לכבוד יום הילד הבין־לאומי החל ב־20 בנובמבר

ילדים קוראים לאור פנס מתחת לשמיכה

לכבוד יום הילד הבין־לאומי, החלטתי לשתף בכמה הגיגים בנושא ספרות ילדים.

כל הורה או סבתא המתרגשים מה"קוּנְצִים" של ילדיהם הפרטיים שמחים לכתוב עבורם סיפור (כולל אנוכי, אֲמַתְכֶם הנאמנה). רבים מוציאים את הספר לאור, והתוצאה מוצגת במרחבי חנויות הספרים.

מהם האתגרים בכתיבת ספרי ילדים?

קיימים ארבעה מכשולים עיקריים, שעלולים להפיל מחברים של ספרי ילדים:

  • הנמכה של משלב השפה
  • מוסר השכל מפורש
  • איורים צבעוניים מדי, צועקים, ממוחשבים
  • נושאי הכתיבה

שפה

אני מאמינה שיש קשר ישיר בין עומק השליטה בשפה ובין עומק היכולת המחשבתית. שפה דלה מצמצמת את יכולת החשיבה. שפה עשירה מגרה את המחשבה ומרחיבה את האופקים. ספרי ילדים הם הזדמנות פז להעניק לילדים את הגיוון הלשוני ואת פלאי השפה.

אין סיבה להנמיך את רמת השפה בספרי הילדים. מדוע לכתוב "האימא שלי" ולא "אימי"? למה לא לבחור במילים "לבנה", "אילן", "חוטם", "רֵעַ", "הלצה", "נרגנות" ועוד ועוד מילים שנחשבות במשלב שפה גבוה? כשבני היה קטן, שיחקתי איתו משחקים מילוליים רבים. אחד מהם היה משחק המילים הנרדפות. כמה שיותר. אני הייתי שואלת אותו: איזו עוד מילה יש לאף? והוא היה עונה: חוטם. לשטיח? מרבד. לעץ? אילן. לענף? בד. לבד? אריג. ולפעמים הוא היה שואל אותי: איזו עוד מילה יש לאווירון? והייתי עונה: מטוס. לאוטו? מכונית. לפזל? תצרף. ואז הוא היה מתקיל אותי: איזו עוד מילה יש לבּוּגֶנְוִילְיָה? אה… טוב, לא לכל מילה יש את זו שרודפת אחריה. 

הטקסט בסיפורי הילדים צריך להיות מובן להם, אך אין זה אומר שהשפה צריכה להיות דלה וילדותית. טקסט עשיר מאתגר את הילדים בזכות השימוש באוצר מילים מגוון ובניבים המאפיינים את השפה. מובן שההורים צריכים לתווך ולהסביר לילדים את המילים "הקשות" ואת הניבים, שהילדים לפעמים מעוותים או לוקחים פשוטם כמשמעותם. שפע של דוגמאות לכך אפשר למצוא בדף הפייסבוק ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם.

אין סיבה לכתוב ספר ילדים בשפה "תינוקית" שגויה בכוונת תחילה. כדאי להקפיד על עברית תקנית, למרות הפיתוי לכתוב בשגיאות, לפעמים בגלל רצון לשמור על משקל ועל חריזה. עם זאת, אפשר ואף רצוי לשמור על גמישות ולשחק עם המילים, להטות אותן לא כמקובל או להמציא מילים חדשות – ראו את הסיפורים הנפלאים של דר' סוס.

דוגמאות חינניות לכך נמצאות גם בספר גן גורים מאת רפאל ספורטה, למשל:

תינוקות של קַנְגּוּרִים…

שַׁעֲלוּל תַּעֲלוּל

חתלתול מְיָאוּ־מְיוּל…

כריכת הספר גן גורים

גם בספר השטוזים של דתיה (בן דור) יש משחק נפלא עם המילים, הפעם בגלל צירופים מגוחכים של מילים – שטויות בחרוזים.

כריכת ספר השטוזים של דתיה / דתיה בן דור

כך נכניס הומור לסיפור. הילדים צריכים להכיר את השפה התקנית כדי לצחוק מהמצאות ומהטיות חדשות, כמו שהם צריכים להכיר את החיים האמיתיים כדי לצחוק מהשטוזים. ספרי הילדים אינם רק דרך ללמד אותם שפה או לחנך אותם. סיפורים זה דבר כיפי, שיכול לשמש בסיס לצחוק ולמשחק.

מוסר השכל

איך הייתם מרגישים לוּ נדרשתם לקרוא ספר שאומר לכם במילים מפורשות מה אתם אמורים להבין מהמצב המתואר בו, איך אתם אמורים לשפוט את המצב וכיצד עליכם להתנהג כמסקנה ממנו?

ברור שהיינו רוצים שיתנו לנו להפעיל שיקול דעת בעצמנו. היינו רוצים לחשוב בעצמנו על המצב המתואר ולפענח לבד מה הוא מעורר בנו, מה המסקנות שלנו מהסיפור ומה נרצה ליישם ממנו בחיי היומיום שלנו.

אתם אוהבים שמעבירים לכם מסר בפטיש? למה שילדים יאהבו זאת?

כותבי סיפורי ילדים רבים סבורים שעליהם לחנך את הילדים באמצעות הסיפור. אומנם סיפור יכול להעביר לילדים מסר ולעזור להם להתמודד עם רגשות שונים (עצב, בדידות, קנאה, גמילה ועוד), אך סיפור יכול להיות פשוט מהנה, בלי כוונות סמויות. גם אם יש כוונה להעביר מסר באמצעות הסיפור, הוא יכול להיות חבוי, להיטמע ברקע, במרומז. הילדים כבר יקלטו את זה. במקרים רבים, המסר מתגנב ממקומו הראוי בין השורות לקדמת הבמה, וצועק ברמקול מחריש אוזניים.

מוסר השכל מפורש בספרי הילדים עלול לעורר בהם את יצר ה"דווקא", ומי לא מכיר ילדים כשהם בהלך רוח של "דווקא"? ברור שהמסר לא יחלחל ככה.

איורים

בימינו הילדים נמצאים יותר מדי זמן מול מסכים. נדמה שהתוכניות והמשחקים השונים מתחרים ביניהם מי יצעק יותר, מי ימשוך יותר את העין. לכן דווקא בספרים כדאי להרגיע, לעדן, לרכך את האיורים. הם צריכים לתמוך במילים ולא להקטין ולהסתיר אותן. האיורים צריכים להיות מוצגים יד ביד עם המילים, ולא קדימה ולמשוך את מלוא תשומת הלב אליהם.

לאיורים בספרי ילדים יש תפקיד חשוב. הם עוזרים לגרות את הדמיון של הילד ומאפשרים לו לבנות עולם. לעיתים האיור משלים את הסיפור, לפעמים מוסיף לו אלמנטים מוסווים אשר מרומזים בין השורות. איור טוב יכול לתת לסיפור נופך חיים אחר או לספר סיפור נוסף.

ייתכן שראיתם את הסרט "מיס פוטר", סיפורה הביוגרפי של המאיירת וסופרת הילדים ביאטריקס פוטר. ממנו אפשר לחוש היטב את חשיבות האיור בספרות הילדים, ולראות את האיורים המקסימים שלה. הספר אהרון והעיפרון הסגול מאת קרוקט ג'ונסון מדגים אף הוא את תפקיד האיור. זוהי דוגמה ייחודית שבה האיור מספר את כל הסיפור.

אם כך, לא עוד דמויות ממוחשבות, עם קווים חדים וצבעים צועקים. את זה הילדים רואים מספיק.

נושאי הכתיבה

חואן רמון חימנס הטיב לבטא זאת, כשסיפר על כתיבת יצירת המופת הקלאסית, "פלטרו ואני": 

"כתבתי את הספר עבור ילדים, כי אני מאמין שאין להגיש להם ספרים שטותיים. כדי לעניין או לרגש אותם, יש לספר להם סיפורים מהחיים על יצורים ועל אירועים אמיתיים, המתוארים בפשטות, בבהירות, ברגש עמוק ובדרך ייחודית". 

ספרי הילדים האהובים עליי

לסיום, הינה כמה מספרי הילדים האהובים עליי ביותר (בסדר אקראי). כמובן יש עוד רבים וטובים, קלאסיקות מאת לאה גולדברג, לוין קיפניס, מרים רות, כוש, ע' הלל, פניה ברגשטיין ואחרים.

בני בגר ואני עדיין לא סבתא, ובכל זאת מעת לעת אני חוזרת לספרי הילדים שהיו אהובים עליי בילדותי, ולספרים שבני אהב בטרם גילה את פלאי הדיגיטל. נכון, רוב הספרים ברשימה ישנים. כשאהיה סבתא אלמד להכיר גם את הספרים החדשים המכבדים את הילדים שאליהם הם מכוונים. למרות ריבוי ספרי הילדים החדשים, אני בטוחה שתיהנו אם תחזרו לטעום קצת מהקסם הישן.

נסו ותחליטו בעצמכם.

בלה וזוזו, מאת אילת דיין שוורץ, איורים: ענבר הלר אלגזי, הוצאת צלטנר

שפת הסימנים של נועה, מאת נירה הראל, איורים: אלישבע געש, הוצאת כתר־לי

הכיסים של ענתי, מאת פיונה מק־קיי, איורים: קתרין אורטון, הוצאת עם עובד

פו הדב, מאת א' א' מילן, איורים: א"ה שפרד, הוצאת זמורה ביתן

לילה חשוך אחד, מאת אורה איל, איורים: אורה איל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים

ניקולא הקטן, מאת ז'אן־ז'אק סמפה ורנה גוסיני, הוצאת כתר.

הרוח בערבי הנחל, מאת קנת גרהם, איורים: א"ה שפרד, הוצאת כינרת זמורה דביר

נשיקה בכיס, מאת שלומית כהן אסיף, איורים: הלה חבקין, הוצאת ספרות עכשיו

חומפס, שלומית כהן אסיף, איורים: אביאל בסיל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים

צפרדי וקרפד, מאת ארנולד לובל, איורים: ארנולד לובל, הוצאת מודן

ארץ יצורי הפרא, מאת מוריס סנדק, איורים: מוריס סנדק, הוצאת כתר

גן גורים, מאת רפאל ספורטה, איורים: איזה הרשקוביץ, הוצאת כנרת זמורה דביר

בארץ לובנגולו מלך זולו, מאת נחום גוטמן, איורים: נחום גוטמן, הוצאת מודן

תודה רבה על תרומתה של חברתי היקרה, אילת דיין שוורץ, לפוסט זה.

ברשימת ספרי הילדים הנ"ל חסרים ספרים משובחים רבים. קוראיי ואני נשמח להמלצות על ספרי הילדים המככבים אצלך. וגם על אלה שמפספסים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן