על חשיבותו של ניסוח שאינו משתמע לשתי פנים
האם האישה לא הייתה מספיק ברורה או שבעלה טיפש? אפשר להתווכח על כך… האם כדאי לנו להסתמך על תבונתם של הקוראים שלנו? לא כולם מבריקים, וגם אם כן – לא כולם מקדישים זמן להתעמק בכתוב. בימינו הקריאה מרפרפת, חפוזה, ולכן כתיבה חד־משמעית חשובה במיוחד. בתקופת לימודיי נתנה המורה משפט מגוחך להמחשת קיומם של משפטים דו־משמעיים, […]
המציאות עולה על כל דמיון
על אמינות בסיפור אדם הלך ללוויה של חבר ומעד לתוך קבר חפור. בניסיון למנוע את הנפילה, הוא נאחז במצבה סמוכה, אבל היא הייתה רעועה והתנתקה ממקומה. האיש נפל לתוך הבור, המצבה נפלה עליו והוא מת. שמעתי את הסיפור הזה בכתבה רצינית שעסקה בתחזוקה הירודה של בתי העלמין בארץ. כבר היה מי שאמר: המציאות עולה על […]
ניקוד: למה צריך אותו?
בפוסט איך מנקדים במחשב? מוסבר כיצד לנקד מילים בטקסט שלנו, מבחינה טכנית. אבל למה לנו לנקד בכלל? מה, אנחנו ילדים קטנים? לפני פירוט המקרים שבהם נהוג לנקד אני רוצה לפתוח באזהרה: יש תוכנות שונות המבצעות ניקוד אוטומטי. הן מצוינות וחוסכות זמן רב למי שזקוק לניקוד בהיקף גדול, אך חובה לבדוק אותן! כמו בכל עבודת מכונה, […]
תמונה של דמות
על פיתוח דמויות אמינות / חלק א Photo by Casey Horner on Unsplash תיאור טוב של דמויות דורש מידת מה של תחכום. אם נקמץ בתיאורים, נסתכן בכך שהקורא ישכח את הדמות. אם נתאר יותר מדי, לא יישאר מקום לדמיון של הקורא. תיאור הדמות לא חייב להיות אובייקטיבי. אפשר לתאר דמות בעיניים של דמות אחרת ו/או […]
איך שהזמן רץ!
הפוסט הפעם עוסק בבעיה שחוזרת על עצמה בספרים רבים שאני עורכת – בעיית הזמן. אני לא מתכוונת לזמן שנעלם לנו, ופתאום אנחנו מגלים שהזדקנו, וגם לא לזמן שבורח לנו בין האצבעות, ולא הספקנו לכתוב את כל המכסה שתכננו. בעיית הזמן בסיפור קיימת כשהקורא הולך לאיבוד בממד הזמן. סיפורים "על־זמניים" שיכולים להתאים לכל תקופה הם נדירים. […]
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק ג'
בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על חשיבות כתיבת הדיאלוגים בשפה דיבורית, אותנטית ואמינה, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. בפוסט ככה מדברים? חלק ב' נתתי 12 טיפים לכתיבת דיאלוגים. בטיפ מספר 6 המלצה להמעיט בשימוש בפעלים שאינם "אמרה" או "שאל". למרות זאת, כדי לחזק את הסצנה המתוארת ברגש ובפעולה וכדי שהקורא "ישמע" את הטון, […]
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק ב'
בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על כך שהדיאלוג צריך להיות בשפה דיבורית, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. עוד ציינתי שלכל דמות יש סגנון דיבור משלה, ויש להקפיד עליו. מתוך דבריה וסגנונה הקורא ילמד על תכונותיה. אנחנו יכולים ללמוד על האופי של הדמויות ועל תחושותיהן מקריאת קטעי המספר, אך אם הכול יהיה כתוב מנקודת […]
לכבוד יום הילד הבין־לאומי החל ב־20 בנובמבר
לכבוד יום הילד הבין־לאומי, החלטתי לשתף בכמה הגיגים בנושא ספרות ילדים. כל הורה או סבתא המתרגשים מה"קוּנְצִים" של ילדיהם הפרטיים שמחים לכתוב עבורם סיפור (כולל אנוכי, אֲמַתְכֶם הנאמנה). רבים מוציאים את הספר לאור, והתוצאה מוצגת במרחבי חנויות הספרים. מהם האתגרים בכתיבת ספרי ילדים? קיימים ארבעה מכשולים עיקריים, שעלולים להפיל מחברים של ספרי ילדים: הנמכה של […]
כרעם ביום בהיר
הרשו לי להתרעם על השימוש המרובה במילים "פתאום", לפתע", ואצל המהדרין – "לפתע פתאום". המשמעות של מילים אלה היא שמשהו קרה בהפתעה, באופן לא צפוי. מה מפתיע בכך שסיים להדיח כלים ובא להצטרף לאשתו בסלון? סופרים מתחילים רבים משתמשים במילים אלה כדי לתאר תפנית בעלילה או משהו חדש שקורה בסיפור: שינוי בתפאורה, שינוי בדמויות הפועלות […]
חמש דרכים לזרוק את הקורא מהסיפור
(לא מומלץ לנסות את זה בבית) כאשר אנחנו קוראים ספר טוב, אבל ממש טוב, כל העולם סביבנו נשכח. אנחנו נשאבים לחלוטין לתוך הסיפור, העלילה והתפאורה שלו אופפות אותנו, ואנחנו ממש שם, עם הדמויות, שוכחים שזה רק בכאילו. ואז… בבת אחת מישהו מעיף אותנו מהסיפור למציאות. ה"מישהו" הזה הוא הסופר בכבודו ובעצמו. גול עצמי. אחת הטעויות […]
