מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?

תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את היצירה שלו להוצאות ספרים שונות ומחזיק אצבעות. הספר שלו עובר לְלֶקְטוֹר (מומחה הקורא את כתב היד ונותן חוות דעת אם הוא ראוי לפרסום), ואם מתמזל מזלו, חוזרים אליו מההוצאה והוא […]

הפינה האישית של הסופר: הקדשות

הקדשה היא טקסט קצר המופיע בתחילת הספר, לפני תחילת הסיפור עצמו, והיא חלק אינטגרלי מהספר עצמו. בפוסט זה נתעמק בהקדשות: את מי הן משמשות, מה הן כוללות (רמז: מה שהסופר רוצה), ואיך סופרים מוּכָּרים השתמשו בהקדשה ככלי. לא נתייחס להקדשות בכתב ידו של הסופר, שאותן הוא מנסח אישית עבור כל מקבל עותק של הספר, אלא […]

מולטיטסקינג ‏(ריבוי משימות) בסיפורת

כמה פעמים נאלצתם לעשות כמה דברים בו־זמנית? כמה פעמים קרו כמה אירועים באותו זמן? אנחנו רוצים לספר על כך, אבל מסתבכות לנו המילים. באמתחתנו ניסוחים תקניים שונים לתיאור פעולות או התרחשויות הקורות באותה עת. חלק מהמשפטים זורמים יפה, אחרים תקועים בגרון. בפוסט זה אני מציעה חלופות עדיפות לניסוחים מסורבלים או משובשים. בעריכה אני מקפידה לשנות […]

דוגמאות לפרולוגים בספרות

על הפרולוג ככלי ספרותי סיפרתי בפוסט פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא), שם הסברתי את תפקידם של הפרולוג ושל האפילוג, ואיך אפשר לנצל אותם כדי לשדרג את הסיפור. בניגוד לאפילוג, שהקורא יכול לבחור לא לקרוא אותו והדבר לא יפגע בהנאתו מהסיפור, הפרולוג חשוב ואפילו הכרחי להמשך הקריאה. אפשר לכתוב פרולוג במגוון דרכים, […]

פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא)

חשוב לפתוח ולומר – אין הכרח שיהיו בספר פרולוג (פתח דבר) ואפילוג (אחרית דבר), ממש לא. ואם יש פרולוג לא נדרש אפילוג, ולהפך. צריכה להיות סיבה ממש טובה להוסיף אותם, ואם אין סיבה טובה – ותרו. אחרי שנקודה זו הובהרה, בואו נעמיק קצת בנושא. לשם מה קיימים הפרולוג והאפילוג? סביר להניח שכל מי שקורא את […]

כוחה (וחולשתה) של ההגזמה בספרות: על היפרבולות, חלק 2

בפוסט לא הגזמת? כתבתי על היפרבולות לשוניות – אותן הגזמות שנכנסות לשיח הבין־אישי ומקיפות אותנו בכל תחום של חיינו. בשפה המדוברת היומיומית יש מקום לדון על השימוש בהפרזות בכלל, ועל עוצמתן וכמותן בפרט. בספרות, לעומת זאת, אין עוררין שלהיפרבולות תפקיד חשוב. על כן, בפוסט זה נחקור מדוע סופרים משתמשים בהיפרבולות, וכיצד הם ממקמים אותן בסיפוריהם. […]

לא התכוונתם להצחיק, נכון?

כשקראתי את הניסוח שבתמונת השער לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. התפשרתי על לבכות מרוב צחוק. פדיחות בטקסטים שאנחנו כותבים הן אנושיות ויכולות לקרות לכל אחד, גם לסופרים – מתחילים או מנוסים. על שביל הטעויות המבדחות צעדו רבים וטובים, עדיין צועדים איתנו וגם יצעדו בו אחרינו. אתם יודעים מה אומרים על צרת רבים, נכון? אל […]

כל המוסיף גורע

"כל המוסיף גורע" – זוהי הגרסה העברית הישנה של חז"לינו לביטוי Less is More (פחות זה יותר). בכך עוסק הפוסט הזה – במילים עודפות שאין מקומן בטקסטים שלנו. בפוסט גיבוב של מילים הצגתי 6 דוגמאות לניסוחים מסורבלים. אלו ניסוחים תקינים דקדוקית אך פוגעים במיקוד המסר ובזרימה של רצף הקריאה, ועל כן יש לתקנם. הפוסט מילים […]

מילים ריקות

אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה הוא ביטוי המחקה פעייה של עז קטנה ("ציג" זה "עז" ביידיש, והסיומת "לה" באה להקטין, כמו חנה'לה). הורים נהגו לומר זאת לילדיהם בדרישה שיפסיקו לגמגם ולהסס, וידברו כבר לעניין. איך זה קשור לפוסט זה? בפוסט זה נלמד לנקות את הטקסט שלנו מה"אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה", כך שהטקסט יזרום בשטף ובהיגיון. זהו המשך לפוסט גיבוב של מילים, שבו […]

מהם הֶרְמֵזִים וכיצד הם משתלבים בשיח היומיומי ובספרות

קראתם פעם משהו שהזכיר לכם משהו אחר? סביר להניח שתשובתכם היא "כן", ואתם לא לבד – כל מי שאוהב לקרוא נתקל בשמות, במילים, במשפטים או בתיאורים שמהדהדים בראש כמוּכָּרים ממקום אחר לחלוטין. הם גורמים לנו לעצור לרגע ולחשוב אם אכן מדובר באסוציאציה פרטית שלנו שאיננה קשורה כלל לסיפור או אולי יש דברים בגו. במה מדובר? […]