אחת הבעיות בטקסטים מתורגמים היא… איך לומר זאת? הם פשוט לא נשמעים טוב.
אני לא מדברת על תרגום מכונה (על כך ראו בפוסט מכונה עם לב של אבן), אלא על תרגום אנושי.
במסגרת עבודתי כעורכת לשון וספרות אני עוסקת גם בעריכת תרגום. בפוסט זה אני מסבירה את ההבדלים בין עריכת טקסט מקור בעברית ובין עריכה של טקסט מתורגם, ומציינת 6 טעויות נפוצות שאני מוצאת בטקסטים מתורגמים, שכדאי למתרגמים להימנע מהן.
מיהו המתרגם?
רבים סבורים כי כל מי ששולט בשתי שפות יכול לתרגם מאחת לאחרת.
הם טועים.
הם אינם רואים בתרגום מקצוע, ובגלל גישה שגויה זו יש המעדיפים לתת את עבודת התרגום לסטודנטים, במקום לשלם שכר ראוי למתרגם מקצועי.
תרגום הוא מיומנות שיש ללמוד אותה.
נוסף על לימודי שפה ולשון, המתרגם לומד על ההיסטוריה של התרגום ועל גישות תרגום שונות, יתרונות וחסרונות; הוא עוסק בסוגיות בתרגום, ולומד פיתוח שמיעה ורגישות לשפת המקור ולשפת היעד; הוא לומד על ההבדלים בין תרגום עיוני־אקדמי, תרגום ספרותי או תרגום טכני, עובר סדנאות תרגום ועוד ועוד. כל אלה מגדילים את המודעות של המתרגם לבעיות תרגומיות שונות, והופכים אותו למתרגם מקצועי.
כדי לקבל תרגום שלא יתבייש בו, על הלקוח לוודא שלושה דברים:
- שאכן יקבל תרגום אנושי ולא תרגום מכונה
- ששפת היעד (השפה שאליה מתרגמים) היא שפת האם של המתרגם
- שלמתרגם יש תעודה המעידה על כך שלמד תרגום
עריכת טקסט מקור או עריכת תרגום – מה ההבדל?
בעריכת טקסט מקור אני קוראת טקסט אחד בלבד – הטקסט שאני עורכת. בעריכת תרגום אני קוראת בו־זמנית שני טקסטים – את טקסט המקור ואת הטקסט המתורגם. כדי לראות את שני הטקסטים מול העיניים, ארגנתי לעצמי מסך כפול בעמדת העבודה.
בעריכת תרגום משימתי כפולה:
- לוודא שלא נשמטו משפטים בתרגום, וכי אכן יש התאמה רעיונית בין שני הטקסטים.
- לדאוג שהטקסט המתורגם יהיה קולח, ברור וטבעי לשפת היעד, בלי שיורגש שזהו תרגום.
כדי לבצע את המשימה הראשונה, אני קוראת כל מילה, משפט ופסקה – פעם בשפת המקור (אנגלית, במקרה שלי) ופעם בשפת היעד (עברית). זוהי עריכה ראשונית בלבד. אחרי שביררתי שלא חסר דבר, שהמושגים בטקסט תורגמו נכון ושהמסר הכללי תקין, המשימה השנייה שלי היא עריכת הטקסט העברי בפני עצמו, כאילו היה טקסט מקור.
העניין הוא שאין מדובר בטקסט מקור. בטקסטים מתורגמים עליי לתקן סוגי טעויות שבדרך כלל לא אמצא בטקסט שנכתב בעברית מלכתחילה.
6 טעויות נפוצות שמתגלות בטקסטים מתורגמים
גם מתרגמים מקצועיים נופלים לפעמים למלכודות תרגום. לפעמים הדבר נובע מדֶּד לַיְן דחוק, לפעמים מעצלות, לפעמים מחוסר ידע ו/או ניסיון.
להלן 6 טעויות נפוצות המצויות בטקסטים מתורגמים, המבוססות על ניסיוני הן כמתרגמת והן כעורכת תרגום. נדיר למצוא טעויות אלה בעריכה של טקסט מקור.
1. התרגום מילולי
פעמים רבות אני נתקלת בטקסטים שנראים כעברית, אך למעשה תורגמו לתרגומית. אומנם המילים עבריות, אך הטקסט נשמע אנגלי. למשל, במקרים רבים סדר המילים במשפט האנגלי שונה מסדר המילים הטבעי במשפט בעברית.
מתרגם טוב צריך לפעמים לחלק משפט מסורבל לשני משפטים קצרים יותר, או להפך – לאחות שני משפטים קצרים, ואפילו לשנות את סדר המשפטים בפסקה. הוא אינו מתרגם מילה אחר מילה, אלא יחידות של משפטים שלמים או אפילו פסקאות. הוא קורא את הכתוב בשפת המקור, מבין אותו וכותב מחדש, מראשו, בשפת היעד.
2. לא נעשית התאמה תרבותית
בעיה נוספת היא תרגום מילולי של מטבעות לשון שאין להן משמעות בעברית, תרגום מטקסט המקור לעברית של דוגמאות שלא אומרות דבר לקורא העברי או תרגום הֶרְמֵזִים (רמיזה למקור ספרותי, היסטורי, תרבותי וכדומה) שהקורא בעברית יפספס, למשל: אם יש הֶרְמֵז לסדרות טלוויזיה ידועות בחו"ל שלא הגיעו ארצה.
בזמן עריכת תרגום אני די מתמרמרת כשאני נאלצת למחוק את מה שהמתרגם כתב, ולעשות את עבודתו (בשכר של עריכה, שהוא נמוך משכר עבור תרגום) – חיפוש מטבעות לשון או דוגמאות מקומיות, או הוספת הערת שוליים המסבירה את ההֶרְמֵז. כמובן איני יכולה לעשות זאת בעריכת תרגום משפה שאיני מכירה. לכן עריכת תרגום, כמו תרגום, יכולה להיעשות רק כשטקסט המקור כתוב בשפה שהעורך שולט בה היטב.
מתרגם טוב ישקיע זמן ומאמץ לחפש ביטויים מקבילים למטבעות לשון שאינם מאפיינים את העברית. עבור תרגומים מאנגלית, אני נעזרת בשלושת הספרים שבתמונה למטה, נוסף על העושר שאפשר למצוא באינטרנט.
ב־The Guardian התפרסמה כתבה מעניינת על ביטויים שאינם מיתרגמים טוב לשפות אחרות (אנגלית, במקרה זה).
מתרגם טוב גם יחפש דוגמאות אחרות להמחשת המסר, המתאימות לקהל היעד, וידאג להוסיף הסברים נחוצים במקומות הרלוונטיים או כהערות שוליים.
3. בחירת מילה שגויה מבין הומונימים או מילים נרדפות
בכל שפה קיימות מילים שיש להן משמעויות שונות (תוכלו לקרוא על כך בפוסט על הומונימים: לא תספיקו לומר מילה והמילה תסתיים). לא תמיד אנחנו מכירים את כל המשמעויות.
בעריכת תרגום אני נתקלת לפעמים בתרגומים הזויים, שאינם מתקשרים לטקסט בשום צורה. בבדיקת מילה באנגלית מול מילה בעברית, במנותק מהטקסט, התרגום נכון, אך בהקשר משהו לא מתחבר שם. בבדיקה מעמיקה יותר מתברר שיש למילה כמה משמעויות, והמתרגם בחר את המשמעות המיידית והמוכרת יותר, במקום לחפש את המשמעות המתאימה.
טעות אחרת היא בחירת מילה שתרגומה לעברית נכון, אך יש לה מילה נרדפת בעברית שמתאימה יותר בהקשר ובסגנון של הטקסט (על כך תוכלו לקרוא בפוסט מילים נרדפות – האומנם תאומות זהות?).
מתרגם טוב יוודא שהמילה שבחר לתרגום היא אכן המילה המדויקת בהקשר נתון, ושהיא אכן מתאימה לסגנון של הטקסט, למשל: מבחינת משלב השפה (על כך תוכלו לקרוא בפוסט עברית של שבת). אם אינו בטוח בכך, הוא יוודא בעזרת מילון אם יש למילה משמעויות נוספות, מתאימות יותר.
4. כתיבה מגדרית
המילה You יכולה להיתרגם ל"את" או ל"אתה". מתרגמים רבים משתמשים בלשון זכר או נוקטים כתיבה מסורבלת של פנייה לשני המינים (את/ה).
מתרגם טוב ישנה את הניסוח כך שהפנייה תהיה לשני המינים, ללא סרבול של ניסוח כפול. כיצד? על כך תוכלו לקרוא בפוסט זכר ונקבה ברא אותם, חלק א'.
5. התעלמות מבעיות הקיימות בטקסט המקור
טקסט המקור אינו תמיד איכותי. למשל, ייתכן שיש בו חזרתיות או שאינו ברור דיו.
מתרגמים סבורים שתפקידם אינו לשפר את טקסט המקור (את זה הם משאירים לי, העורכת) אלא להיות נאמן לו ברמת המילה, גם אם אינו ברור דיו.
כולם יודעים איך רכילות עוברת – הרכילות שהגיעה לאוזניו של האדם הראשון ששמע אותה שונה מאוד מזו שהגיעה לאוזניו של האדם העשירי, העשרים או המאה. כשאני מקבלת טקסט כזה לעריכת תרגום אני מרגישה כמו אותו אדם המאה – הטקסט המתורגם רחוק מלהעביר את המסר של טקסט המקור.
אם המתרגם לא מבין את טקסט המקור, גם התרגום לא יהיה ברור.
מתרגם טוב ובטוח בעצמו יציע ללקוח להוסיף לטקסט המתורגם הבהרות נחוצות או לבטל חזרות. הוא יוסיף את הצעותיו בהערות שמיועדות ללקוח, ובמקומות שבהם הבעיה עמוקה יותר בטקסט ישלח שאילתה. אם המקור אינו ברור דיו למתרגם עצמו, איך יוכל ליצור טקסט ברור בשפת היעד?
6. לא קוראים את הטקסט המתורגם
כדי לוודא שהתרגום תקין, המתרגם צריך לקרוא את הטקסט שתרגם ולוודא שהוא נשמע טוב בשפת היעד. במהלך התרגום כל תשומת הלב מתמקדת במילים עצמן ובמשמעות המסר, ולפעמים נדרש להיעזר במילון או ברשת. לכן קשה לשים לב לכך שהמשפטים יוצאים עילגים, מסורבלים ולא ברורים.
גם אם התרגום מדויק טכנית, אין זה אומר שהוא איכותי.
מתרגם טוב יעשה מעין בקרת איכות של הטקסט שלו לפני שחרורו ללקוח, כלומר: יקרא את הטקסט שהתקבל בעברית. על פי רוב, בשלב זה הוא ירגיש שהתרגום אינו קולח, ויסגנן טוב יותר את המשפטים.
סיכום
מתרגם טוב צריך להיות בעל ביטחון עצמי בעבודתו, המתבטא בכך שאומנם אינו נצמד לטקסט המקור, אך נאמן לרוח הטקסט. מתרגם טוב ירשה לעצמו לנסח משפטים שונים מאלו שבמקור, המעבירים היטב את המסר, ועם זאת שפת היעד תישמע טבעית וזורמת.
האם השפה הטבעית היא גם תקנית?
על כך תוכלו לקרוא בפוסט מצוין מאת שלומית עוזיאל, לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ: על סגנון טבעי לעומת שפה תקנית.
מהי חוויית ההיתקלות שלך עם טקסט מתורגם?
