל אותם כדי לשדרג את הסיפור. בניגוד לאפילוג, שהקורא יכול לבחור לא לקרוא אותו והדבר לא יפגע בהנאתו מהסיפור, הפרולוג חשוב ואפילו הכרחי להמשך הקריאה. אפשר לכתוב פרולוג במגוון דרכים, […]