פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא)
חשוב לפתוח ולומר – אין הכרח שיהיו בספר פרולוג (פתח דבר) ואפילוג (אחרית דבר), ממש לא. ואם יש פרולוג לא נדרש אפילוג, ולהפך. צריכה להיות סיבה ממש טובה להוסיף אותם, ואם אין סיבה טובה – ותרו. אחרי שנקודה זו הובהרה, בואו נעמיק קצת בנושא. לשם מה קיימים הפרולוג והאפילוג? סביר להניח שכל מי שקורא את […]
דרישת שלום מסקוטלנד
הפוסט הזה קצת שונה מהאחרים. הוא לא עוסק בכתיבה ולא בעריכה, לא בספרים ולא בסופרים. במקום זאת, הוא עוסק בי. לא בי העורכת אלא בי – האישה הפרטית. יש לי היום יום הולדת. זו השנה השנייה שביום הולדתי אני נמצאת במקום האהוב עליי – אינברנס, סקוטלנד – והפעם הרביעית שאני מגיעה לכאן לחופשה. הפעם הראשונה […]
בעבודה בענן של מיקרוסופט (365) מסמכים נשמרים תוך כדי עבודה
[פוסט זה נכון ליישומי אופיס בגרסת 365 – וורד, אקסל ופאוארפוינט] בוורד 365 (וביישומי 365 אחרים), מיקרוסופט הוסיפו תכונה קטנה אך משמעותית – שמירה אוטומטית. כלומר, אנחנו עובדים ומיקרוסופט שומר ומסנכרן את עבודתנו באופן שוטף, ללא צורך בפעולה יזומה מצידנו. למה נדרש פוסט שלם כדי לספר לכם על זה? המשיכו לקרוא ותבינו. שמירה אוטומטית תפעל […]
לניהול דמויות ועלילה מאחורי הקלעים – נסו אקסל
בפוסט איך שהזמן רץ! נורית המליצה להיעזר בטבלה כדי לעקוב אחר ציר הזמן בסיפור, וכך לשמר אמינות עלילתית והיסטורית. זוהי הטבלה שנתנה כדוגמה, ושתשמש אותנו בהדגמות בהמשך: לא רק את ציר הזמן תרצו לנהל. ספר מכיל ממדים נוספים על דמויות ועל מאורעות, כולל פרטים ביוגרפיים, קשר בין דמויות וגם מאפייני אישיות ו/או מאפיינים גופניים ועוד […]
טבלאות ככלי עבודה, חלק ו
טבלאות הן כלי עבודה וכמו כל כלי צריך להשתמש בהן נכון אלו שלוש דוגמאות לשימוש בטבלאות ככלי עזר וניהול למלאכת הכתיבה. הדוגמה מפורטת בפוסט איך שהזמן רץ, האחרות ניהוליות לחלוטין. דוגמאות אלה מציגות שימוש בטבלאות מאחורי הקלעים לכתיבה ספרותית. מי שכותב מאמרים אקדמיים מחקריים נדרש לטבלאות כחלק אינטגרלי מהכתיבה. פוסט זה מיועד לכל מי שנעזר […]
טבלאות ככלי עבודה
הרגלי עבודה מומלצים ועוד קצת I. עשה עשה למה הגדירו תמיד שורת כותרת. גם אם הטבלה קטנה, אין לדעת מה יקרה בעריכה. ייתכן שבהמשך הטבלה תתפצל בין עמודים. בדקו את מאפייני הטבלה, ושנו הגדרות בהתאם. למשל, האם אתם רוצים לאפשר שתוכן שורה יתפצל בין עמודים (שזוהי ברירת מחדל אם לא שינינו)? נרצה לבנות טבלה שתמיד […]
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ה'
הרגלי עבודה מומלצים ועוד קצת I. עשה עשה למה הגדירו תמיד שורת כותרת. גם אם הטבלה קטנה, אין לדעת מה יקרה בעריכה. ייתכן שבהמשך הטבלה תתפצל בין עמודים. בדקו את מאפייני הטבלה, ושנו הגדרות בהתאם. למשל, האם אתם רוצים לאפשר שתוכן שורה יתפצל בין עמודים (שזוהי ברירת מחדל אם לא שינינו)? נרצה לבנות טבלה שתמיד […]
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ד'
טיפים בנוגע לטבלאות I. טאב בתוך טבלאות בטקסטים רגילים, מקש ה־Tab מאפשר להקפיץ את הטקסט שאחריו במרווח מוגדר. בטבלאות מקש ה־Tab מאפשר לנו לנווט מתא לתא לכיוון הטבלה; בעזרת צירוף של Shift+Tab מנווטים אחורה. וכשנזדקק ל־Tab בתוך תא בטבלה? נשתמש בצירוף Ctrl+Tab. II. מספור שורות או עמודות בטבלאות הטקסט בטבלאות מתנהג בדיוק כמו טקסט רגיל. […]
כוחה (וחולשתה) של ההגזמה בספרות: על היפרבולות, חלק 2
בפוסט לא הגזמת? כתבתי על היפרבולות לשוניות – אותן הגזמות שנכנסות לשיח הבין־אישי ומקיפות אותנו בכל תחום של חיינו. בשפה המדוברת היומיומית יש מקום לדון על השימוש בהפרזות בכלל, ועל עוצמתן וכמותן בפרט. בספרות, לעומת זאת, אין עוררין שלהיפרבולות תפקיד חשוב. על כן, בפוסט זה נחקור מדוע סופרים משתמשים בהיפרבולות, וכיצד הם ממקמים אותן בסיפוריהם. […]
לא הגזמת? על היפרבולות בשפה המדוברת, חלק 1
כולכם יודעים שאצלי הכול מתחיל ממילים. על כן אני נוטה לשקוע במחשבות ממש לא חשובות – על מילים, כמובן. כך הגעתי להגות על הכוח שיש למילים, ובפוסט זה – על הכוח של הִיפֶּרְבּוֹלוֹת (Hyperboles). לא, לא אלו המתמטיות אלא היפרבולות לשוניות, שבעברית נקראות לשון הגזמה, לשון הַפְלָגָה. הכוונה לשימוש מכוון בהגזמה, אפילו הגזמה מוגזמת. למה […]
