
עריכת תרגום
אחת הבעיות בטקסטים מתורגמים היא… איך לומר זאת? הם פשוט לא נשמעים טוב. אני לא מדברת על תרגום מכונה (על כך ראו בפוסט מכונה עם

אחת הבעיות בטקסטים מתורגמים היא… איך לומר זאת? הם פשוט לא נשמעים טוב. אני לא מדברת על תרגום מכונה (על כך ראו בפוסט מכונה עם

חוק מֵפרי? כן, יש דבר כזה, שיכול האותיות מכוון. נא לא להתבלבל עם חוק מֵרפי, שטוען שאם משהו יכול להשתבש – הוא אכן ישתבש. חוק

קריאה וכתיבה הן חלק ממני מאז ומתמיד, הרבה לפני ההסבה המקצועית שאפשרה לי להגדיר את עצמי רשמית כעורכת לשון וספרות. גם כיום אני קוראת להנאתי,

פעמים רבות שואלים אותי קולגות לפי מה אני קובעת את גובה התשלום עבור עבודתי. היות שנושא זה רלוונטי לא רק לקולגות אלא בעיקר ללקוחות, בפוסט

הפעם החלטתי לשתף בבעיה שאני נתקלת בה לעיתים קרובות, שבוודאי מציקה גם לבעלי עסקים נותני שירות נוספים: לקבל עבודה או לדחות? בעבודה שלי יש תנודתיות

This Photo by Unknown Author is licensed under CC BY-SA פעמים רבות אני חושבת על אותה דמות עלומה הנקראת "הקורא", ועל הקשר שלה עם הכותב.

לפני הקריאה נא להשאיר את העלבון ואת הרגישות בצד. העיסוק בנושא זה מחייב שימוש במילים בוטות כדי להמחיש את המילים הנקיות. ועכשיו לפוסט עצמו: לשון

"Iffley Mill on the Thames south of Oxford" by whatsthatpicture is marked wit CC PDM 1.0 אנחנו מתקרבים ל־4 ביולי, תאריך שכולם מכירים כיום העצמאות

הפעם בחרתי לשתף בהגיגיי בנושא הוראה וכתיבה. כל מי שכותב רוצה לגעת בקורא, לגרום לו להרגיש או לפעול, לא להישאר אדיש. לשם כך, הרעיון והמסר

שנים רבות עסקתי במדע לפרנסתי, נוסף על התמכרותי למילים להנאתי. לכן לא פלא שאחד המקרים שקרו לי במסגרת עבודתי הנוכחית (עריכה לשונית וספרותית) הזכיר לי