האם המילה "בּוּם" לגיטימית ב"שבץ־נא"?

המילה "בּוּם" היא מילה אונומטופיאית, כלומר: היא מחקה את הצליל של משמעותה (עוד על כך בפוסט אונומטופיאה).

איכשהו לאורך הדרך הפכה המילה "בּוּם" ללגיטימית, והיא אפילו מקבלת ערך מילוני. היות שבימים קשים אלו מילה זו מְכָכֶבֶת בשיח הציבורי והפרטי, ראוי שאקדיש לה פוסט נפרד.

בתקשורת ובעיתונות, כמו גם בדיווחים של עדים, יש שימוש בשפה שתעביר את חומרת המצב, את עוצמת האסון. מובן שהשימוש גובר בעת מלחמה או לאחר אסונות טבע למיניהם, בעקבות אסוציאציה שמעלה המילה האונומטופיאית לצלילי הפיצוצים. מילים אונומטופיאיות כגון "בּוּם" בכותרות ובדיווחים מושכות תשומת לב וגורמות לתחושות חזקות ולאמפתיה בקרב המאזינים. הן מגבירות את ההשפעה הרגשית של התיאור, והופכות את האירוע לדרמטי וחי יותר עבור המאזין.

אפשר לומר את אותו משפט ללא המילה "בּוּם", אך מילה ניטרלית תיתן תיאור יבש יותר ומשפיע פחות. למשל: כל השטח הדהד מהבּוּמים של היריות, לעומת: כל השטח הדהד מקולות היריות. ההשפעה של המילה "בּוּם" היא מעבר לצליל האונומטופיאי שלה. במקרים רבים בוחרים להשתמש במילה זו לא כמניפולציה על המאזין, אלא פשוט כי היא מוּכרת ומתארת בצורה הטובה ביותר את המצב.

רגע, מה זה "בּוּם"?

למילה "בּוּם" שתי משמעויות:

  • קול נפץ, רעש חזק ופתאומי (שמעתי בּוּם ונבהלתי).
  • גאות או עלייה חדה (כמו "בייבי־בום").

חיפשתי מילים נרדפות ל"בּוּם", וגיליתי דבר מעניין: מפירוט המילים הנרדפות ניכר ניגוד ברור בקונוטציה של המילה "בּוּם" בשתי ההגדרות הנ"ל.

ה"בּוּם" במשמעות הראשונה לא יכול לבשר טובות. למשל, לא נאמר: שמעתי בּוּם גדול של טריקת דלת המכונית, סוף־סוף אהובי הגיע. זה פשוט לא מסתדר. במקרה זה סביר שנאמר: שמעתי את טריקת הדלת של המכונית, סוף־סוף אהובי הגיע.

במשמעות השנייה, אף אחד לא יחשוב שמדובר בצניחה במכירות; לכול ברור כי הכוונה היא לעלייה חדה ורצויה.

סלנג – בּוּם!

המילה "בּוּם" מככבת בשפה הדיבורית היומיומית. למשל, היא משמשת לתיאור של משהו שיפיל אותך מהכיסא מרוב הפתעה מכך שהוא טוב כל כך, וכן כדי להראות שהדובר גאה בעצמו. למשל:

איזו ארוחה נהדרת הכנתי. בום!

לפי מילון הסלנג המקיף (רוביק רוזנטל) מתברר כי למילה "בּוּם" משמעות שלישית, מלבד קול נפץ ושגשוג מהיר – מכה חזקה. למשל: חטפתי בּוּם בראש מהמדף. לפי רוזנטל, המילה בומבה נרדפת ל"בּוּם" במשמעות השלישית הזו: חטפתי בומבה בראש מהמדף.

רוזנטל גם מבחין בין המילה "בּוּם" למילה "בְּבּוּם", שמשמעותה "בבת־אחת". בְּבּוּם אחד קלטתי את פשר דבריו

בּוּם מחוּזק

אם נרצה לחזק את ה"בּוּם", נצמיד לו מילות העצמה: בּוּם טראח, צירוף משפיען יותר מ"בּוּם" חלשלוש, המעיד על קולות נפץ והתרסקות.  

מה קורה בימים אלו?

הבּוּם הגדול בשימוש במילה "בּוּם" נובע מתיאורי המלחמה. בשיח היומיומי מתייחסים אליה כאל מילה לכל דבר, ולא כחיקוי של הצליל שאנו שומעים או כאמצעי רטורי. המעבר מהייצוג האונומטופיאי המקורי של המילה "בּוּם" לשימוש מגוון במשמעויות אחרות משקף את האופי הדינמי של השפה ואת יכולתה להתפתח בהתאם לצרכים המשתנים ולחוויות של הדוברים.

היות שכך, והיות שהמילה אכן מופיעה במילונים רשמיים (ולא רק במילון הסלנג), אענה על השאלה שבכותרת – כן, לגיטימי להשתמש במילה "בּוּם" ב"שבץ־נא", אבל אתגרו את עצמכם – אני מצפה מקוראיי הנאמנים יותר ממילה שנותנת רק 6 נקודות.

גם לך יש מחשבות על בומים? נא לשתף. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן