הפוסט הזה הוא לכבוד יום הספר הבין־לאומי, החל ב־23 באפריל.
איך ספר נולד?
אם תשאלו את יהונתן גפן, הוא יספר לכם איך שיר נולד – כמו תינוק. בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים, ולבסוף הוא הולך לבד. איזה יופי! אבל איך? איך הוא הולך לבד? לגרום לספר ללכת זה בכלל לא פשוט.
בהתחלה, כמובן, צריך לכתוב את הספר.
הכתיבה אכן כואבת, מתסכלת, מייאשת לפעמים, אבל גם נפלאה, מרגשת, מעוררת. איך מהכלום הזה שנדמה שיש לנו במוח, מהריק הזה שתוקף אותנו כשאנו יושבים מול המסך הלבן, מתקבלת פתאום יצירה? איך ממחסום הכתיבה הנוראי הזה יוצאות המילים, מתעופפות להן אל המסך, והלבן מתחיל להתמלא? איפה התחבאו כל המילים האלה קודם לכן?
זהו, כתב היד שלנו מוכן. נקרא לו כך, "כתב יד", גם אם הוא הוקלד למחשב (בדיוק כמו שפח אשפה למעשה עשוי מפלסטיק). עברנו את החלק הכואב, הספר נולד. מה קורה אחר כך?
להלן שלבי הפקת הספר, בהנחה שמצאתם מישהו שמוכן להוציא אותו לאור או שהחלטתם על הוצאה עצמית.
עריכה
הספר זקוק לעריכה לשונית ו/או ספרותית, ומידת התערבות העורכת תלויה בעיקר באיכות הטקסט. גם אם אתם בטוחים באיכות כתיבתכם וסבורים שאין בכך צורך, דעו שאתם טועים. תמיד יש מה לשפר, תמיד יש מה ללמוד מאנשי מקצוע בתחום, ותמיד, אבל תמיד, אנחנו עיוורים לפדיחות של עצמנו. רק עין מקצועית וניטרלית, אובייקטיבית, תמצא את נקודות החולשה בטקסט שלנו, ותוכל להציע לנו דרכים לשפר אותו.
בשלב זה גם נכתב הטקסט לגב הספר, המתאר את תוכן הספר ומספר על מחברו, אך תפקידו גם שיווקי – הוא צריך לגלות טפח ולכסות טפחיים, לספר לקורא על הספר בדיוק במידה, לא יותר מדי, לסקרן אותו ולגרום לו לרצות לקרוא את הספר.
הגהה
נקרא את הטקסט שלנו פעם, פעמיים, שלוש פעמים, עשר פעמים… ובכל פעם נמצא מה לתקן: נקודה שלא נמצאת במקומה, שׂיכול אותיות, מילת יחס שנשמטה ועוד ועוד. מְבַצְּעֵי ההגהה נמנים עם האנשים ה"מפוּקסים" ביותר בעולם – יש להם יכולת ריכוז מעוררת השתאות, והודות לכך הם מצליחים לעבור על כל אות, על כל רווח ועל כל סימן פיסוק. רובנו קוראים בתבניות והמוח שלנו משלים את החסר או את המשובש. למשל, הטקסט הבא ורבים כמוהו מסתובבים ברשתות החברתיות (הלוואי שידעתי למי לתת קרדיט), בטענה שגויה שרק חכמים יכולים לקרוא אותו.
למעשה, זו הבעיה שלנו כאשר אנחנו כותבים טקסט שאמור לצאת מהמגירה לעולם הרחב (פוסט, סיפור, עבודה אקדמית או מכתב עסקי) – גם אם אנו טורחים לבצע את ההגהה בעצמנו, סביר להניח שנפספס. מזל שיש מגיהים שיעשו זאת עבורנו.
עיצוב הכריכה ועימוד
שלב זה עוסק בנראות של הספר, מבחוץ ומבפנים.
אנשי מקצוע בתחום העיצוב יעזרו לכם לבחור ולהכין את הכריכה של הספר. גם בשלב הזה מתווסף אלמנט שיווקי – הספר צריך למשוך את העין, לסקרן, כדי שהקורא ירצה לקחת אותו לידיים שלו.
יש לזכור שעמוד של "וורד" במחשב שונה לחלוטין מעמוד של ספר. בשלב העימוד תינתן תשומת לב לגופנים, לגודל האותיות, לרווחים ולהזחות, לכותרות וכו'. שלב זה קובע במידה רבה עד כמה הספר אסתטי ומזמין לקריאה, בלי קשר לתוכן שלו. בסופו מתקבל קובץ PDF נעול לעריכה, המוכן לדפוס.
הגהה אחרונה
זו ההזדמנות האחרונה לוודא שהספר הוכן לפי רצוננו, ושלא נפלו בו טעויות. סופרים רבים מזלזלים בשלב הזה. כבר נמאס להם מהספר של עצמם, כי קראו אותו כל כך הרבה פעמים… אבל ממש לא מומלץ לגלות טעות קריטית שפוספסה, לאחר הדפסת 1,000 עותקים. השלב הזה חשוב ביותר!
הדפסה וכריכה
בבית הדפוס יודפסו עותקי הספר, וייכרכו יחד לקבלת התוצר הסופי.
שיווק ופרסום
רק אחרי שהספר יכה גלים, חנויות ישמחו לקבלו אליהן, ואולי אף להציבו במקום בולט בחנות. לכן, נדרש לתכנן היטב תהליכי שיווק ויחצנות, ורצוי להיעזר באנשי מקצוע המתמחים בכך.
הפצה
הספר מופץ לחנויות ספרים ולספריות. כל ספר שיוצא לאור מגיע גם לספרייה הלאומית, שאחראית לשמירת אוצרותיה התרבותיים המודפסים של מדינת ישראל.
השקה
אירוע ההשקה הוא הכרזה לעולם על כך שהספר נולד. מזל טוב!
נראה מפחיד? בכוונתך לעבור את התהליך? אם כבר עברת את השלבים הנ"ל או חלק מהם, שיתוף בחוויות (או בטראומות?) ובתובנות מניסיונך יועיל לכולנו.
