!WOW

ילדה מלאת פליאה
Image by Pezibear from Pixabay

בעוונותיי, אני נוהגת לצפות בתחרויות בישול (מסטר שף ומשחקי השף). לא כי הבישול מעניין אותי כל כך (אני מעדיפה שיבשלו לי), אלא כי אני נהנית לראות ולשמוע את תגובות השופטים אחרי שהם טועמים את המנות.

לאחרונה שמתי לב שהתגובה הנפוצה היא WOW, ובעברית – וָאוּ!

זהו, מצאתי את קרובת המשפחה של "מדהים!" ושל "מהמם!"

לאן נעלמו כל המילים האחרות?

רבים כתבו על התופעה המאפיינת את תקופתנו – הצורך בהעצמת תיאור הרושם והחוויה בעזרת מילים מעטות. התיאורים של פעם, עם אוצר המילים הנרחב, כבר אינם חזקים דיים, אינם מרגשים דיים. בעידן הרשתות החברתיות שבו הטקסט הכתוב מצומצם כל כך, אי אפשר להרחיב בתיאורים מדויקים שיעבירו תחושות, צבעים, ריחות, רגשות ומחשבות. משום מה, מילים מעטות זכו בהגרלה – ניתנו להן משמעויות נרחבות וכוח רב.

קטונתי מלהתייחס לתופעה מנקודת מבט חברתית־פסיכולוגיות. דוגמה מרתקת לכך (רואים, גם אני נופלת למלכודת הסופרלטיבים, ובעברית – ערך ההפלגה) אפשר לקרוא במאמר תעשה מה שאתה רוצה רק שיהיה הכי מהמם.

תמונה של פתי בר: טעים וזהו, לא בהכרח מהמם

העניין שלי במילים אלה הוא בהיבט הספרותי, וליתר דיוק – כתיבת ספרות.

מה רע במדהים? זו מילה מהממת!

לפי מילון רב־מילים:

משמעות המילה "מדהים" היא: מפליא, מרשים, מעורר התפעלות רבה.

משמעות המילה "מהמם" היא: מדהים, שמכה בתדהמה ובהתפעלות, מפתיע.

אפשר לומר שמדובר במילים נרדפות, אף שאינן זהות לחלוטין (על כך בפוסט מילים נרדפות – האומנם תאומות זהות?).

מדהים כמה שאני עייפה: אישה מפהקת, הדגמה כמה לא מדהים

השימוש התכוף בשתי המילים – "מדהים ו"מהמם" – כדי לתאר מנעד של רגשות מוציא מהן את משמעותן המקורית, והופך אותן לסתמיות. איך אפשר במילה אחת לתאר סקלה ארוכה של רגשות חיוביים המתחילה במילה "חביב" ומסתיימים במילה "נהדר", או סקלה של רגשות שליליים המתחילה במילה "רע" ומסתיימות במילה "זוועה"?

איך ייתכן שמילה אחת מביעה כל כך הרבה?

אז זהו, שלא.

השימוש הרב במילים "מדהים" ו"מהמם", עבור מנעד רחב של מצבים, מטוב ועד רע, גורם למילים אלה להיות נדושות ושחוקות מרוב שימוש, שטחיות וחסרות משמעות. הדוברים אינם מתאמצים לדייק בתיאור, ולפעמים משתמשים במילים אלה מתוך הרגל, בלי באמת להתכוון לעוצמה שאמורה להיות בהן.

המילים האלה איבדו את כבודן, את ייחודן ואת יופיין.

לכן, אפילו עבור מצבים מפעימים באמת, שבהם המשמעות המקורית של המילים מתאימה לחלוטין, אני מציעה לסופרים לבחור מילה אחרת, מילה שאיננה כה שחוקה מרוב שימוש.

המבחר רב.

להלן חלק מהאפשרויות:

מילים חלופיות למדהים ולמהמם

עוד על חלופות תקניות וטובות למילים "מהמם" ו"מדהים" אפשר לקרוא באתר של האקדמיה ללשון העברית.

אחד הכלים השימושיים ביותר לכל כותב הוא מילון למילים נרדפות הנקרא "אגרון" ("תזאורוס" בלעז). בעזרתו אפשר להעשיר את אוצר המילים שבו נשתמש כאשר אנו כותבים, ונוכל לדייק בבחירת המילה שתיתן את המשמעות הרצויה לנו. אגרון עברי מצוין נקרא "מילה במילה" מאת איתן אבניאון. נוסף על המילים הנרדפות, הספר כולל ניגודים (לפעמים הניגוד של המילה מבהיר את משמעותה) ושדות סמנטיים (מילים ששייכות לתחום מסוים או כל המילים שמתעוררות כאסוציאציה למילה מסוימת).

כדאי להיעזר בו להעשרת אוצר המילים, ולהרחבת אוסף הבחירות שיאפשרו לנו לדייק בכוונתנו.

WOW!

נראה לי שאפילו משתמשי ה"מדהים" וה"מהמם" מאסו במילים אלה, לאור עלייתה לגדולה של ה"וָאוּ!" זו אפילו אינה מילה, אלא קריאת התפעלות, הפתעה, התלהבות או הערכה (לפי מילון רב־מילים). מקומה בחברת ה"אוּיש", ה"אוֹי" וה"אוֹהוֹ". אבל בניגוד אליהן, היא עלתה לגדולה.

כל כך הרבה יותר קל לומר "וָאוּ!" (הברה אחת) במקום "מדהים" (שתי הברות) ו"מהמם" (שלוש הברות). במסגרת המדיניות הרווחת של קיצורים ושל השטחה, נכנסה ה"וָאוּ!" לשימוש תכוף, ובאה להחליף מילים נדושות אומנם, אבל חוקיות לגמרי.

זה מזכיר לי משפט (שמקורו ב־1911) שמתייחס להתמחויות של מדענים בכלל ושל רופאים בפרט:

"עולם המדע יודע יותר ויותר על פחות ופחות, עד שהוא ידע הכול על לא כלום!"

אני מוסיפה ברוח הדברים האלה:

השיח המקובל כיום מתכוון לתאר יותר ויותר בפחות ופחות מילים והברות, עד שנתאר הכול ללא מילים כלל…

זו לא בדיחה, זה כבר כאן. זה קורה – הנוער מתכתב באימוג'ים. במה זה שונה מימי איש המערות שצייר סיפורים על הקירות?

מה דעתך על הנושא? לא רוצה לשמוע "וָאוּ!"

אולי יעניין אותך גם עברית של שבת, מילים נרדפות – האומנם תאומות זהות? ושפה – של העם או של מגדל השן האקדמי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן