על כתיבה ושאר בני דודים
איזה רושם משאירות המילים שלנו על אחרים? מה המשותף בין דף קורות חיים (CV), פוסט בבלוג, יצירה ספרותית, ריאיון עבודה ומאמר אקדמי?
קצת עליי
שמי נורית שי, ופעם (עד שנת הקורונה) התפרנסתי מהוראת ביוטכנולוגיה וכימיה. מאז ומעולם שיחקתי עם מילים – מילים הן התחביב שלי, התשוקה שלי. אני אוהבת ליצור בעזרת מילים, ואוהבת לקרוא מילים של אחרים – "תולעת ספרים" קראו לי.
מה לי ולעריכה לשונית?
ברוכים הבאים ללשונית החדשה באתר שלי – הבלוג "על כתיבה ושאר בני דודים". שמי נורית שי. בעבר, לוּ הייתם שואלים אותי במה אני עוסקת, הייתי עונה: "לפרנסתי אני מורה לביוטכנולוגיה ולכימיה, להנאתי אני קוסמת של מילים". תלמידיי היו מרימים גבה כאשר הייתי מחזירה להם דו"חות מעבדה, ובשוליים כתוב "רגע של…
המילה לא / חלק 2
חקירת ה"לא" וסיבת היותו המילה הנפוצה בשפה העברית (הקדשתם מחשבה למילה "לא"? / חלק 1) העלתה בזיכרוני סיפור ילדים שכתבתי לבני הפעוט, כשהיה בגיל ה"לא". כשבני גדל הסיפור הלך למגירה (כלומר לקישקעס של המחשב שלי). באמצעות הסיפור חקרנו ביחד אם "לא" זוהי מילה טובה או רעה, כלומר: איזו תחושה ה"לא"…
עוד על עבודתי כעורכת ספרות
בפוסטים קודמים ציינתי לא פעם את העבודה הנפלאה שכיוונתי אליה כקריירה שנייה – הפיכת אהבת הקריאה שלי לפרנסה. שנים אני עוסקת בכך, ועדיין קמה כל בוקר בשמחה להתחיל את יום העבודה. נכון, לא תמיד הספרים מעניינים אותי, אך הפיצוי קיים בהרחבת האופקים, שכן מתאפשר לי להכיר תחומי דעת שאלמלא נדרשתי…
שנה חדשה הגיעה – 2025
אין כמו תחילת שנה כדי לשקוע בהרהורים קשורי זמן, ומי אם לא סופרים יכולים לתת פרספקטיבה על זמן. הרי היצירה הספרותית יכולה להשתמש בזמן כאמצעי סיפורי. הזמן בה אינו חייב להיות לינארי, והוא אינו חייב להיות אבסולוטי. הזמן ביצירה יכול לחבוש פנים רבות. בבלוג קיימים פוסטים פרקטיים העוסקים בזמן כפי…
חשיבה אסוציאטיבית ככלי להגיע לצלילות מחשבה וליצירתיות
ראיתי איך מחלת האלצהיימר הפכה את מוחו החריף של אבי לעיסה בלתי מתפקדת. מזה הבנתי את מה שידעתי בתיאוריה, שאימון המוח חשוב לא פחות מאימון הגוף. מאז אני בחיפוש מתמשך אחר דרכים לאמן את המוח. בחרתי לשתף נושא אישי זה כי גם מי שאינו חושש מדמנציה יפיק תועלת מאימון המוח,…
דרישת שלום מסקוטלנד
הפוסט הזה קצת שונה מהאחרים. הוא לא עוסק בכתיבה ולא בעריכה, לא בספרים ולא בסופרים. במקום זאת, הוא עוסק בי. לא בי העורכת אלא בי – האישה הפרטית. יש לי היום יום הולדת. זו השנה השנייה שביום הולדתי אני נמצאת במקום האהוב עליי – אינברנס, סקוטלנד – והפעם הרביעית שאני…
קוד אתי לסופרים ולעורכים
כל ארגון צריך קוד אתי, ערכים וכללי התנהגות המחייבים את חבריו. לרופאים, לעיתונאים, לעורכי דין ולבעלי מקצועות חופשיים נוספים יש קוד אתי. אין בישראל קוד אתי לסופרים ולעורכים. בַּנֵּכָר המצב לא טוב בהרבה – מצאתי רק כללי התנהגות מחייבים עבור מחברים ועורכים של כתבי עת. לא הצלחתי למצוא כללים מקבילים…
עורך אינו סופר צללים
לאחרונה יצא לי לערוך שני ספרי עיון, ובשניהם המחברים קצת התבלבלו בין התפקיד שלהם בכתיבת הספר ובין התפקיד שלי כעורכת. את שני הספרים קיבלתי לעריכת תוכן. עריכת תוכן, המקבילה של ספרי עיון לעריכה ספרותית, היא עריכת עומק, המסתכלת על הספר השלם (בניגוד לעריכת לשון שהיא ברמת המילה והמשפט). כמו בעריכה…
הכתיבה ככלי שימושי / חלק 2
בפוסט זה התייחסות לכלי הכתיבה, שהם קלים ונעימים לשימוש בימינו, לעומת אמצעי הכתיבה שהיו נהוגים בעבר. ככל שכלי הכתיבה והפצת התוצר הכתוב נהיו זמינים וקלים יותר לשימוש, כך הלכו ורבו הסיבות לכתיבה (ראו בפוסט הכתיבה ככלי שימושי / חלק 1) והאנשים שכתבו. האם היה תמיד קל לכתוב? איך אנשים כתבו…
הכתיבה ככלי שימושי / חלק 1
פעמים רבות אני חושבת על כך שיחסית למה שהיה בעבר, כיום קל לכתוב ולערוך. פעם היה צריך לכתוב ביד, לתקן, ושוב לכתוב ולתקן, וכאשר הקשקושים כבר בלתי קריאים – להעתיק, ושוב וחוזר חלילה. כדי לקבל מידע היינו צריכים ללכת פיזית לספריות ולנבור שם, להתכתב עם יודעי דבר שיוכלו להשיב על…
למה להתעקש, למה?
בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים, בקטגוריה "הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכה לשונית וספרותית", כתבתי כמה וכמה פעמים על עבודתו של העורך, ועל יחסם של סופרים שונים לעבודה המשותפת עימו. זהו אתגר שחוזר על עצמו בכל פעם שאני מתחילה לעבוד עם סופר חדש. לכן אין פלא שאני כותבת על…
מיקום האותיות במקלדת
אתמול התכתבתי בוואטסאפ עם לקוח שביקש שאתרגם עבורו ספר. כתבתי לו שבתקופה האחרונה אני מעדיפה לעסוק רק בכריכה. משם והלאה החל שיח חירשים מוזר, עד שהבנתי שבמקום לכתוב "עריכה" כתבתי "כריכה". למה? מבט מהיר במקלדת מגלה שהאותיות ע' וכ' סמוכות זו לזו. בהקלדה מהירה במחשב, ובוודאי בבחירת האותיות הקטנטנות שבטלפון…
אם יצירתי, אז עד הסוף
לפני כמה שנים ערכתי את הספר "הפולנייה הטובה", מאת מיקי בהגן, שזוכה להצלחה רבה. הספר יצא בגרסה אלקטרונית ובהמשך בגרסה מודפסת, ואף תורגם לאנגלית. העבודה עם מיקי הייתה רגועה ונעימה, ובסיום העריכה הוא שלח לי מכתב המלצה. זו לא הפעם הראשונה שסופרים כותבים לי מכתבי המלצה. זו לא הפעם הראשונה…
המלצות לכותבים באשר הם
שמעתי הרצאה מעניינת מאת Brad Herzog, המצהיר על עצמו: "I’m a writer". זה גרם לי לחשוב על תרגום עיסוקו לעברית: האם הוא התכוון לכך שהוא כותב? כַּתָּב? סופר? מחבר? אף אחת מהמילים האלה איננה תרגום טוב לתיאור עיסוקו. לאחר מחשבה רבה מצאתי את התיוג המדויק למה שהוא עושה: הוא כותב…
על שיעמום עז בעבודה מרתקת
https://did.li/yDdIw מאז פרשתי מעבודתי כמורה אני עורכת לשון, עורכת ספרות ועורכת טקסטים אקדמיים. אני מוקפת מבוקר עד ערב במה שאהוב עליי – מילים. מדי יום אני קמה בחדווה ובהתרגשות לקראת שעות שהן 100% מילים – קוראת, עורכת, משפרת את כישוריי המקצועיים ולומדת מדי יום דברים חודשים שלא הייתי נחשפת אליהם…
רפואה מונעת – איך להימנע מהגהת יתר?
Image by Freepik ידוע שקיים מתח מובנה בין עורכי ספרות ולשון ובין מגיהים. גילוי נאות – אני עורכת ספרות ולשון, וזווית הראייה שלי מוטית (גם אם צודקת לחלוטין). אני מזמינה מגיהים לתת את הפרספקטיבה שלהם. המתח נובע מהגדרת גבול העיסוק בין עורכי לשון ובין מגיהים, כאשר חלק מהמגיהים חורגים ממנדט…
נכנס יין יצא סוד
פורים ממש מעבר לפינה. חודשיים לפני חנוכה כבר מוכרים סופגניות בכל מקום, וחודשיים לפני פורים כבר מוכרים אוזני המן, כך שאווירת החג אופפת אותנו זמן מה. פוסט זה (קצרצר הפעם) הוא האסוציאציה שמעלה בי חג פורים. בשל המנהג לשתות לשוכרה בפורים חשבתי על יין. בגלל המחשבה על יין נזכרתי בעבודת…
עריכת תרגום
אחת הבעיות בטקסטים מתורגמים היא… איך לומר זאת? הם פשוט לא נשמעים טוב. אני לא מדברת על תרגום מכונה (על כך ראו בפוסט מכונה עם לב של אבן), אלא על תרגום אנושי. במסגרת עבודתי כעורכת לשון וספרות אני עוסקת גם בעריכת תרגום. בפוסט זה אני מסבירה את ההבדלים בין עריכת…
חוק מֵפרי (Muphry's law)
חוק מֵפרי? כן, יש דבר כזה, שיכול האותיות מכוון. נא לא להתבלבל עם חוק מֵרפי, שטוען שאם משהו יכול להשתבש – הוא אכן ישתבש. חוק מֵפרי הוא מקרה פרטי של חוק מֵרפי. הוא ספציפי יותר, ומתייחס רק לתחום הכתיבה. החוק אומר שאם אנו כותבים ביקורת, עורכים או מבצעים הגהה על…
האם "הקורא" הוא אני?
קריאה וכתיבה הן חלק ממני מאז ומתמיד, הרבה לפני ההסבה המקצועית שאפשרה לי להגדיר את עצמי רשמית כעורכת לשון וספרות. גם כיום אני קוראת להנאתי, לא רק במסגרת עבודות העריכה, ולכן אפשר להגדיר אותי כ"הקורא". בפוסט תקשורת בין הכותב לקורא כתבתי על הקשר הקיים בין הסופר לקוראיו, על תפקידי הסופר…
בואו נדבר על כסף
פעמים רבות שואלים אותי קולגות לפי מה אני קובעת את גובה התשלום עבור עבודתי. היות שנושא זה רלוונטי לא רק לקולגות אלא בעיקר ללקוחות, בפוסט זה סקירת הקווים המנחים בהגשת הצעת מחיר ללקוחותיי. נתחיל מהסוף: נראוּת וישירוּת מטרת הצעת המחיר היא תיאום ציפיות ומתן הצעה הוגנת ללקוח ולי – העורכת.…
עסק של אדם אחד
הפעם החלטתי לשתף בבעיה שאני נתקלת בה לעיתים קרובות, שבוודאי מציקה גם לבעלי עסקים נותני שירות נוספים: לקבל עבודה או לדחות? בעבודה שלי יש תנודתיות רבה. לפעמים אין עבודה בכלל, ואז פתאום כולם נזכרים בי בבת אחת, וחוזר חלילה. אחרי תקופת שפל, ברור שלא אסרב לכל עבודה שנקרית בדרכי. אבל…
תקשורת בין הכותב לקורא
This Photo by Unknown Author is licensed under CC BY-SA פעמים רבות אני חושבת על אותה דמות עלומה הנקראת "הקורא", ועל הקשר שלה עם הכותב. האם הסופר כותב לעצמו או לקוראים שלו? האם יש לטקסט משמעות אם אין מי שקורא אותו או אם מי שקורא אינו מבין את מה שקרא?…
יופמיזם ותקינות פוליטית (חלק א')
לפני הקריאה נא להשאיר את העלבון ואת הרגישות בצד. העיסוק בנושא זה מחייב שימוש במילים בוטות כדי להמחיש את המילים הנקיות. ועכשיו לפוסט עצמו: לשון נקייה (יופמיזם) היא ניסוח מעודן שבא להחליף מילים בוטות שאין רוצים לומר בפירוש. לפעמים השימוש נעשה כדי לא להעליב, לא לקלל או לא לומר מילים…
יום הולדת לאליס בארץ הפלאות מאת לואיס קרול
"Iffley Mill on the Thames south of Oxford" by whatsthatpicture is marked wit CC PDM 1.0 אנחנו מתקרבים ל־4 ביולי, תאריך שכולם מכירים כיום העצמאות של ארצות הברית. פחות ידוע, שמציינים בתאריך זה את יום הולדתה של אליס, זו מארץ הפלאות. 4 ביולי 1862 נחשב התאריך שבו סיפר לואיס קרול…
הסנדלר הולך יחף
הפעם בחרתי לשתף בהגיגיי בנושא הוראה וכתיבה. כל מי שכותב רוצה לגעת בקורא, לגרום לו להרגיש או לפעול, לא להישאר אדיש. לשם כך, הרעיון והמסר חייבים להיות חדים וברורים. לכל אדם שכותב קשה להסתכל על הטקסט שלו באובייקטיביות מבחוץ. לפעמים הכותבים נמצאים עמוק כל כך בתוך הכתיבה שלהם, עד שאינם…
האם אפשר ליצור יש מאין?
שנים רבות עסקתי במדע לפרנסתי, נוסף על התמכרותי למילים להנאתי. לכן לא פלא שאחד המקרים שקרו לי במסגרת עבודתי הנוכחית (עריכה לשונית וספרותית) הזכיר לי את תיאוריית הבריאה הספונטנית. בעבר האמינו שחיים יכולים להיווצר מחומר דומם. עובדה, בשר שעומד זמן מה מעלה רימות, שיהפכו לזבובים (מכאן ברור שזבובים נוצרים מבשר);…
על ספרים, טכנולוגיה ומה שביניהם
A book tunnel in Prague's library, created by Matej Kren in 1998 לקראת יום הספר החל בעוד יומיים (23.4.2022), והיות שעיסוקי העיקרי הוא ספרים, שקעתי בהגיגים על הפער בין השימוש בספרים בעבר הרחוק ועד ימינו, והלאה. לפני המצאת הדפוס, ספרים היו יקרי ערך. רק עשירים יכלו להרשות לעצמם לקנות ספרים…
הזקן והים / ארנסט הֶמינגוֵי
הפעם פוסט קצרצר, הגיגים שצצו להם במחצית החיים. במהלך סידור ניירת שחיכתה שנים לתירוץ, מצאתי עבודה שכתבתי כשהייתי בכיתה י' – ניירת מצהיבה שמישהו אחר לא היה חושב פעמיים ומשליך לפח מזמן – ניתוח ספרותי של הקלאסיקה הנפלאה, "הזקן והים" מאת ארנסט הֶמינגוֵי. מדוע אני מתעכבת על העבודה הזו? כי…
על הגהה, עריכה ומה שביניהן
Photo by Poppy Thomas Hill from Pexels סופרים רבים בטוחים שספרם חף מטעויות, ואז מגלים לפחות טעות הדפסה אחת או טעויות אחרות… לאחר שהספר פורסם. מביך. מבאס. איזה כושר הישרדות! הספר עבר עריכה והגהה ועוד קריאה של בעל מקצוע ואין־ספור פעמים שבהן הסופר עצמו קרא את ספרו, אחרי כל שלב…
מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?
תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את היצירה שלו להוצאות ספרים שונות ומחזיק אצבעות. הספר שלו עובר לְלֶקְטוֹר (מומחה הקורא את כתב היד ונותן חוות דעת אם הוא ראוי לפרסום), ואם מתמזל…
הפינה האישית של הסופר: הקדשות
הקדשה היא טקסט קצר המופיע בתחילת הספר, לפני תחילת הסיפור עצמו, והיא חלק אינטגרלי מהספר עצמו. בפוסט זה נתעמק בהקדשות: את מי הן משמשות, מה הן כוללות (רמז: מה שהסופר רוצה), ואיך סופרים מוּכָּרים השתמשו בהקדשה ככלי. לא נתייחס להקדשות בכתב ידו של הסופר, שאותן הוא מנסח אישית עבור כל…
מולטיטסקינג (ריבוי משימות) בסיפורת
כמה פעמים נאלצתם לעשות כמה דברים בו־זמנית? כמה פעמים קרו כמה אירועים באותו זמן? אנחנו רוצים לספר על כך, אבל מסתבכות לנו המילים. באמתחתנו ניסוחים תקניים שונים לתיאור פעולות או התרחשויות הקורות באותה עת. חלק מהמשפטים זורמים יפה, אחרים תקועים בגרון. בפוסט זה אני מציעה חלופות עדיפות לניסוחים מסורבלים או…
דוגמאות לפרולוגים בספרות
על הפרולוג ככלי ספרותי סיפרתי בפוסט פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא), שם הסברתי את תפקידם של הפרולוג ושל האפילוג, ואיך אפשר לנצל אותם כדי לשדרג את הסיפור. בניגוד לאפילוג, שהקורא יכול לבחור לא לקרוא אותו והדבר לא יפגע בהנאתו מהסיפור, הפרולוג חשוב ואפילו הכרחי להמשך הקריאה.…
פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא)
חשוב לפתוח ולומר – אין הכרח שיהיו בספר פרולוג (פתח דבר) ואפילוג (אחרית דבר), ממש לא. ואם יש פרולוג לא נדרש אפילוג, ולהפך. צריכה להיות סיבה ממש טובה להוסיף אותם, ואם אין סיבה טובה – ותרו. אחרי שנקודה זו הובהרה, בואו נעמיק קצת בנושא. לשם מה קיימים הפרולוג והאפילוג? סביר…
כוחה (וחולשתה) של ההגזמה בספרות: על היפרבולות, חלק 2
בפוסט לא הגזמת? כתבתי על היפרבולות לשוניות – אותן הגזמות שנכנסות לשיח הבין־אישי ומקיפות אותנו בכל תחום של חיינו. בשפה המדוברת היומיומית יש מקום לדון על השימוש בהפרזות בכלל, ועל עוצמתן וכמותן בפרט. בספרות, לעומת זאת, אין עוררין שלהיפרבולות תפקיד חשוב. על כן, בפוסט זה נחקור מדוע סופרים משתמשים בהיפרבולות,…
לא התכוונתם להצחיק, נכון?
כשקראתי את הניסוח שבתמונת השער לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. התפשרתי על לבכות מרוב צחוק. פדיחות בטקסטים שאנחנו כותבים הן אנושיות ויכולות לקרות לכל אחד, גם לסופרים – מתחילים או מנוסים. על שביל הטעויות המבדחות צעדו רבים וטובים, עדיין צועדים איתנו וגם יצעדו בו אחרינו. אתם יודעים מה אומרים…
כל המוסיף גורע
"כל המוסיף גורע" – זוהי הגרסה העברית הישנה של חז"לינו לביטוי Less is More (פחות זה יותר). בכך עוסק הפוסט הזה – במילים עודפות שאין מקומן בטקסטים שלנו. בפוסט גיבוב של מילים הצגתי 6 דוגמאות לניסוחים מסורבלים. אלו ניסוחים תקינים דקדוקית אך פוגעים במיקוד המסר ובזרימה של רצף הקריאה, ועל…
מילים ריקות
אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה הוא ביטוי המחקה פעייה של עז קטנה ("ציג" זה "עז" ביידיש, והסיומת "לה" באה להקטין, כמו חנה'לה). הורים נהגו לומר זאת לילדיהם בדרישה שיפסיקו לגמגם ולהסס, וידברו כבר לעניין. איך זה קשור לפוסט זה? בפוסט זה נלמד לנקות את הטקסט שלנו מה"אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה", כך שהטקסט יזרום בשטף ובהיגיון. זהו המשך…
מהם הֶרְמֵזִים וכיצד הם משתלבים בשיח היומיומי ובספרות
קראתם פעם משהו שהזכיר לכם משהו אחר? סביר להניח שתשובתכם היא "כן", ואתם לא לבד – כל מי שאוהב לקרוא נתקל בשמות, במילים, במשפטים או בתיאורים שמהדהדים בראש כמוּכָּרים ממקום אחר לחלוטין. הם גורמים לנו לעצור לרגע ולחשוב אם אכן מדובר באסוציאציה פרטית שלנו שאיננה קשורה כלל לסיפור או אולי…
חזרתיות בטקסט – אמצעי ספרותי או עצלנות של הסופר?
אחד התפקידים שלי כעורכת ספרות הוא להזהיר את הסופרים מעודף חזרתיות. חזרה שוב ושוב על מידע ללא צורך תצרום לקורא, תתיש אותו ותפגום בהנאת הקריאה. לעומת זאת, חזרה מכוונת, אם היא נעשית נכון, היא כלי רב עוצמה שיכול לשפר את הטקסט ולהפוך את הסיפור שלכם למהנה יותר. חזרתיות שכדאי להימנע…
גיבוב של מילים
כעורכת ספרות ותיקה אני נתקלת שוב ושוב באותן טעויות של סופרים בתחילת דרכם. על חלק מהן כבר כתבתי בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים. בפוסטים המקובצים תחת הקטגוריה "טיפים לסופר המתחיל" אני מתמקדת במתן כלים לכותבים לשיפור כתיבתם – הסברים, המלצות והדגמות של עשה ואל תעשה. הנושאים של הפוסטים נשאבים…
אונומטופיאה (Onomatopoeia)
בעברית: מצלול המכשיר הנ"ל נקרא אצלנו בבית "פססס". למה? הרי זה ברור. זוהי מילה אונומטופיאית שהמצאנו, ואנחנו דבקים בה. מהי אונומטופיאה? אונומטופיאה היא מילה, הברה או אות שמחקה את הצליל של משמעותה, כך שאפשר לשמוע אותו במהלך הקריאה. לא מדובר בתיאור מילולי של הצליל, למשל: "קול חזק, חד וצורם", אלא…
מה עובר לו בראש?
כדי לקבל דמויות עמוקות ומעניינות, על הסופר להעביר לקורא כל מה שעובר על הדמויות, כולל מחשבותיהן. גם אם מספר חיצוני בגוף שלישי כותב מנקודת מבטה של אחת הדמויות בלבד, הוא יודע עליה הכול, כולל מחשבותיה הסמויות ביותר. בספרות, מחשבותיה אלה של הדמות נקראות דיאלוג פנימי, מונולוג פנימי או מחשבה פנימית.…
גם לסיפור יש תפאורה
איך סופרים קובעים את התפאורה הנכונה לספרם? כיצד הם ממקמים את הקורא במקום ובזמן, וכיצד הם גורמים לו להיכנס לסיפור, כאילו הוא באמת שם? תיאורי רקע טובים הם בדיוק כמו מקומות בלתי נשכחים שהיינו בהם, וחרותים בזיכרוננו לעד. אם נעצום את עינינו נוכל לדמיין את עצמנו במקום הנפלא שבו ביקרנו.…
מי אמר שאי־אפשר להשיב את הזמן לאחור?
הזמן הוא משהו מסתורי בסיפור שאנו מספרים. חיים שלמים יכולים להיות מגולמים בפסקה אחת שכתובה היטב, ויממה אחת יכולה למלא ספר שלם. האופן שבו נעשה שימוש בזמן בעת כתיבת סיפורנו יסייע להבנת הזמן והעלילה גם יחד. הפוסט איך שהזמן רץ! עוסק בתפיסת הזמן בסיפור – הזמן האבסולוטי (עונה, תאריך, שעה),…
עקביות – זה כל הסיפור
Photo by Olga Ferina on Unsplash לאחרונה יצא לי לערוך שמיכת טלאים. טוב, לא בדיוק שמיכה, אבל בהחלט טלאים. נדמה כאילו לפחות ארבעה אנשים שונים השתתפו בכתיבת הספר, כל אחד בסגנונו שלו. אומנם אפשר להבין את הסיפור, את העלילה, אך המעברים האקראיים מסגנון לסגנון צרמו. בפוסט סטיליסטיקה אני מתייחסת לצורך…
מחסום כתיבה – על מה ולמה?
Photo by davide ragusa on Unsplash לכאב יש סיבות שונות. משכך כאבים יכול להקל זמנית, אך לא לפתור את הבעיה. כך גם במחסום כתיבה – בפוסט 15 טיפים איך להשתחרר ממחסום כתיבה אני מציעה שלל של משככי כאבים, אך לפעמים אם נבין את מקור הבעיה, ייתכן כי לא נזדקק לאקמול.…
15 טיפים איך להשתחרר ממחסום כתיבה
סיפור מסתובב לנו בראש די הרבה זמן. הוא לא נמצא שם במילים, אלא בתמונות, ברגשות, בשברי זיכרונות, בהבזקים. את כל אלה אנו רוצים להפוך למילים. איך מתחילים? בעיניי זהו השלב הקשה ביותר בכתיבה. מחסום כתיבה אינו מתרחש רק בהתחלה, בחיפוש אחר המילים הראשונות לסיפור שלנו. לפעמים הסיפור מתקדם לשביעות רצוננו,…
הסברים מיותרים
Photo by George Milton מה המשותף לדוגמאות הבאות? היא הייתה מופתעת מדבריו, היא לא ציפתה שיאמר לה זאת. התקרה שמעליהם איימה לקרוס בשל אי־יציבותה. החדר התמלא אבק, והם השתעלו בגללו. הנזיר לא ענה לה, הוא הניח את אצבעו על פיו לאות שתיקה. "כן אדוני, איך אני יכול לעזור לך?" היה…
הרבה מאוד "מאוד"
כתבתם סיפור קצר? מתכננים לכתוב רומן? ספר עיון? נהדר. אחד הדברים הידועים מאוד לכל מי שאוהב מאוד לקרוא ולכתוב, הוא שעצות נפוצות מאוד של עורכי לשון מקצועיים מאוד הן להפחית מאוד את השימוש במילה "מאוד" בטקסטים שלכם. אני שמחה מאוד לומר, שאוכל לעזור לכם מאוד להיפטר מההרגל המאוד לא רצוי…
גוף המספר
פתחנו מסמך חדש – דף חלק מול העיניים. יש לנו רעיון שאנחנו רוצים לבטא במילים, סיפור שהולך ומתגבש, מאמר דעה או סיכום מחקר. ואז אנחנו מתחילים להתלבט. לכתוב בלשון עבר או הווה? על עצמי או על אחרים? פוסט זה מיועד לכותבים המתלבטים – קווים מנחים שיסייעו להחליט אם להשתמש בגוף…
סיפורי משפחה
פעמים רבות, כאשר אני מקבלת סיפורי משפחה לעריכה ספרותית, הכותבים מבקשים שתולדות משפחתם וקורותיה יימסרו לקורא בצורה סיפורית מרתקת. הבעיה היא שבדרך כלל הכותבים את הסיפור המשפחתי אינם סופרים, ואין להם מושג כיצד לגשת למלאכה. הם מצפים שאקח את הטקסט שכתבו ואהפוך אותו ליצירה ספרותית. אבל זה לא מה שאני…
יצירת מֶמוּאָר: כיצד לרתק את הקורא?
רוצים לכתוב ממואר ולהוציאו לאור? הוא מיועד רק למשפחה הקרובה? כך או כך, בפוסט זה כמה נקודות שיכולות לעזור לכתוב ממואר מוצלח. בסופו של דבר, מה שאנחנו רוצים לקבל זה פשוט סיפור טוב. אומנם אין צורך לתת כותרת ליצירה שתתקבל ולהכניסה למסגרת של ז'אנר כזה או אחר, אך בכל זאת…
מטפורה, דימוי וקלישה
היחיד של קלישאות הוא קלישה (ולא קלישאה). לא, זו לא בדיחה והם לא נכנסו לבר. אז על מה מדובר? רמז: התמונה הראשית. הפואנטה של הפוסט נמצאת בסוף, כמו בבדיחה, רק שהפעם זה ממש לא מצחיק. זה ה"נוּ־נוּ־נוּ" שלי לכם, ה"ראו הוזהרתם". נתחיל במטפורה הסופר הוא צינור לעולם הדמיון ללא צורך…
10 הבדלים בין כתיבה אקדמית־עיונית לכתיבה ספרותית
Photo by 2Photo Pots on Unsplash / Photo by Jamie Street on Unsplash בעריכה ספרותית אני נדרשת לא פעם להפנות את תשומת ליבם של המחברים לכך שהם כותבים סיפור, ולא ספר לימוד. כולנו יודעים שספרי עיון בכלל, ומאמרים אקדמיים בפרט, עלולים להיות משעממים ביותר, "פלצניים" – כך הגדירה זאת חברה…
יופמיזם ותקינות פוליטית (חלק א')
לפני הקריאה נא להשאיר את העלבון ואת הרגישות בצד. העיסוק בנושא זה מחייב שימוש במילים בוטות כדי להמחיש את המילים הנקיות. ועכשיו לפוסט עצמו: לשון נקייה (יופמיזם) היא ניסוח מעודן שבא להחליף מילים בוטות שאין רוצים לומר בפירוש. לפעמים השימוש נעשה כדי לא להעליב, לא לקלל או לא לומר מילים…
מה שאלת????? מה ששמעת!!!!!
סימן השאלה הוא סימן המחליף את הנקודה בסוף משפטי שאלה. סימן הקריאה מופיע במשפטי ציווי (לך מפה!) או במשפטי קריאה (איזה אסון!). פשוט ומובן מאליו, נכון? אם כך, מדוע רבים שוגים ו/או מגזימים בשימוש בסימנים אלה? פוסט זה בא לעשות קצת סדר בבלגן. סימני דפוס להבעת רגשות כיום נפוץ השימוש…
מה מניע את הדמויות שלנו?
על פיתוח דמויות אמינות חלק ג' בפוסט דמויות אמינות – זה כל הסיפור (על פיתוח דמויות אמינות חלק ב') כתבתי שלדמות סיפורית אמינה יש מטרה ומניע. מה שמניע אותנו, מניע גם את הדמויות שלנו. כל התנהגות אנושית נובעת מצורך מהותי כלשהו. אברהם מאסלו היה פסיכולוג שפיתח את תיאוריית הצרכים האנושיים…
דמויות אמינות – זה כל הסיפור
על פיתוח דמויות אמינות / חלק ב אחד הקשיים של סופרים הוא פיתוח הדמויות בסיפור, דמויות שיהיו אנושיות, דמויות שהקורא יוכל להזדהות עימן, דמויות שלא בקלות יישכחו. לשם כך, יש לתאר את הדמויות לעומק, והכוונה איננה תיאור של צבע השיער והעיניים. לרוב, מאפיינים פיזיים – כגון צבע שיער ועיניים, גובה…
אמור לי משהו ואומר לך מי אתה!
מה השפה שלנו אומרת עלינו? הדיבור והכתיבה שלנו מייצגים את מי שאנחנו. הם אלה שיוצרים את הרושם הראשוני המתקבל עלינו! שפה היא דבר חי ודינמי שמשתנה כל הזמן. במובן זה, העברית היא שפה חריגה. תופעת החייאת השפה העברית היא מקרה ייחודי שמעולם לא קרה במקום אחר בעולם. לשון כתב בספרי…
הקדשתם מחשבה למילה "לא"? / חלק 1
מה לי ול"לא"? גם כשאני מסיימת לכתוב פוסט לא בהכרח אני מפסיקה לחשוב עליו. כתבתי את הפוסט הזה מייד אחרי שסיימתי לכתוב פוסט על שלילה כפולה. מוחי כבר רגיל לחפש אסוציאציות (על אסוציאציות ויתרונן הבריאותי והיצירתי, בפוסט חשיבה אסוציאטיבית ככלי להגיע לצלילות מחשבה וליצירתיות), אולם בפוסט זה לא אספר על…
שלילה כפולה (או לא)
שלילה כפולה (השימוש בשתי מילות שלילה ברצף) אינה טעות דקדוקית, ולפעמים השימוש בה אפילו הכרחי. אבל לפעמים היא רק יוצרת משפטים מסורבלים ומבלבלים. שימוש בשלילה כפולה יכול להיות מכוון, גם אם לא נחוץ, ומסייע לתאר דקויות של משמעויות. בפוסט זה מוצגות שלוש הווריאציות של שלילה כפולה: מסרבלת, הכרחית, כלי להעברת…
מולטיטסקינג (ריבוי משימות) בסיפורת
כמה פעמים נאלצתם לעשות כמה דברים בו־זמנית? כמה פעמים קרו כמה אירועים באותו זמן? אנחנו רוצים לספר על כך, אבל מסתבכות לנו המילים. באמתחתנו ניסוחים תקניים שונים לתיאור פעולות או התרחשויות הקורות באותה עת. חלק מהמשפטים זורמים יפה, אחרים תקועים בגרון. בפוסט זה אני מציעה חלופות עדיפות לניסוחים מסורבלים או…
למה להגביה אם לא צריך?
הסתכלות נוספת על משלב הלשון: העלאה מלאכותית שלו האם נמאס לכם מאנשים שמשתמשים ב"מילים גדולות" כשמילים פשוטות יעבירו את המסר בצורה ברורה יותר? האם לא עדיפה גישה ישירה ופשוטה יותר לתקשורת? אם עניתם כן, הגעתם למקום הנכון. בפוסט זה דוגמאות למילים ולצירופים שקיימת נטייה להגביהם ללא צורך. מי יודע –…
ניבים ומטבעות לשון? נו, בערך
ראשית, חשוב לי להבהיר שאני לא צוחקת על אף אחד. כלומר, אני לא צוחקת אלא מתגלגלת מצחוק, אבל לא על מישהו ספציפי. ברור לי שאפילו משכילים ומלומדים פולטים שטויות לפעמים. כן, גם אני לא חפה מזה (הפרטים חסויים). אחרי שתקראו את הפוסט הזה, גם אתם תודו שכמה מפליטות הפה האלה…
לא הגזמת? על היפרבולות בשפה המדוברת, חלק 1
כולכם יודעים שאצלי הכול מתחיל ממילים. על כן אני נוטה לשקוע במחשבות ממש לא חשובות – על מילים, כמובן. כך הגעתי להגות על הכוח שיש למילים, ובפוסט זה – על הכוח של הִיפֶּרְבּוֹלוֹת (Hyperboles). לא, לא אלו המתמטיות אלא היפרבולות לשוניות, שבעברית נקראות לשון הגזמה, לשון הַפְלָגָה. הכוונה לשימוש מכוון…
קצרצרים 5 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי מילים ושיבושים של מטבעות לשון שנתקלתי בהם במהלך שנות עבודתי בעריכת לשון וספרות. מדוע? כי הם משעשעים, אך גם כדי להזהירכם להימנע מטעויות כגון אלה.…
מה הקשר בין טווח מספרים בטקסט בעברית ובין מקף, קו מפריד ומינוס?
בכתבה ב־Ynet מסופר על שלט עירוני המכריז על שעות חניה בתשלום, על דו"ח ועל ערעור בבית משפט. ספוילר – הדו"ח בוטל. השלט הנ"ל הוא נושא הפוסט הקצר והחשוב הזה (זכרו שהאורך לא קובע). רבים מתייחסים למספרים באשר הם כאל ספרות מתמטיות, וכולם יודעים שמתמטיקה קוראים משמאל לימין. על כך אין…
קצרצרים 4 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי מילים ושיבושים של מטבעות לשון שנתקלתי בהם במהלך שנות עבודתי בעריכת לשון וספרות. מדוע? כי הם משעשעים, אך גם כדי להזהירכם מפני טעויות כאלה. הפעם…
קצרצרים 3 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי מילים ושיבושים של מטבעות לשון שנתקלתי בהם במהלך שנות עבודתי בעריכת לשון וספרות. מדוע? כי הם משעשעים, אך גם למען יראו וייראו. הקטע הבא נלקח…
קצרצרים 2 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי מילים ושיבושים של מטבעות לשון שנתקלתי בהם במהלך שנות עבודתי בעריכת לשון וספרות. מדוע? כי הם משעשעים, אך גם כדי להדגים לכם ממה עליכם להיזהר.…
קצרצרים 1 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
באתר של האקדמיה ללשון העברית כתוב: "העברית שלנו משופעת במאות רבות של מטבעות לשון, ואלו מְתבלים את לשוננו ומעניקים לה נופך מיוחד משלה". מטבע לשון (הנקרא גם ניב או צירוף כבול) הוא צירוף של מילים שמקבל משמעות כלשהי, שונה מהמשמעות המילולית של כל מילה בנפרד או של כולן יחד. מטבעות…
בואו נשתעשע עם השפה / חלק ב': אַקְרוֹסְטִיכוֹנים
השפה איננה משמשת רק לתקשורת. יש בה ערך אסתטי (בספרות ובשירה), ואפשר גם להשתעשע בה. בפוסט בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים הדגמתי סוג אחד של משחק עם השפה. הפעם אני רוצה לדבר על שעשועי לשון מסוג אחר. אקרוסטיכון הוא טקסט (שירה או פרוזה) שאותיות מסוימות מכל מילה,…
האם המילה "בּוּם" לגיטימית ב"שבץ־נא"?
המילה "בּוּם" היא מילה אונומטופיאית, כלומר: היא מחקה את הצליל של משמעותה (עוד על כך בפוסט אונומטופיאה). איכשהו לאורך הדרך הפכה המילה "בּוּם" ללגיטימית, והיא אפילו מקבלת ערך מילוני. היות שבימים קשים אלו מילה זו מְכָכֶבֶת בשיח הציבורי והפרטי, ראוי שאקדיש לה פוסט נפרד. בתקשורת ובעיתונות, כמו גם בדיווחים של…
בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים
בעברית: מילה מתהפכת או משפט מתהפך מה עוד אפשר לעשות עם השפה חוץ מלדבר ולכתוב בה, כלומר: חוץ מלתקשר עם אחרים ולהעביר מסרים? אפשר לשחק! שעשועי לשון ומשחקי מילים עושים שימוש בתכונות של השפה ללא מטרות גלויות או נסתרות כלשהן, מלבד הנאה צרופה. בוויקיפדיה מפרטים סוגים שונים של שעשועי לשון,…
ניפגש ברחוב המלך קינג ג'ורג'?
יש לי כלבה חמודה, אבל לא כל כך חכמה – את אוצר המילים שהיא מבינה אפשר לספור על יד אחת. כשמנקים את הבית ורוצים שהיא תצא למרפסת אומרים לה "צאי החוצה", וכשרוצים שהיא תיכנס חזרה הביתה… גם אומרים לה "צאי החוצה", כי היא לא מבינה מה זה "היכנסי פנימה". הכפילות…
כמה קטן ככה חשוב 2
על חשיבות הפסיק, חלק ב' תביאי שוקולד פרה. תביאי שוקולד, פרה. ככה פסיק קטנטן יכול להפוך משפט תמים לעלבון נוראי. גם בשפה המדוברת יש לתת את הדעת על הפסיק, ולמעשה אנו עושים זאת ממילא, בלי לחשוב על כך. בדוגמה הנ"ל המשפט מקבל טון של גסות רוח, בגלל ההפסקה הקצרצרה הזו…
שֶׁ קטנה ומבלבלת
במהלך העריכה אני נתקלת פעמים רבות בהשמטת אות היחס שֶׁ כאשר היא נחוצה, ובהוספתה כאשר איננה נחוצה. הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן. בפוסט זה מודגם כל מה שעליכם לדעת בנושא, אז ששש… מתחילים. במה מדובר? בקיצור, פוסט זה עוסק במילה אשר, ובגרסה המקוצרת שלה – שֶׁ. למשל: המספר שאליו הגעת…
יום המשפחה / חלק ב'
לכבוד יום המשפחה חיפשתי ניבים, ביטויים וצירופי לשון בעברית, הכוללים את המילים "אימא", "אבא", "אחים" ו"משפחה". להפתעתי התקשיתי למצוא. בין היתר חיפשתי במילון אבניאון, שבו יש לשונית "ניבים וצירופים" עבור מילים רבות, אבל לא עבור "אימא", שלושה צירופים עבור המילה "אח" ורק צירוף אחד עבור "אבא"; במילון רב־מילים שבו יש…
יום המשפחה / חלק א'
כמה פעמים נתקלתם בניסוחים מסורבלים כגון אלה? "סבתא של סבתא שלי הייתה תופרת מחוננת". "סבתא שלי? אז אבא שלה היה כנר". "האישה של אח של אבא שלי היא מורה למתמטיקה". יום המשפחה הוא זמן אידאלי לעשות סדר במילים המתארות יחסים משפחתיים. קרבת דם משפחה גרעינית המושג המסורתי למשפחה הגרעינית כולל…
שפה חדשה דמוית עברית: תרגומית
Photo by Alexis AMZ DA CRUZ on Unsplash מדי יום מגיעה השעה הזו, הרגע שבו אני מצהירה (לעולם ולעצמי) שעכשיו אני הולכת ללמוד ספרדית. חלילה לא להימרח על הספה מול הטלוויזיה הדלוקה, אלא ללמוד שפה זרה (על ההכחשה הזו תוכלו לקרוא בפוסט יופמיזם ותקינות פוליטית). מדוע רובנו, הישראלים, שולטים באנגלית…
כתיב חסר ניקוד
Photo by Chermiti Mohamed from Pexels בפוסט ניקוד: למה צריך אותו? כתבתי מתי נהוג לנקד מילים, ומתי נדרש ניקוד עזר. אם אתם כותבים שירה או ספרי ילדים, ומנקדים תמיד, הפוסט הזה אינו עבורכם, שכן מילים מנוקדות אף פעם לא ייכתבו בכתיב מלא. בפוסט זה אני רוצה להתייחס לכללי הכתיב ללא…
כן לא שחור לבן
משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כך נעשיר את אוצר המילים שלהם ונסייע בפיתוח מיומנויות הדיבור של ילדינו בדרך כיפית. במשחק "כן־לא־שחור־לבן" המטרה של שחקן א' היא להימנע מאמירת המילים האלה ולהקפיד על מילים חלופיות (אולי, חיובי, יש וכדומה) כאשר הוא משיב לשאלות של חברו; מטרת…
שפה – כללים או מוסכמות?
מדוע ניסוח א' נחשב תקין וניסוח ב' אינו תקין? איזה משני הניסוחים הגיוני יותר? איזה מהם נכון יותר? שאלות אלה מטרידות אותי מעת לעת. אני צברית, עברית היא שפת האם שלי. מגיל צעיר בלעתי ספרים בכמויות אדירות, וכידוע – קריאה מסייעת להכרת השפה והכתיב, ומחדדת את המודעות השפתית. כיום אני…
אוקסימורון ולשון סגי נהור
מהו אקסימורון? אוקסימורון: אמצעי סגנוני בכתיבה יצירתית שבו נעשה שימוש בצירוף מילים בעלות משמעויות מנוגדות, שלכאורה אין בו היגיון. הצירוף יוצר אמירה חדשה, מעניינת ומפתיעה, ולמרות הסתירה הוא מקבל משמעות הגיונית. למשל, דממה רועמת. אם נחשוב על שתי המילים האלה בהיגיון, הן לא הולכות יחד – הן דבר והיפוכו, אך…
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק ג'
אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן העריכה היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת, שלא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה אותם. במשטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק א' כתבתי על "בגלל ש…" לפני ש…" ו"למרות ש…" ובמשטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק ב' כתבתי על "אחד אחרי…
סדר המילים במשפט
בעברית יש כללים מוגדרים לסדר מילים תקני במשפט. הקפדה על הסדר הנכון תביא לקבלת טקסט זורם במשלב בינוני־גבוה, ויש להקפיד על כך בטקסטים עיוניים או רשמיים. למרות זאת, לפעמים יש גמישות מה בסדר המילים במשפט. השינוי יכול להשפיע על הדגש במשפט או אפילו לשנות משמעות. כדי להבין את סדר המילים…
!WOW
Image by Pezibear from Pixabay בעוונותיי, אני נוהגת לצפות בתחרויות בישול (מסטר שף ומשחקי השף). לא כי הבישול מעניין אותי כל כך (אני מעדיפה שיבשלו לי), אלא כי אני נהנית לראות ולשמוע את תגובות השופטים אחרי שהם טועמים את המנות. לאחרונה שמתי לב שהתגובה הנפוצה היא WOW, ובעברית – וָאוּ!…
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק ב'
אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן העריכה היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת, שלא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה אותם. בחלק א' כתבתי על "בגלל ש…" לפני ש…" ו"למרות ש…" הפעם אני רוצה להתייחס לביטויים כמו: "אחד אחרי השני" "אחד את השני" "מצד אחד…
גם אתם צועקים על המחשב שלכם?
הכרת האפשרויות הרבות של "וורד" תאפשר לכל תהליך הכתיבה לזרום! כתיבה היא פעולה יצירתית, ללא ספק, אולם כמו כל פעולה יצירתית בכל תחום, היא כוללת עבודה טכנית, מונוטונית לעיתים, בדרך ליצירה הסופית. צד אחד של ההיבט הטכני הזה הוא כללים לבניית הטקסט הסופי ולזרימתו (על כך אכתוב בפוסט נפרד). צד…
הפניה לחלקים אחרים במסמך
וורד הוא מעבד תמלילים מתוחכם, וכאשר נשכיל לנצל את יכולותיו נגלה שאנחנו לא מתעסקים במסמך אלא בתוכנו. באמצעות כלי אוטומציה, חלקם פועלים אוטומטית וחלקם מחכים שניזום את השימוש בהם, וורד מאפשר לנו לייצר מסמך אסתטי שגם כאשר נערוך אותו – נוסיף לו או נמחק ממנו – הכול ייראה מושלם ויזרום…
כלי מסייע־מחקר המובנה לתוך דפדפן אדג' (Edge)
הפוסט הזה מיועד לכותבים למיניהם – עיוני, מדעי, סיפורת. אין כותב שאינו נדרש לחקור, לבדוק, ללמוד מהקיים. שפע המידע הקיים באינטרנט מקל עלינו לבצע את רוב עבודת המחקר מהכיסא. לאחרונה הפכו כלי הבינה המלאכותית זמינים לכול, ואף הם מסייעים. האתגר הראשון הוא לנפות מהשפע את הרלוונטי. פוסט זה מתמקד באתגר…
לא שמרתם? לא בהכרח אבוד
[פוסט זה נכון ליישומי אופיס בגרסת 365 – וורד, אקסל ופאוארפוינט, וחלק מהפתרונות יפעלו גם על מסמכים שאינם בענן או שכתובים בגרסאות ישנות יותר] חשש שעבודה נעלמה עלול לעלות במגוון תרחישים. למשל, כאשר מסמך פתאום אינו תקין: שני רעיונות לתיקון מצב כזה סקרנו בפוסט שני תיקונים אפשריים למסמך שנמאס לו…
סלי המִחזוּר בסביבות העבודה שלנו – כדאי להכיר
רוב המשתמשים מודעים לקיומו של סל המִחזוּר אבל לא מקדישים לו מחשבה. בפוסט זה סל המִחזוּר מקבל את 15 הדקות של תהילה, ואתם הקוראים תוכלו אחר כך להחליט אם בכל זאת, מעת לעת, כדאי להתייחס אליו. סל המִחזוּר הוא תחנת ביניים לקבצים שמחקנו. ייעודו – לאפשר לנו לשחזר בקלות מחיקות…
בעבודה בענן של מיקרוסופט (365) מסמכים נשמרים תוך כדי עבודה
[פוסט זה נכון ליישומי אופיס בגרסת 365 – וורד, אקסל ופאוארפוינט] בוורד 365 (וביישומי 365 אחרים), מיקרוסופט הוסיפו תכונה קטנה אך משמעותית – שמירה אוטומטית. כלומר, אנחנו עובדים ומיקרוסופט שומר ומסנכרן את עבודתנו באופן שוטף, ללא צורך בפעולה יזומה מצידנו. למה נדרש פוסט שלם כדי לספר לכם על זה? המשיכו…
לניהול דמויות ועלילה מאחורי הקלעים – נסו אקסל
בפוסט איך שהזמן רץ! נורית המליצה להיעזר בטבלה כדי לעקוב אחר ציר הזמן בסיפור, וכך לשמר אמינות עלילתית והיסטורית. זוהי הטבלה שנתנה כדוגמה, ושתשמש אותנו בהדגמות בהמשך: לא רק את ציר הזמן תרצו לנהל. ספר מכיל ממדים נוספים על דמויות ועל מאורעות, כולל פרטים ביוגרפיים, קשר בין דמויות וגם מאפייני…
טבלאות ככלי עבודה, חלק ו
טבלאות הן כלי עבודה וכמו כל כלי צריך להשתמש בהן נכון אלו שלוש דוגמאות לשימוש בטבלאות ככלי עזר וניהול למלאכת הכתיבה. הדוגמה מפורטת בפוסט איך שהזמן רץ, האחרות ניהוליות לחלוטין. דוגמאות אלה מציגות שימוש בטבלאות מאחורי הקלעים לכתיבה ספרותית. מי שכותב מאמרים אקדמיים מחקריים נדרש לטבלאות כחלק אינטגרלי מהכתיבה. פוסט…
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ה'
הרגלי עבודה מומלצים ועוד קצת I. עשה עשה למה הגדירו תמיד שורת כותרת. גם אם הטבלה קטנה, אין לדעת מה יקרה בעריכה. ייתכן שבהמשך הטבלה תתפצל בין עמודים. בדקו את מאפייני הטבלה, ושנו הגדרות בהתאם. למשל, האם אתם רוצים לאפשר שתוכן שורה יתפצל בין עמודים (שזוהי ברירת מחדל אם לא…
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ד'
טיפים בנוגע לטבלאות I. טאב בתוך טבלאות בטקסטים רגילים, מקש ה־Tab מאפשר להקפיץ את הטקסט שאחריו במרווח מוגדר. בטבלאות מקש ה־Tab מאפשר לנו לנווט מתא לתא לכיוון הטבלה; בעזרת צירוף של Shift+Tab מנווטים אחורה. וכשנזדקק ל־Tab בתוך תא בטבלה? נשתמש בצירוף Ctrl+Tab. II. מספור שורות או עמודות בטבלאות הטקסט בטבלאות…
עבודה עם הערות
כשמסמך עובר בין המעורבים בכתיבה, כל אחד מהם יכול לבצע שינויים שמתועדים ב"עקוב אחר שינויים" (ראה "עקוב אחר שינויים": האקסטרות), אולם לא תמיד נרצה לבצע שינוי, אלא רק להעיר או לשאול או לבקש. למטרה זו קיימות הערות, שהן חלק בלתי נפרד מהקונספט של "עקוב אחר שינויים". העבודה בעזרת הערות ברורה,…
"עקוב אחר שינויים": האקסטרות
חשבתם שאתם יודעים איך עובדים במצב מעקב אחר שינויים? הרי מה הבעיה – לוחצים על כפתור "עקוב אחר שינויים", מתחילים מעקב ובבוא הרגע עוברים על השינויים ומאשרים או דוחים. בגדול – נכון, אבל… אני מהמרת שכל מי שיקרא את הפוסט הזה יגלה משהו חדש שרלוונטי לעבודתו, ואפילו יותר מאחד. פוסט…
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ג'
I. המרת טקסט לטבלה (ולהפך) יש לנו טקסט קיים וצריך להעבירו לצורת טבלה? קלי קלות. בוחרים את הטקסט כולו, כולל סימן הפִסְקה האחרון (על כך ראו בפוסט זה שאנחנו לא רואים אותם לא אומר שהם לא קיימים!). תזכורת: נוכל לראות את סימן הפסקה אם נסמן בלשונית "בית", בקבוצת "פִסְקה", את…
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ב'
טיפים בנוגע לטבלאות עיצוב טבלה I. חלוקה שווה של שורות ושל עמודות למראה אסתטי ומקצועי, אפשר לבחור כמה עמודות או שורות (או אפילו תאים), ולהגדיר שיוקצה להן גודל זהה. מכרטיסיה תלוית־הקשר של הטבלה "פריסה" (הקיצונית ביותר, הצבועה בכחול), בקבוצת "גודל תא" בוחרים "פזר" "עמודות" או "שורות", על פי העניין II.…
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק א'
יצירת טבלה: יותר מדרך אחת קיימות כמה דרכים ליצור טבלה. חלקן מיועדות לשימוש חד־פעמי, חלקן מתבססות על הגדרות שיצרנו מראש. חשוב להכיר את כולן, ולנצל את המתאימה ביותר לכל צורך. 3 דרכים לבניית טבלה מתוך תפריט שלב ראשון המשותף לכל הדרכים: מכרטיסיית "הוספה" בוחרים "טבלה". בונים את הטבלה באמצעות אחת…
שילוב אובייקטים גרפיים בטקסט
בעזרת וורד נוכל להפיק מסמכים מקצועיים ואסתטיים בעצמנו. רוב הפוסטים עד כה התרכזו בעבודה נכונה עם טקסטים. בפוסט זה מוצגת סקירה של הצד האסתטי של המסמך. יש מסמכים שכוללים אלמנטים ויזואליים המשולבים בטקסט. חשוב שנשלב את האובייקטים האלה באופן המתאים ביותר לצרכינו, וגם שנוודא כי מיקומם לא ישתנה במהלך עריכת…
תבליטים הם כל מה שתרצו
בעולם של עודף מידע וקשב שנחלק לכל כך הרבה דברים, מלמדים אותנו לכתוב בנקודות. מדובר, כמובן, בכתיבה של פוסטים, של מיילים, של שקפים וכדומה. מי שרק כותב סיפורת יכול לדלג לפוסט אחר. חזרנו לכתיבה בנקודות – אנחנו נדרשים להחליט אם להשתמש במִספור או בתבליטים. אפשר להיעזר בכללי אצבע: החלטנו –…
סיומות של קבצים – סתם אותיות?
שמות של קבצים מורכבים משני חלקים, המופרדים ביניהם באמצעות נקודה: למשל: או אנחנו יודעים ש־docx פותח מסמך Word, xlsx פותח מסמך Excel ו־pptx פותח מסמך Powerpoint וכן הלאה. יש גם סיומות אחרות שמשמשות את התוכנות המוכרות: dotx הוא תבנית של Word, ובפתיחתה נפתח מסמך בהגדרות הייחודיות לתבנית. ppsx פותחת מצגת…
קיצור מקשים 5 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 5: בואו נכין לבד, במקום לקבל מן המוכן עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים קיצורי מקשים שחוסכים כל כך הרבה עבודה, שאני לא יכולה בלעדיהם. בסדרת הפוסטים קיצורי מקשים – זה כל ההבדל! אני מספרת על קבוצה של קיצורים…
קיצור מקשים 4 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 4: מקשי פונקציה עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים קיצורי מקשים שחוסכים כל כך הרבה עבודה, שאני לא יכולה בלעדיהם. בסדרת הפוסטים קיצורי מקשים – זה כל ההבדל! אני מספרת על קבוצה של קיצורים שעונים על הגדרה זו. זהו…
קיצור מקשים 3 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 3: יישור טקסט ולעבודה עם טבלאות עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים קיצורי מקשים שחוסכים כל כך הרבה עבודה, שאני לא יכולה בלעדיהם. בסדרת הפוסטים קיצורי מקשים – זה כל ההבדל! אני מספרת על קבוצה של קיצורים שעונים על…
קיצורי מקשים 2 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 2: בחירה של טקסט עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים קיצורי מקשים שחוסכים כל כך הרבה עבודה, שאני לא יכולה בלעדיהם. בסדרת הפוסטים קיצורי מקשים – זה כל ההבדל! אני מספרת על קבוצה של קיצורים שעונים על הגדרה זו.…
קיצורי מקשים 1 – זה כל ההבדל!
חלק 1: נפלאות ה־Alt+Shift+חץ עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. אני מכירה משוגעים לדבר שנעלבים כשהם זקוקים בכל זאת להשתמש בעכבר. הם נושאים כאות כבוד את העובדה שהיד שלהם לא זזה מהמקלדת (ומדברים על זה ללא הרף). בתרגום למתונים שבינינו –…
מִספוּר וכותרות לאלמנטים במסמך
מי שכותב סיפורת יכול לדלג על פוסט זה. מי שכותב מאמרים אקדמיים־עיוניים למיניהם יתלהב. כמו מִספוּר אוטומטי של פסקאות ושל עמודים – כך אפשר למספר אלמנטים במסמך. מהם אותם אלמנטים? לוחות, תרשימים, תמונות… בעצם מה לא? המִספוּר אוטומטי אין מגבלה על מספר סוגי האלמנטים שנרצה למספר במסמך ישתנה אם…
שני תיקונים אפשריים למסמך שנמאס לו להתנהג יפה
Photo by Artyom Kabajev on Unsplash המסמך מתנהג מוזר? שני דברים פשוטים שאפשר לנסות המסמך לא נפתח? לא מציג את כל העמודים? מציג אולי הרבה יותר עמודים מהנדרש? נתקע באמצע ומסרב להמשיך? אולי לא מגיב לשינויים בעיצוב? להגדרות אחרות? תקלות כאלה יכולות לקרות בשל מגוון סיבות, החל מנפילה מהירה במתח…
וורד מסייע לבנות מסמך
Photo by Александр Македонский: https://www.pexels.com/photo/silhouette-of-man-holding-onto-metal-frame-3609139/ עוד כשהייתי בתיכון לימדו אותנו שכשכותבים צריך לתכנן. הקלאסי היה לרשום את כל הנקודות, ולארגן אותן לפי סדר כך שאחת בונה על קודמתה. שנים כה רבות אחרי כן אני עדיין משתמשת בכלי הזה – גם אם אני מרשה לעצמי לסטות ממנו, כי אני עובדת עם…
תצוגות בוורד – לכל אחת מטרה
Image by Gerd Altman from Pixabay לא סתם פיתחו כמה תצוגות בוורד – מיקרוסופט מכירים בכך שיש לנו צרכים שונים בעבודה, ולפעמים נזדקק להסתכל על המסמך באופן שונה. אז למה רוב הכותבים עובדים רק עם תצוגה אחת? בפוסט זה אציג את התצוגות הקיימות ואסביר את מטרתן, ואז נתמקד בתצוגה החשובה…
הדבקה – פנים רבות לה
השקעתם פעם מחשבה מה קורה כשאתם מדביקים למסמך אחד מידע שהוכן במסמך אחר? בתוכנה אחרת? נתקלתם לפעמים במצב שבו ההדבקה לא מתנהגת כמו שרציתם? מילה אחת, "הדבקה" – אפשרויות רבות. מומלץ להכירן ולא תמיד להסתפק בברירת המחדל. אפשרויות ההדבקה מתחבאות? אפשרויות ההדבקה לא כל כך מתחבאות, אנחנו פשוט לא מסתכלים.…
שורת המצב נותנת לנו מידע תוך כדי עבודה
שורת המצב היא הסרגל / המסגרת התחתונה בכל חלון של תוכנות אופיס. מטרתה: הצגת מידע מסייע ולעיתים גם גישה מהירה לפירוט של אותו סוג מידע. אל תתעלמו ממנה, היא חלק מכלי העבודה שמסייעים לנו במהלך כתיבת מסמכים. כברירת מחדל, בוורד מוצגים כמה נושאים, אולם קיימת רשימה גדולה יותר של אפשרויות,…
סרגל הכלים לגישה מהירה
Photo by George Sultan from Pexels רצועת הכלים היא הרצועה שבה נמצאות הכרטיסיות השונות (קובץ, בית, הוספה וכו'). סרגל הכלים לגישה מהירה הוא סדרה של פקודות שיושבת מעל רצועת הכלים או מתחת לה, ואנחנו יכולים לקבוע מה כלול בו. זהו ריכוז של לחצני פקודות שנגישות לנו תמיד. גם אם הפקודות…
לשרותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמית
