
מי אמר שאין דיאלקטים בעברית?
דיאלקט הוא הלשון המדוברת בפי תושבי אזור מסוים או קבוצת אנשים מסוימת. בדרך כלל, הדיאלקט נוצר כאשר קבוצת אנשים חיה זמן רב יחד באותו מקום,

דיאלקט הוא הלשון המדוברת בפי תושבי אזור מסוים או קבוצת אנשים מסוימת. בדרך כלל, הדיאלקט נוצר כאשר קבוצת אנשים חיה זמן רב יחד באותו מקום,

התמונה הנ"ל רצה בפורומים רבים של מתרגמים, ללא קרדיט באף אחד מהם בטיולים בחו"ל, מי לא חולם על האפשרות לחשוב בשפה שלנו, ושזה יצא לנו

על הומונימים תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2000-2350 לפנה"ס מאת: http://www.circlist.de/beschneidung.jpg, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=842429 חידה 11 אנשים חיכו להסעה לעבודה. ברכב

הפוסט זכר ונקבה ברא אותם / חלק א' עוסק בכתיבה מגדרית. על דרך האסוציאציה, אתייחס כאן למילים שהן גם נקבה וגם זכר, למילים שאנחנו נוטים

ניסוחים מסוג זה רצים ברשתות החברתיות מדי שנה, לקראת יום הכיפורים. גרסה משעשעת נוספת לסליחות פרסמה האקדמיה ללשון העברית, המפרסמת מעת לעת פנינים שאומרים ילדים

אחת הבעיות שנתקלים בה מתרגמים ועורכי לשון בשפה העברית היא בעיית המגדר. למשל, תרגומים פשוטים: הבעיה מתעוררת בטקסטים מסוגים שונים: שאלונים, פרסומים, פוסטים, עלונים רפואיים

שחר ואלה, תלמידות כיתה ח', כתבו על חשיבות השימוש בשפה עברית תקנית, באתר "השפה העברית של משרד החינוך (שהתפוגג משום מה): "…במידה ואנו מבקשים לגשת

משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כשבני היה קטן, אחד מהמשחקים האלה היה משחק המילים הנרדפות. כמה שיותר. אני הייתי שואלת

על חשיבות הפסיק, חלק א' קרדיט: Buttersafe, https://www.buttersafe.com על חשיבותו של הפסיק ממה בנוי טקסט? מאותיות, כמובן. אותיות שיוצרות מילים, שיוצרות משפטים, שמעבירים רעיון. אבל

בניין האקדמיה ללשון העברית בירושלים האם הקפדה על שפה נאה היא הכרח או שמא היא טרחנית ומתנשאת, או כמו שאחד הסופרים שעבדתי איתו אמר –