משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק ג'

איש שידיו אזוקות מאחור

אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן העריכה היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים מאוד בשפה המדוברת, שלא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה אותם. במשטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק א' כתבתי על "בגלל ש…" לפני ש…" ו"למרות ש…" ובמשטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק ב' כתבתי על "אחד אחרי השני", "זה את זו" ו"מצד אחד ומצד שני".

הפעם אני רוצה להתייחס לצירוף "במידה ש…" ולמילה "ניתן".

אזכיר שוב כי בדרך כלל האקדמיה ללשון העברית אינה פוסקת בעניינים השייכים לתחום הסגנון והניסוח. במקרים רבים, יש הרואים טעויות לשון בסגנונות מסוימים בגלל מוסכמה, ולא בגלל החלטות רשמיות של האמונים על השפה העברית.

מצד אחד, יש הבדל בין שפה מדוברת יומיומית ובין השפה הכתובה – שפה ספרותית או שפה של טקסטים אחרים שנועדו לפרסום. כדאי שהלשון הכתובה תהיה נאה יותר מהשפה המדוברת, כלומר: במשלב שפה גבוה יותר. מצד אחר, לא מומלץ להגביה את השפה (הכתובה או המדוברת) בצורה מלאכותית, שבמקרים רבים היא שגויה.

מה מודדים כאן?

מאזניים של פעם

הצירוף "במידה ש…" (ובשום אופן לא "במידה ו…") צריך לשמש אותנו במקרים שבהם אכן מדובר על גודל כלשהו.

השימוש בצירוף זה כתחליף למילה "אם" (כתנאי) הוא שגוי לחלוטין, ועל כך מסכימה גם האקדמיה ללשון העברית.

דוגמה לשימוש נכון:

"במידה שתלמדי יעלו ציונייך" – שככל שתלמדי יותר ציונייך יעלו; אם תלמדי קצת תקבלי ציונים נמוכים, ואם תלמדי הרבה תקבלי ציונים גבוהים.

דוגמה לשימוש שגוי:

"במידה שתלמדי תוכלי לצאת לחופשה" – אין קשר בין המידה של החלק הראשון במשפט (מידת הלמידה) ובין מה שקורה בחלק השני (היציאה לחופשה). זהו משפט תנאי, שבו תופיע מילת תנאי תקנית. במקרה זה נכון יהיה לכתוב: "אם תלמדי תוכלי לצאת לחופשה".

הכול אפשרי

בחורה מגישה מתנה

משמעות המילה "ניתן" היא נמסר או הועבר לרשותו של מישהו (מהמילה "לתת"). השימוש במילה זו כתחליף למילה "אפשר" רווח מאוד.

רבים מרגישים ששפתם תהיה גבוהה ומכובדת יותר אם יכתבו "ניתן" במשמעות של "אפשר", למשל: "ניתן להסתכל על הנושא מכמה נקודות מבט". היות שלא נותנים כאן דבר, כדאי לכתוב: "אפשר להסתכל על הנושא מכמה נקודות מבט".

מעניין שיש קשת רחבה של דעות בסוגיה זו, החל מאישור מוחלט להשתמש במילה "ניתן" כתחליף למילה "אפשר" וכלה באיסור מוחלט. באמצע יש גוונים שונים. למשל, איציקוביץ' טוענת שאם ניתנת רשות לבצע משהו, אפשר להשתמש במילה "ניתן" ("ניתן לשלם את החשבון בשני תשלומים"), אך אם לא נחוץ מתן אפשרות לבצע משהו, המילה הנכונה היא "אפשר" ("אפשר להוסיף מלח לתבשיל").

דוגמה נוספת היא דעתה של הדר פרי, שאפשר להשתמש במילה "ניתן" במשמעויות שאינן "לתת" בצירופים שמשמעותם able (ניתן לקריאה, readable).

ניתנת לך האפשרות להגיב כאן. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן