מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?

קוביות משחק צבעוניות מעץ

תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את היצירה שלו להוצאות ספרים שונות ומחזיק אצבעות. הספר שלו עובר לְלֶקְטוֹר (מומחה הקורא את כתב היד ונותן חוות דעת אם הוא ראוי לפרסום), ואם מתמזל מזלו, חוזרים אליו מההוצאה והוא […]

גיבוב של מילים

כעורכת ספרות ותיקה אני נתקלת שוב ושוב באותן טעויות של סופרים בתחילת דרכם. על חלק מהן כבר כתבתי בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים. בפוסטים המקובצים תחת הקטגוריה "טיפים לסופר המתחיל" אני מתמקדת במתן כלים לכותבים לשיפור כתיבתם – הסברים, המלצות והדגמות של עשה ואל תעשה. הנושאים של הפוסטים נשאבים ממגמות חוזרות בטקסטים שאני עורכת. […]

אונומטופיאה (Onomatopoeia)

קוטל יתושים

בעברית: מצלול המכשיר הנ"ל נקרא אצלנו בבית "פססס". למה? הרי זה ברור. זוהי מילה אונומטופיאית שהמצאנו, ואנחנו דבקים בה. מהי אונומטופיאה? אונומטופיאה היא מילה, הברה או אות שמחקה את הצליל של משמעותה, כך שאפשר לשמוע אותו במהלך הקריאה. לא מדובר בתיאור מילולי של הצליל, למשל: "קול חזק, חד וצורם", אלא בחיקוי שלו. חוקרים סבורים שבתחילת […]

מה עובר לו בראש?

כדי לקבל דמויות עמוקות ומעניינות, על הסופר להעביר לקורא כל מה שעובר על הדמויות, כולל מחשבותיהן. גם אם מספר חיצוני בגוף שלישי כותב מנקודת מבטה של אחת הדמויות בלבד, הוא יודע עליה הכול, כולל מחשבותיה הסמויות ביותר. בספרות, מחשבותיה אלה של הדמות נקראות דיאלוג פנימי, מונולוג פנימי או מחשבה פנימית. בפוסט זה אני משתמשת במושג […]

גם לסיפור יש תפאורה

אולם תיאטרון

איך סופרים קובעים את התפאורה הנכונה לספרם? כיצד הם ממקמים את הקורא במקום ובזמן, וכיצד הם גורמים לו להיכנס לסיפור, כאילו הוא באמת שם?  תיאורי רקע טובים הם בדיוק כמו מקומות בלתי נשכחים שהיינו בהם, וחרותים בזיכרוננו לעד. אם נעצום את עינינו נוכל לדמיין את עצמנו במקום הנפלא שבו ביקרנו. כך גם בקריאת ספר טוב […]

מי אמר שאי־אפשר להשיב את הזמן לאחור?

שעון כיס של פעם טמון בחול

הזמן הוא משהו מסתורי בסיפור שאנו מספרים. חיים שלמים יכולים להיות מגולמים בפסקה אחת שכתובה היטב, ויממה אחת יכולה למלא ספר שלם. האופן שבו נעשה שימוש בזמן בעת כתיבת סיפורנו יסייע להבנת הזמן והעלילה גם יחד. הפוסט איך שהזמן רץ! עוסק בתפיסת הזמן בסיפור – הזמן האבסולוטי (עונה, תאריך, שעה), והזמן שחולף בין סצנה לסצנה. […]

עקביות – זה כל הסיפור

שמיכת טלאים

Photo by Olga Ferina on Unsplash לאחרונה יצא לי לערוך שמיכת טלאים. טוב, לא בדיוק שמיכה, אבל בהחלט טלאים. נדמה כאילו לפחות ארבעה אנשים שונים השתתפו בכתיבת הספר, כל אחד בסגנונו שלו. אומנם אפשר להבין את הסיפור, את העלילה, אך המעברים האקראיים מסגנון לסגנון צרמו. בפוסט סטיליסטיקה אני מתייחסת לצורך בהאחדה סגנונית מבחינת הטקסט – […]

מחסום כתיבה – על מה ולמה?

כביש בשממה

Photo by davide ragusa on Unsplash לכאב יש סיבות שונות. משכך כאבים יכול להקל זמנית, אך לא לפתור את הבעיה. כך גם במחסום כתיבה – בפוסט 15 טיפים איך להשתחרר ממחסום כתיבה אני מציעה שלל של משככי כאבים, אך לפעמים אם נבין את מקור הבעיה, ייתכן כי לא נזדקק לאקמול. כמובן אין פתרון פלא למחסום […]

15 טיפים איך להשתחרר ממחסום כתיבה

תמונת שער: בלגן בראש שמשתחרר

סיפור מסתובב לנו בראש די הרבה זמן. הוא לא נמצא שם במילים, אלא בתמונות, ברגשות, בשברי זיכרונות, בהבזקים. את כל אלה אנו רוצים להפוך למילים. איך מתחילים? בעיניי זהו השלב הקשה ביותר בכתיבה. מחסום כתיבה אינו מתרחש רק בהתחלה, בחיפוש אחר המילים הראשונות לסיפור שלנו. לפעמים הסיפור מתקדם לשביעות רצוננו, ואז… נתקעים. יש המתארים מחסום […]

הסברים מיותרים

בחורה קוראת ומפהקת

Photo by George Milton מה המשותף לדוגמאות הבאות? היא הייתה מופתעת מדבריו, היא לא ציפתה שיאמר לה זאת. התקרה שמעליהם איימה לקרוס בשל אי־יציבותה. החדר התמלא אבק, והם השתעלו בגללו. הנזיר לא ענה לה, הוא הניח את אצבעו על פיו לאות שתיקה. "כן אדוני, איך אני יכול לעזור לך?" היה זה גבר לבוש במעיל וצעיף […]

דילוג לתוכן