קצרצרים 1 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
באתר של האקדמיה ללשון העברית כתוב: "העברית שלנו משופעת במאות רבות של מטבעות לשון, ואלו מְתבלים את לשוננו ומעניקים לה נופך מיוחד משלה". מטבע לשון (הנקרא גם ניב או צירוף כבול) הוא צירוף של מילים שמקבל משמעות כלשהי, שונה מהמשמעות המילולית של כל מילה בנפרד או של כולן יחד. מטבעות לשון בספרות מעשירים את הטקסט […]
למה להתעקש, למה?
בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים, בקטגוריה "הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכה לשונית וספרותית", כתבתי כמה וכמה פעמים על עבודתו של העורך, ועל יחסם של סופרים שונים לעבודה המשותפת עימו. זהו אתגר שחוזר על עצמו בכל פעם שאני מתחילה לעבוד עם סופר חדש. לכן אין פלא שאני כותבת על כך. שוב. הסופר מתקשה להסתכל […]
מיקום האותיות במקלדת
אתמול התכתבתי בוואטסאפ עם לקוח שביקש שאתרגם עבורו ספר. כתבתי לו שבתקופה האחרונה אני מעדיפה לעסוק רק בכריכה. משם והלאה החל שיח חירשים מוזר, עד שהבנתי שבמקום לכתוב "עריכה" כתבתי "כריכה". למה? מבט מהיר במקלדת מגלה שהאותיות ע' וכ' סמוכות זו לזו. בהקלדה מהירה במחשב, ובוודאי בבחירת האותיות הקטנטנות שבטלפון הנייד, אנו לפעמים מקלידים אות […]
גיבוב של מילים
כעורכת ספרות ותיקה אני נתקלת שוב ושוב באותן טעויות של סופרים בתחילת דרכם. על חלק מהן כבר כתבתי בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים. בפוסטים המקובצים תחת הקטגוריה "טיפים לסופר המתחיל" אני מתמקדת במתן כלים לכותבים לשיפור כתיבתם – הסברים, המלצות והדגמות של עשה ואל תעשה. הנושאים של הפוסטים נשאבים ממגמות חוזרות בטקסטים שאני עורכת. […]
תבליטים הם כל מה שתרצו
בעולם של עודף מידע וקשב שנחלק לכל כך הרבה דברים, מלמדים אותנו לכתוב בנקודות. מדובר, כמובן, בכתיבה של פוסטים, של מיילים, של שקפים וכדומה. מי שרק כותב סיפורת יכול לדלג לפוסט אחר. חזרנו לכתיבה בנקודות – אנחנו נדרשים להחליט אם להשתמש במִספור או בתבליטים. אפשר להיעזר בכללי אצבע: החלטנו – איך נבצע? בטרם אציג איך […]
סיומות של קבצים – סתם אותיות?
שמות של קבצים מורכבים משני חלקים, המופרדים ביניהם באמצעות נקודה: למשל: או אנחנו יודעים ש־docx פותח מסמך Word, xlsx פותח מסמך Excel ו־pptx פותח מסמך Powerpoint וכן הלאה. יש גם סיומות אחרות שמשמשות את התוכנות המוכרות: dotx הוא תבנית של Word, ובפתיחתה נפתח מסמך בהגדרות הייחודיות לתבנית. ppsx פותחת מצגת Powerpoint ישירות במצב הצגה (בניגוד […]
בואו נשתעשע עם השפה / חלק ב': אַקְרוֹסְטִיכוֹנים
השפה איננה משמשת רק לתקשורת. יש בה ערך אסתטי (בספרות ובשירה), ואפשר גם להשתעשע בה. בפוסט בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים הדגמתי סוג אחד של משחק עם השפה. הפעם אני רוצה לדבר על שעשועי לשון מסוג אחר. אקרוסטיכון הוא טקסט (שירה או פרוזה) שאותיות מסוימות מכל מילה, שורה או בית בו יוצרות […]
ניסיון
האם המילה "בּוּם" לגיטימית ב"שבץ־נא"?
המילה "בּוּם" היא מילה אונומטופיאית, כלומר: היא מחקה את הצליל של משמעותה (עוד על כך בפוסט אונומטופיאה). איכשהו לאורך הדרך הפכה המילה "בּוּם" ללגיטימית, והיא אפילו מקבלת ערך מילוני. היות שבימים קשים אלו מילה זו מְכָכֶבֶת בשיח הציבורי והפרטי, ראוי שאקדיש לה פוסט נפרד. בתקשורת ובעיתונות, כמו גם בדיווחים של עדים, יש שימוש בשפה שתעביר […]
אונומטופיאה (Onomatopoeia)
בעברית: מצלול המכשיר הנ"ל נקרא אצלנו בבית "פססס". למה? הרי זה ברור. זוהי מילה אונומטופיאית שהמצאנו, ואנחנו דבקים בה. מהי אונומטופיאה? אונומטופיאה היא מילה, הברה או אות שמחקה את הצליל של משמעותה, כך שאפשר לשמוע אותו במהלך הקריאה. לא מדובר בתיאור מילולי של הצליל, למשל: "קול חזק, חד וצורם", אלא בחיקוי שלו. חוקרים סבורים שבתחילת […]
