
על חשיבותו של ניסוח שאינו משתמע לשתי פנים
האם האישה לא הייתה מספיק ברורה או שבעלה טיפש? אפשר להתווכח על כך… האם כדאי לנו להסתמך על תבונתם של הקוראים שלנו? לא כולם מבריקים,

האם האישה לא הייתה מספיק ברורה או שבעלה טיפש? אפשר להתווכח על כך… האם כדאי לנו להסתמך על תבונתם של הקוראים שלנו? לא כולם מבריקים,

על אמינות בסיפור אדם הלך ללוויה של חבר ומעד לתוך קבר חפור. בניסיון למנוע את הנפילה הוא נאחז במצבה סמוכה, אבל היא הייתה רעועה והתנתקה

בפוסט איך מנקדים במחשב? מוסבר כיצד לנקד מילים בטקסט שלנו, מבחינה טכנית. אבל למה לנו לנקד בכלל? מה, אנחנו ילדים קטנים? לפני פירוט המקרים שבהם

על פיתוח דמויות אמינות / חלק א Photo by Casey Horner on Unsplash תיאור טוב של דמויות דורש מידת מה של תחכום. אם נקמץ בתיאורים,

הפוסט הפעם עוסק בבעיה שחוזרת על עצמה בספרים רבים שאני עורכת – בעיית הזמן. אני לא מתכוונת לזמן שנעלם לנו, ופתאום אנחנו מגלים שהזדקנו, וגם

בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על חשיבות כתיבת הדיאלוגים בשפה דיבורית, אותנטית ואמינה, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. בפוסט ככה מדברים? חלק ב'

בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על כך שהדיאלוג צריך להיות בשפה דיבורית, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. עוד ציינתי שלכל דמות יש סגנון

לכבוד יום הילד הבין־לאומי, החלטתי לשתף בכמה הגיגים בנושא ספרות ילדים. כל הורה או סבתא המתרגשים מה"קוּנְצִים" של ילדיהם הפרטיים שמחים לכתוב עבורם סיפור (כולל

הרשו לי להתרעם על השימוש המרובה במילים "פתאום", לפתע", ואצל המהדרין – "לפתע פתאום". המשמעות של מילים אלה היא שמשהו קרה בהפתעה, באופן לא צפוי.

(לא מומלץ לנסות את זה בבית) כאשר אנחנו קוראים ספר טוב, אבל ממש טוב, כל העולם סביבנו נשכח. אנחנו נשאבים לחלוטין לתוך הסיפור, העלילה והתפאורה