
מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?
תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את

תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את

מי מאיתנו לא עבר את החוויה המטרידה של אובדן מילה מהזיכרון בדיוק כשהזדקקנו לה. מתח, עייפות, זקנה – גורמים רבים לתופעה. ברצף שיחה, המילה "זה"

דמיינו שהוזמנתם לחתונה יוקרתית בקיסריה. לבשתם שמלה יקרה או חליפה בהזמנה אישית מאיטליה, ונכנסתם לאולם בכפכפי אצבע מכוסים בחול מהים. מה יקרה? חלק מהמוזמנים יחשבו

כסופרים או כקוראים – האם הקדשתם מחשבה לשמות בסיפורת? האם הסופר זקוק לשם לדמות ופשוט שולף מהמידע שעבר לידו באותו רגע – שיחת טלפון עם

הגשתם טקסט לעריכה שבו מילים שאני קוראת להן "מילות סיום רשימה" – ועוד, וכו' (כלומר: וכולי), וכדומה, וכיוצא בזה, ואחרים, וכן הלאה או וכך הלאה

ואם כולם יקפצו מהגג? זוהי תשובה קלישאית של הורים ברחבי העולם כאשר ילדים אומרים "אבל לכולם מרשים" או "לכולם יש". זוהי האסוציאציה שעלתה במוחי כאשר

בטרם אצלול למהות הפוסט – סימני פיסוק ביצירות ספרותיות ושימוש נכון בהם – כמה מילים על פיסוק טקסט באופן כללי. מחקו ממוחכם את כל שלמדתם

חלק חשוב בצוות העבודה סופר־עורך הוא הדיאלוג. העורך מציע שינויים מנומקים, וכאשר הסופר לא מקבל את השינויים המוצעים הוא מנמק לעורך מדוע. מתוך דיאלוג זה

על כתיבה אקטיבית (פעילה) ופאסיבית (סבילה), וגם קצת על שם הפעולה יצא לכם להקדיש מחשבה לסגנון הפעלים בטקסטים שלכם, ואיך סגנון זה משפיע על הקורא?

בפוסט סופרים: החן של הסופר או נטיות לא רצויות? כתבתי על מאפייני כתיבה סגנוניים בלתי מודעים של סופרים, שייחודיים להם כמו טביעת אצבעות. הייחודיות הזו