מה השפה שלנו אומרת עלינו? הדיבור והכתיבה שלנו מייצגים את מי שאנחנו.
הם אלה שיוצרים את הרושם הראשוני המתקבל עלינו!
שפה היא דבר חי ודינמי שמשתנה כל הזמן.
במובן זה, העברית היא שפה חריגה. תופעת החייאת השפה העברית היא מקרה ייחודי שמעולם לא קרה במקום אחר בעולם. לשון כתב בספרי קודש ששימשה רק לתפילות הפכה להיות לשון חיה, בשימוש מלא ולכל הצרכים.
מרגע החייאתה השפה העברית משתנה ללא הרף, כמו כל שפה חיה אחרת.
וזה בסדר.
איש אינו מצפה שידברו כיום בשפה ארכאית (אף שיש לה קסם משלה), אבל בהחלט רבים מצפים שידברו בשפה עברית מודרנית תקנית ללא שגיאות. חשוב להכיר את השפה התקנית ולהיות מסוגלים להשתמש בה במקומות הנכונים.
על שיבושי לשון נפוצים מורחב בפוסטים משטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק א' ומשטרת הטעויות הנפוצות חלק ב' (ועוד יפורסמו בהמשך). בפוסטים אלה היבטים שונים של השפה העברית התקנית, שלא מוכרים לרבים – גם אלה ששפת אימם היא עברית.
מהי "שפה תקנית" ומי קובע מה תקני ומה לא?
שפה תקנית היא שפה נכונה, לפי קביעתם של גורמים שונים המעצבים את השפה העברית, בהם האקדמיה ללשון העברית.
אך הקביעה הזו איננה שרירותית.
הבסיס לשפה העברית של היום הוא טקסטים כתובים מתקופת המקרא ומתקופות חז"ל. טקסטים אלה כמובן אינם עונים על צרכים מודרניים, ונוצר הכרח להמציא מילים חדשות. האקדמיה ללשון העברית מתחילה לחפש מילים קרובות ביותר לעברית (חיפוש במקרא), ורק כשאין ברירה מתחיל תהליך של התרחקות, עד שמגיעים לרחוק ביותר – הלעז.
עוד על חיפוש מילים חדשות אפשר לקרוא כאן.
מדוע העברית התקנית חשובה?
זה כמו לשאול: מדוע חשוב ללבוש בגדים חגיגיים, נקיים ומגוהצים לאירוע? האם יש צורך להשיב על שאלה זו או שהיא מובנת מאליה?
מדוע העברית התקנית חשובה?
שיבושי לשון רבים נעשים בלי שהדובר מרגיש שהוא שוגה. זה בסדר לוּ היה מדבר כך בכוונה, בהומור, מרצון להשתעשע קצת עם השפה. זה בסדר כאשר חברים מדברים זה עם זה בשפה לא תקנית.
כמו בכל שפה, גם בעברית נוצרה שפת דיבור השונה משפת הכתב. למרות זאת, גם בשפה העברית המדוברת יש הבדל בין שיחה עם חברים ובין שיחה עם הבוס. אותם דוברים שלא מודעים לשגיאות של עצמם, ידברו כך גם בריאיון עבודה, בשיחה עם מורים, בקריינות ברדיו או בטלוויזיה ובטקסטים בכתב.
אם הדובר לא מודע לשגיאות שלו הוא יכתוב כפי שהוא מדבר, וכך גם תהיה ההתייחסות לפוסט בבלוג שלו, למאמר שרצה לפרסם בעיתון, לעבודה האקדמית שלו שמחכה לציון או לספר שהוא רוצה להוציא לאור.
השפה של האדם משייכת אותו למעמד המשכיל. או לא.
ד"ר גיא דויטשר מתייחס לכך במאמרו "כרטיס כניסה למועדון האנשים המשכילים". הוא כותב: "הצורך ללמוד וללמד את השפה התקנית לא נובע מכך שהיא יותר הגיונית או יותר סדירה או יותר מובנת, אלא מכך שהשפה היא אחד הנושאים החשובים ביותר של זהות תרבותית, אם לא החשוב מכולם".
מדוע העברית התקנית חשובה?
מאותה סיבה שחשוב לנו להקפיד ולדייק בשפה זרה שאנחנו מנסים ללמוד. מאותה סיבה שלפעמים עולים חדשים מדברים עברית טובה יותר מאשר צברים שעברית היא שפת אימם.
ולסיום – מדוע העברית התקנית חשובה?
מתוך כבוד למחדשי השפה העברית, לציונים שסללו לנו את הדרך, לתרבות ולמסורת שלנו, כדי שלא נלך לאיבוד.
להתראות בפוסט הבא על השפה העברית!
מעניין לקרוא פוסט שכתבה שלומית עוזיאל, על ההבדל בין שפה תקנית לשפה טבעית: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ: על סגנון טבעי לעומת שפה תקנית.
2 תגובות
בהחלט מתחברת לזה שצריך להכיר שפה וכלליה. אחר כך אפשר לעשות שיבושים מושכלים. אבל גם לאלה צריך להיות טעם.
כותבת זאת שמצטמררת משיבושים נפוצים של הדור הצעיר (והלא כל כך) כמו "אני יגיע" – לא רק בעל פה אלא בכתב. הם בכלל לא יודעים כמה זה לא נכון.
את צודקת, בלה. מקווה שלפחות אחדים מאותם לא מודעים לטעויות של עצמם ימצאו עניין בפוסטים שאפרסם פה, ויפנימו.