מילים נרדפות – האומנם תאומות זהות?

נעליים סרוגות לתינוקות (תכלת וורוד)

משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כשבני היה קטן, אחד מהמשחקים האלה היה משחק המילים הנרדפות. כמה שיותר.

אני הייתי שואלת אותו: איזו עוד מילה יש לאף? והוא היה עונה: חוטם. לשטיח? מרבד. לעץ? אילן. לענף? בד. לבד? אריג. ולפעמים הוא היה שואל אותי: איזו עוד מילה יש לאווירון? והייתי עונה: מטוס. לאוטו? מכונית. לפזל? תצרף. ואז הוא היה מתקיל אותי: איזו עוד מילה יש לבּוּגֶנְוִילְיָה? אה… טוב, לא לכל מילה יש את זו שרודפת אחריה.

אבל בואו נחזור להתחלה.

האם המילים הנרדפות חופפות לגמרי?

מילים נרדפות (סינונימים) הן מילים מאותה שפה שמשמעותן זהה או דומה.

קשה למצוא מילים שמשמעותן זהה לחלוטין, וצריך לשלוט היטב בשפה כדי לזהות את הדקויות של המילים הנרדפות, להבין אותן ולהשתמש בהן נכון.

זה מה שעושה את העסק מעניין יותר. תארו לעצמכם שפה דלה, שבה לכל משמעות יש מילה אחת בלבד, בלי עומק, בלי מילה הדולקת אחר רעותה… לא כיף.

גם אם המילים דומות, יהיה ביניהן הבדל בתדירות השימוש. שמש וירח מככבות בשפה יותר מאשר חמה ולבנה.

גם אם המילים דומות, יהיה ביניהן הבדל במשלב הלשוני. רובנו נלך לפיקניק מתחת לעצים ביער, אך ידידי המליצי יעדיף פיקניק מתחת לאילנות.

גם אם המילים דומות, יהיה ביניהן הבדל באנשים שעושים בהן שימוש. אני אגיד "תפסיק להציק לי" בעוד שבני יאמר: "תפסיקי לחפור לי". אני אומר: "ניפגש כאן בדיוק בשעה שלוש", מפקד בצבא יגיד: "ניפגש כאן בשלוש אפס אפס".

לא אכנס פה להסבר מלומד על מקור המילים הנרדפות ועל הסיבות לקיומן. אני מעדיפה לשחק – בואו נשים מילים נרדפות במקומות הכי לא מתאימים להן.

מילים נרדפות חורגות

בסופרמרקט המילים – איך בוחרים את המילה המתאימה מתוך כל השפע הזה?

דוברי שפת אם לא באמת חושבים על זה. בדרך כלל, הבחירה באה להם באופן טבעי, בלי התחבטויות. ככל ששפתנו עשירה יותר, כך המבחר גדול יותר, ובכל זאת אנחנו שולפים את המילה המתאימה במקום הנכון (לא רק במשחקים מילוליים עם זאטוטים).

תקינות פוליטית (פּוֹלִיטִיקָלִי קוֹרֶקְט) היא אחת הסיבות לשימוש במילים נרדפות, בניסיון לעדן מעט את מילותינו.

תקינות פוליטית

מילים נרדפות שייכות למשלב לשוני שונה, ואנו נתאים את משלב השפה למצב.

משלב לשוני

עוד על משלב השפה תוכלו לקרוא בפוסט עברית של שבת.

לפעמים נשתדל להתאים את המסר לקונוטציה רצויה, לתת למילה מסר נלווה, הקשר סמוי, נוסף על המשמעות המיידית שלה. כך נוכל להעניק למילים שלנו עומק ועניין. למשל:

  • המילה "כותל" היא מילה כבדה בתרבות היהודית, ולכן אם נדבר על קיר הנצחה חדש שאנו מעוניינים לפרסם, אולי נבחר לקרוא לו "כותל הנצחה".
  • גם למילה "חורבן" קונוטציה קשה של בית המקדש שחרב, ולכן אם נרצה להמחיש את מידת הנזק שאירע, נבחר במילה זו ולא במילה "הרס".
  • סנגורו של הנאשם יאמר: "מרשי הרג אותו בטעות", שכן המילה "נהרג" מעוררת אסוציאציה של תאונה. התובע יאמר: "מרשך רצח אותו בכוונת תחילה", שכן המילה "נרצח" מוציאה מכלל אפשרות מוות בתאונה מקרית.
  • "פרצופה אדום", משפט בעל קונוטציה שלילית, המרמז על זעם. "פניה אדומות", משפט בעל קונוטציה חיובית, המרמז על ביישנות או על עדינות.
  • חברתי הטובה ביותר תיעלב אם אציג אותה כ"עמיתה שלי", מילה שהקונוטציה שלה היא ידידות שטחית במקום העבודה, ללא מעורבות רגשית מעבר לכך.
  • "היא עשתה דיאטה ועכשיו היא כחושה", כלומר היא רזה מדי, קונוטציה שלילית. זאת לעומת "היא עשתה דיאטה ועכשיו היא רזה", מילה המעוררת קונוטציה חיובית לאחת שנראית טוב.


ביצירה ספרותית
, הטקסט צריך להיות מגוון ועשיר במילים (בניגוד לטקסט אקדמי, שבו רצוי לשמור על עקביות במושגים שבהם נשתמש). בסיפור שהגיבורה בו היא ילדה פחדנית, המילה "פחדה" עלולה לחזור על עצמה שוב ושוב. החלופות האפשריות:

מילים ליצירה ספרותית

דוגמה נוספת לגיוון באוצר המילים ביצירה ספרותית (ממוחי הקודח):

"…הדרך עוד ארוכה. צעדנו במשעול הצר והמתפתל. לידנו הלך דינגו, ומאחורינו פסע בצעדים גדולים תולי. כאשר עצרנו לנוח, ריקי ותיקי פיזזו סביבנו, ומיקי כִּרְכֵּר בצד. דינגו ותולי הצטרפו לריקוד. נדמה לנו כי אין סוף לשביל העקלקל…"

וכן הלאה.

אחד הכלים השימושיים ביותר לכל כותב הוא מילון למילים נרדפות הנקרא "תזאורוס" ("אגרון" בעברית). לסיום, אני רוצה להמליץ על תזאורוס עברי מצוין: "מילה במילה" מאת איתן אבניאון. נוסף על המילים הנרדפות, הספר כולל ניגודים (לפעמים הניגוד של המילה מבהיר את משמעותה) ושדות סמנטיים (מילים ששייכות לתחום מסוים או כל המילים שמתעוררות כאסוציאציה למילה מסוימת).

פתחתי במשחק עם ילדים, ולקראת סיום אני רוצה להתייחס לספרי ילדים – לפעמים קיימת נטייה לכתוב ספרי ילדים ופעוטות בשפה דלה וילדותית. אין צורך לפחד מלהעשיר את אוצר המילים של הקטנטנים. זו הזדמנות, כשהקליטה שלהם במיטבה, להציג את אוצר המילים הנרדפות, לגוון את שפתם ולחדד את השמיעה שלהם לגוונים השונים של השפה.

סיפורי ילדים

לסיום, המלצה על מאמר שכתב רוביק רוזנטל: מי רודף אחרי המילים הנרדפות?

עד כאן ממני,

נורית שי

או אולי נורית דורון?

נורית מתן?

נורית תשורה?

אשמח לשמוע על חוויות שלך בנושא המילים הנרדפות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן