קטגוריה: השפה העברית

באתר של האקדמיה ללשון העברית כתוב: "העברית שלנו משופעת במאות רבות של מטבעות לשון, ואלו מְתבלים את לשוננו ומעניקים לה נופך מיוחד משלה". מטבע לשון

השפה איננה משמשת רק לתקשורת. יש בה ערך אסתטי (בספרות ובשירה), ואפשר גם להשתעשע בה. בפוסט בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים הדגמתי

המילה "בּוּם" היא מילה אונומטופיאית, כלומר: היא מחקה את הצליל של משמעותה (עוד על כך בפוסט אונומטופיאה). איכשהו לאורך הדרך הפכה המילה "בּוּם" ללגיטימית, והיא

בעברית: מילה מתהפכת או משפט מתהפך מה עוד אפשר לעשות עם השפה חוץ מלדבר ולכתוב בה, כלומר: חוץ מלתקשר עם אחרים ולהעביר מסרים? אפשר לשחק!

יש לי כלבה חמודה, אבל לא כל כך חכמה – את אוצר המילים שהיא מבינה אפשר לספור על יד אחת. כשמנקים את הבית ורוצים שהיא

על חשיבות הפסיק, חלק ב' תביאי שוקולד פרה. תביאי שוקולד, פרה. ככה פסיק קטנטן יכול להפוך משפט תמים לעלבון נוראי. גם בשפה המדוברת יש לתת

במהלך העריכה אני נתקלת פעמים רבות בהשמטת אות היחס שֶׁ כאשר היא נחוצה, ובהוספתה כאשר איננה נחוצה. הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן. בפוסט זה מודגם

לכבוד יום המשפחה חיפשתי ניבים, ביטויים וצירופי לשון בעברית, הכוללים את המילים "אימא", "אבא", "אחים" ו"משפחה". להפתעתי התקשיתי למצוא. בין היתר חיפשתי במילון אבניאון, שבו

כמה פעמים נתקלתם בניסוחים מסורבלים כגון אלה? "סבתא של סבתא שלי הייתה תופרת מחוננת". "סבתא שלי? אז אבא שלה היה כנר". "האישה של אח של

Photo by Alexis AMZ DA CRUZ on Unsplash מדי יום מגיעה השעה הזו, הרגע שבו אני מצהירה (לעולם ולעצמי) שעכשיו אני הולכת ללמוד ספרדית. חלילה