קטגוריה: הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכה לשונית וספרותית

A book tunnel in Prague's library, created by Matej Kren in 1998 לקראת יום הספר החל בעוד יומיים (23.4.2022), והיות שעיסוקי העיקרי הוא ספרים, שקעתי

הפעם פוסט קצרצר, הגיגים שצצו להם במחצית החיים. במהלך סידור ניירת שחיכתה שנים לתירוץ, מצאתי עבודה שכתבתי כשהייתי בכיתה י' – ניירת מצהיבה שמישהו אחר

Photo by Poppy Thomas Hill from Pexels סופרים רבים בטוחים שספרם חף מטעויות, ואז מגלים לפחות טעות הדפסה אחת או טעויות אחרות… לאחר שהספר פורסם.

לפי מילון רב־מילים, "מקצה שיפורים" בשפת הדיבור פירושו הזדמנות נוספת לעשות דבר מה בצורה משופרת או מוצלחת מזו הקודמת. זה בדיוק מה שאני מציעה לסופרים

טוב, לא בדיוק יום אחד, ולא בדיוק סנטה. פעם חשבתי שהמילה המודפסת היא מקודשת, שאין עליה עוררין. הייתי בטוחה שספר שיוצא לאור הוא בוודאי הדבר

הפעם החלטתי לשתף בבעיה שאני נתקלת בה לעיתים קרובות, שבוודאי מציקה גם לבעלי עסקים נותני שירות נוספים: לקבל עבודה או לדחות? בעבודה שלי יש תנודתיות

כאשר אני עוסקת בעריכה לשונית וספרותית, ידי אינה קלה על המַחַק הווירטואלי. אני לא סתם מוחקת ומשנה, אני מסבירה. מסבירה הרבה. אולי זו המורה שבי,

לאחרונה התבקשתי לבצע עבודת עריכה לשונית וספרותית לביוגרפיה מרתקת שכתבה אישה מבוגרת. בעלה ובנה היו מעורבים בכל התהליך, ובשיחת ועידה שניהלנו הם סיפרו ששִׁכְתבו את

סיימתי לערוך ספר מצוין שכתב צוריאל בשארי, "הלוחם שכבש את הרוח". למה מצוין? הסיפור כתוב היטב, העלילה טובה, אפילו טובה מאוד. אופי הדמויות ברור ומובהק,