בואו נשתעשע עם השפה / חלק ב': אַקְרוֹסְטִיכוֹנים

השפה איננה משמשת רק לתקשורת. יש בה ערך אסתטי (בספרות ובשירה), ואפשר גם להשתעשע בה. בפוסט בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים הדגמתי סוג אחד של משחק עם השפה. הפעם אני רוצה לדבר על שעשועי לשון מסוג אחר.

אקרוסטיכון הוא טקסט (שירה או פרוזה) שאותיות מסוימות מכל מילה, שורה או בית בו יוצרות מילה, משפט או ביטוי.

המילים שנוצרות יכולות להיות קשורות לטקסט, אך לא בהכרח. לפעמים האותיות רק יוצרות רצף אלפביתי, כך באקרוסטיכונים מקראיים רבים.

יש הטוענים שצורת כתיבה כזו של אקרוסטיכונים היא אמצעי המסייע לזכור את הטקסט בעל פה.

בחלק מהטקסטים המקראיים אפשר למצוא סידור אותיות מעניין אחר, למשל: סדר אלפביתי מהסוף להתחלה (ת, ש, ר, ק וכו') או לסירוגין – אות מההתחלה ואות מהסוף (א, ת, ב, ש וכו'). זה כבר לא נעשה למטרה פרקטית (כגון שינון בעל פה), אלא משחק נטו.

דוגמה לאקרוסטיכון במקרא היא שיר הלל ששר שלמה המלך לאישה הראויה (משלי לא, י-לא): "אשת חיל".

יש גם טקסטים שהם אקרוסטיכונים כפולים, גם האות הראשונה בכל שורה וגם האות האחרונה יוצרות מילה, שיכולה להיות זהה או שונה. שירים כאלה נקראים לפעמים "שירת צללים".

אקרוסטיכון מעניין נמצא בספר "הסיפור שאינו נגמר" מאת מיכאל אנדה. הוא עשה שימוש באקרוסטיכון אלפביתי – הפרק הראשון בספר מתחיל באות A, השני באות B, וכך הלאה עד הפרק המתחיל באות Z.

משחק ילדים?

מי אמר שמבוגרים לא יכולים ליהנות מזה?

קיימות עדויות לכך שטקסטים אקרוסטיכוניים חוברו כבר ביוון העתיקה. בימי הביניים הם היו מקובלים מאוד, וככל שהיו מורכבים יותר כך גדלה יוקרתו של מחברם. באקרוסטיכונים רבים מתגלה שם המחבר, והם שימשו גם כטקסט על מצבות, שבו מתגלה שמו של הנפטר.

בימינו אקרוסטיכונים משמשים בעיקר בשירי ילדים ובברכות, למשל: האותיות יוצרות את שמו של בעל השמחה. הם יכולים גם לשמש להסוואה (אם תרצו: צופן) למסר כלשהו. למשל, בפוסט מכתבי סתרים אמיתיים, טלי איזנר פרידמן מציגה רשימת קניות שבה האות הראשונה של כל מוצר יוצרת את ההודעה: "ניפגש בחצות בשער".

דוגמה לשימוש פוליטי באקרוסטיכונים פורסמה במקור ראשון: "במייל הומוריסיטי כביכול ששלחה, קראה מנהלת במחלקת התוכניות לחיילי התחנה שלא להצביע לראש הממשלה".  

זו גם דרך לעקוף צווי איסור פרסום, למשל בכתבה שהתפרסמה ב־Bizportal:

איך יוצרים טקסט אקרוסטיכוני?

  1. מחליטים על מה רוצים לכתוב
  2. כותבים את המילה שרוצים שתתגלה (או המשפט) בצורה אנכית
  3. חושבים על מילים, ביטויים ומשפטים המתארים את הנושא
  4. משלימים את תוכן הטקסט, תוך התאמת תוצרי סעיף 3 לאותיות שנבחרו בכל שורה. אם צריך, מחליפים מילים למילים נרדפות או למילים אחרות המתארות את מה שרוצים, כדי שיתאימו לאות הראשונה של השורה.

שירים אקרוסטיכוניים

הרשת מלאה בשירים ובפיוטים אקרוסטיכוניים בעברית, אך כמובן המושג אינו ייחודי לשפה העברית. כאן אני רוצה להדגים שני שירים באנגלית.

לואיס קרול, מלך השטוּטניקים (אני המלכתי, לא להתווכח!) היה מעריץ נלהב של שירה אקרוסטיכונית. למשל, שיר שבו מתגלה שמה של הילדה ששימשה השראה לספרו של קרול, "אליס בארץ הפלאות".

בדוגמה הבאה, שיר שכתב אדגר אלן פו, שבו מתגלה השם של האישה שלמענה ככתב את השיר.

פלינדרום אקרוסטיכי

בפוסט בואו נשתעשע עם השפה / חלק א' הדגמתי פלינדרום ריבועי, פרשנות של אברהם אבן־עזרא לכשרותו של דבש שנפל לתוכו זבוב. פלינדרום זה הוא גם אקרוסטיכון, שבו מופיעה לכל הכיוונים המילה "פרשנו".  

לסיום, כדאי לקרוא על שעשועי אותיות נוספים אצל שלומית עוזיאל.

כתבת אקרוסטיכונים? כאן המקום לשתף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן