קצרצרים 7 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי מילים ושיבושים של מטבעות לשון שנתקלתי בהם במהלך שנות עבודתי בעריכת לשון וספרות. מדוע? כי הם משעשעים, אך גם כדי להמחיש לכם ממה עליכם להימנע. הפעם בחרתי להציג שיבושים הכוללים […]
היופמיזם של היום הוא לא היופמיזם של מחר (על יופמיזם חלק ב')
לאן נעלמו כל השרתים, הזונות, המפגרים והמשוגעים? מתברר שהם עצמם לא נעלמו, רק נעלמו המילים האלה שמתארות אותם. לאחרונה נתקלתי בסרטון מרתק העוסק בגלגולן של מילים, בהקשר של יופמיזם. הסרטון מתאר את התופעה ומדגים מילים מהשפה האנגלית, אבל התופעה במהותה תרבותית יותר מאשר לשונית, ועל כן אפשר לשער שאיננה ייחודית לשפה כלשהי. בדקתי מה קורה […]
השוואה בין מסמכים שלא עברו מעקב
בעולם אופטימאלי ובטכנולוגיה המרשימה שכבר לרשותנו, מסמך שנשלח לקוראים אחרים ימוקם בענן וכל אחד ייגש לאותו מסמך לבצע את תיקוניו. אולם בין האופטימאלי למציאות יש פער. במציאות נפוץ מצב שבו אותו מסמך נשלח במייל למעורבים בכתיבה, וכל אחד עובד עליו בנפרד. כתוצאה מכך נוצרים בפועל כמה מסמכים שאין קשר ביניהם אך צריך לשלבם. נפוץ גם […]
כיצד נגייס את סימני הפיסוק לכתיבת סיפורת, ומתי עדיף שנוציא אותם לחופשה?
בטרם אצלול למהות הפוסט – סימני פיסוק ביצירות ספרותיות ושימוש נכון בהם – כמה מילים על פיסוק טקסט באופן כללי. מחקו ממוחכם את כל שלמדתם בעבר על כללי הפיסוק. אפילו האקדמיה ללשון עברית מסייגת, בהקדמה שלה לכללי הפיסוק: "כללי הפיסוק שלהלן אינם כללים נוקשים, בחינת חוק ולא יעבור; במקרים רבים נוסחו הכללים באופן המותיר מקום […]
האקדמיה ללשון העברית – הוראה או המלצה?
חלק חשוב בצוות העבודה סופר־עורך הוא הדיאלוג. העורך מציע שינויים מנומקים, וכאשר הסופר לא מקבל את השינויים המוצעים הוא מנמק לעורך מדוע. מתוך דיאלוג זה מגיעים לנוסח שמקובל על שני אנשי המקצוע שעובדים יחדיו, וזה רק עושה טוב לספר. זהו המצב האידאלי. במציאות, לא תמיד הסופר נותן נימוק שמקדם את הדיאלוג. בפוסט ואם כולם יקפצו […]
דיווחים עיתונאיים בזמן משבר
כשאתם צופים בטלוויזיה, האם אתם שמים לב לשפת הדיווחים העיתונאיים? לוּ הייתי נוהגת לצפות בחדשות בטלוויזיה, הייתי כותבת את הפוסט הזה כבר מזמן – על טעויות לשון שחוזרות על עצמן בשפת הכתבים. בעוונותיי, בימים האחרונים אני עושה את מה שלא עשיתי מאז שבעה באוקטובר – מדליקה את ערוצי החדשות בטלוויזיה, המשדרים ללא הפסקה. אני יודעת […]
כתבתי את הפוסט או הפוסט נכתב על ידי?
על כתיבה אקטיבית (פעילה) ופאסיבית (סבילה), וגם קצת על שם הפעולה יצא לכם להקדיש מחשבה לסגנון הפעלים בטקסטים שלכם, ואיך סגנון זה משפיע על הקורא? בפוסט זה נבחן יחד את הסוגיה הזו. רוביק רוזנטל, במאמרו קללת שם הפעולה, כתב: "שמות פעולה ממירים את הפועל בשם עצם, ויוצרים לעיתים קרובות סגנון נוקשה… כאשר חובר אליהן הסביל […]
הכול עניין של מינון
בפוסט סופרים: החן של הסופר או נטיות לא רצויות? כתבתי על מאפייני כתיבה סגנוניים בלתי מודעים של סופרים, שייחודיים להם כמו טביעת אצבעות. הייחודיות הזו נובעת מדפוסי סגנון חוזרים ונשנים, לפעמים בולטים לעין ולפעמים נסתרים ונגלים רק בחיפוש ממוחשב מעמיק. הדפוסים החוזרים יכולים להתבטא במגוון אופנים. למשל (ולא רק) במבנה המשפטים, בשימוש רב בסוגריים, בהעדפה […]
סופרים: החן של הסופר או נטיות לא רצויות?
שיחקתם פעם פוקר? גם אם לא, בוודאי ראיתם בסרטים שמביני עניין מזהים סימנים מסגירים (tells) כדי לדעת אם שחקן מבלף. הסימנים המסגירים הם שפת גוף לא מודעת של אנשים במצבים מסוימים. למשל, יש שמשחקים בשיער כאשר הם נבוכים, אחרים מגרדים את קצה האף כשהם מנסים להתרכז. מה זה קשור לענייננו? כל כותב משתמש בשפה באופן […]
הפניה לחלקים אחרים במסמך
וורד הוא מעבד תמלילים מתוחכם, וכאשר נשכיל לנצל את יכולותיו נגלה שאנחנו לא מתעסקים במסמך אלא בתוכנו. באמצעות כלי אוטומציה, חלקם פועלים אוטומטית וחלקם מחכים שניזום את השימוש בהם, וורד מאפשר לנו לייצר מסמך אסתטי שגם כאשר נערוך אותו – נוסיף לו או נמחק ממנו – הכול ייראה מושלם ויזרום ללא דופי. חלק מכלי האוטומציה […]
