על כתיבה ושאר בני דודים
איזה רושם משאירות המילים שלנו על אחרים? מה המשותף בין דף קורות חיים (CV), פוסט בבלוג, יצירה ספרותית, ריאיון עבודה ומאמר אקדמי?
קצת עליי
שמי נורית שי, ופעם (עד שנת הקורונה) התפרנסתי מהוראת ביוטכנולוגיה וכימיה. מאז ומעולם שיחקתי עם מילים – מילים הן התחביב שלי, התשוקה שלי. אני אוהבת ליצור בעזרת מילים, ואוהבת לקרוא מילים של אחרים – "תולעת ספרים" קראו לי.
מה לי ולעריכה לשונית?
ברוכים הבאים ללשונית החדשה באתר שלי – הבלוג "על כתיבה ושאר בני דודים". שמי נורית שי. בעבר, לוּ הייתם שואלים אותי במה אני עוסקת, הייתי עונה: "לפרנסתי אני מורה לביוטכנולוגיה ולכימיה, להנאתי אני קוסמת של מילים". תלמידיי היו מרימים גבה כאשר הייתי מחזירה להם דו"חות מעבדה, ובשוליים כתוב "רגע של…
רפואה מונעת – איך להימנע מהגהת יתר?
Image by Freepik ידוע שקיים מתח מובנה בין עורכי ספרות ולשון ובין מגיהים. גילוי נאות – אני עורכת ספרות ולשון, וזווית הראייה שלי מוטית (גם אם צודקת לחלוטין). אני מזמינה מגיהים לתת הפרספקטיבה שלהם. המתח נובע מהגדרת גבול העיסוק בין עורכי לשון ובין מגיהים, כאשר חלק מהמגיהים חורגים ממנדט ההגהה…
נכנס יין יצא סוד
פורים ממש מעבר לפינה. חודשיים לפני חנוכה כבר מוכרים סופגניות בכל מקום, וחודשיים לפני פורים כבר מוכרים אוזני המן, כך שאווירת החג אופפת אותנו זמן מה. פוסט זה (קצרצר הפעם) הוא האסוציאציה שמעלה בי חג פורים. בשל המנהג לשתות לשוכרה בפורים חשבתי על יין. בגלל המחשבה על יין נזכרתי בעבודת…
עריכת תרגום
אחת הבעיות בטקסטים מתורגמים היא… איך לומר זאת? הם פשוט לא נשמעים טוב. אני לא מדברת על תרגום מכונה (על כך ראו בפוסט מכונה עם לב של אבן), אלא על תרגום אנושי. במסגרת עבודתי כעורכת לשון וספרות אני עוסקת גם בעריכת תרגום. בפוסט זה אני מסבירה את ההבדלים בין עריכת…
חוק מֵפרי (Muphry's law)
חוק מֵפרי? כן, יש דבר כזה, שיכול האותיות מכוון. נא לא להתבלבל עם חוק מֵרפי, שטוען שאם משהו יכול להשתבש – הוא אכן ישתבש. חוק מֵפרי הוא מקרה פרטי של חוק מֵרפי. הוא ספציפי יותר, ומתייחס רק לתחום הכתיבה. החוק אומר שאם אנו כותבים ביקורת, עורכים או מבצעים הגהה על…
האם "הקורא" הוא אני?
קריאה וכתיבה הן חלק ממני מאז ומתמיד, הרבה לפני ההסבה המקצועית שאפשרה לי להגדיר את עצמי רשמית כעורכת לשון וספרות. גם כיום אני קוראת להנאתי, לא רק במסגרת עבודות העריכה, ולכן אפשר להגדיר אותי כ"הקורא". בפוסט תקשורת בין הכותב לקורא כתבתי על הקשר הקיים בין הסופר לקוראיו, על תפקידי הסופר…
בואו נדבר על כסף
פעמים רבות שואלים אותי קולגות לפי מה אני קובעת את גובה התשלום עבור עבודתי. היות שנושא זה רלוונטי לא רק לקולגות אלא בעיקר ללקוחות, בפוסט זה סקירת הקווים המנחים בהגשת הצעת מחיר ללקוחותיי. נתחיל מהסוף: נראוּת וישירוּת מטרת הצעת המחיר היא תיאום ציפיות ומתן הצעה הוגנת ללקוח ולי – העורכת.…
עסק של אדם אחד
הפעם החלטתי לשתף בבעיה שאני נתקלת בה לעיתים קרובות, שבוודאי מציקה גם לבעלי עסקים נותני שירות נוספים: לקבל עבודה או לדחות? בעבודה שלי יש תנודתיות רבה. לפעמים אין עבודה בכלל, ואז פתאום כולם נזכרים בי בבת אחת, וחוזר חלילה. אחרי תקופת שפל, ברור שלא אסרב לכל עבודה שנקרית בדרכי. אבל…
תקשורת בין הכותב לקורא
This Photo by Unknown Author is licensed under CC BY-SA פעמים רבות אני חושבת על אותה דמות עלומה הנקראת "הקורא", ועל הקשר שלה עם הכותב. האם הסופר כותב לעצמו או לקוראים שלו? האם יש לטקסט משמעות אם אין מי שקורא אותו או אם מי שקורא אינו מבין את מה שקרא?…
יופמיזם ותקינות פוליטית
לפני הקריאה נא להשאיר את העלבון ואת הרגישות בצד. העיסוק בנושא זה מחייב שימוש במילים בוטות כדי להמחיש את המילים הנקיות. ועכשיו לפוסט עצמו: לשון נקייה (יופמיזם) היא ניסוח מעודן שבא להחליף מילים בוטות שאין רוצים לומר בפירוש. לפעמים השימוש נעשה כדי לא להעליב, לא לקלל או לא לומר מילים…
יום הולדת לאליס בארץ הפלאות מאת לואיס קרול
"Iffley Mill on the Thames south of Oxford" by whatsthatpicture is marked wit CC PDM 1.0 אנחנו מתקרבים ל־4 ביולי, תאריך שכולם מכירים כיום העצמאות של ארצות הברית. פחות ידוע, שמציינים בתאריך זה את יום הולדתה של אליס, זו מארץ הפלאות. 4 ביולי 1862 נחשב התאריך שבו סיפר לואיס קרול…
הסנדלר הולך יחף
הפעם בחרתי לשתף בהגיגיי בנושא הוראה וכתיבה. כל מי שכותב רוצה לגעת בקורא, לגרום לו להרגיש או לפעול, לא להישאר אדיש. לשם כך, הרעיון והמסר חייבים להיות חדים וברורים. לכל אדם שכותב קשה להסתכל על הטקסט שלו באובייקטיביות מבחוץ. לפעמים הכותבים נמצאים עמוק כל כך בתוך הכתיבה שלהם, עד שאינם…
האם אפשר ליצור יש מאין?
שנים רבות עסקתי במדע לפרנסתי, נוסף על התמכרותי למילים להנאתי. לכן לא פלא שאחד המקרים שקרו לי במסגרת עבודתי הנוכחית (עריכה לשונית וספרותית) הזכיר לי את תיאוריית הבריאה הספונטנית. בעבר האמינו שחיים יכולים להיווצר מחומר דומם. עובדה, בשר שעומד זמן מה מעלה רימות, שיהפכו לזבובים (מכאן ברור שזבובים נוצרים מבשר);…
על ספרים, טכנולוגיה ומה שביניהם
A book tunnel in Prague's library, created by Matej Kren in 1998 לקראת יום הספר החל בעוד יומיים (23.4.2022), והיות שעיסוקי העיקרי הוא ספרים, שקעתי בהגיגים על הפער בין השימוש בספרים בעבר הרחוק ועד ימינו, והלאה. לפני המצאת הדפוס, ספרים היו יקרי ערך. רק עשירים יכלו להרשות לעצמם לקנות ספרים…
הזקן והים / ארנסט הֶמינגוֵי
הפעם פוסט קצרצר, הגיגים שצצו להם במחצית החיים. במהלך סידור ניירת שחיכתה שנים לתירוץ, מצאתי עבודה שכתבתי כשהייתי בכיתה י' – ניירת מצהיבה שמישהו אחר לא היה חושב פעמיים ומשליך לפח מזמן – ניתוח ספרותי של הקלאסיקה הנפלאה, "הזקן והים" מאת ארנסט הֶמינגוֵי. מדוע אני מתעכבת על העבודה הזו? כי…
על הגהה, עריכה ומה שביניהן
Photo by Poppy Thomas Hill from Pexels סופרים רבים בטוחים שספרם חף מטעויות, ואז מגלים לפחות טעות הדפסה אחת או טעויות אחרות… לאחר שהספר פורסם. מביך. מבאס. איזה כושר הישרדות! הספר עבר עריכה והגהה ועוד קריאה של בעל מקצוע ואין־ספור פעמים שבהן הסופר עצמו קרא את ספרו, אחרי כל שלב…
מקצה שיפורים
לפי מילון רב־מילים, "מקצה שיפורים" בשפת הדיבור פירושו הזדמנות נוספת לעשות דבר מה בצורה משופרת או מוצלחת מזו הקודמת. זה בדיוק מה שאני מציעה לסופרים אחרי עריכה ראשונית של ספרם. מרוב עצים לא רואים את היער בעריכה ספרותית אני נוהגת לקרוא פעמיים את הספר שאני עורכת. בקריאה הראשונה, אני מתקנת…
היום שבו גיליתי שסנטה לא קיים
טוב, לא בדיוק יום אחד, ולא בדיוק סנטה. פעם חשבתי שהמילה המודפסת היא מקודשת, שאין עליה עוררין. הייתי בטוחה שספר שיוצא לאור הוא בוודאי הדבר הכי נכון, הכי מדויק, המידע שבו חייב להיות אמין, והשפה חייבת להיות תקנית. בחלוף השנים התפכחתי והתפקחתי. ההבנה הזו הייתה עבורי שבר גדול, כמו שבוודאי…
צרות טובות
הפעם החלטתי לשתף בבעיה שאני נתקלת בה לעיתים קרובות, שבוודאי מציקה גם לבעלי עסקים נותני שירות נוספים: לקבל עבודה או לדחות? בעבודה שלי יש תנודתיות רבה. לפעמים אין עבודה בכלל, ואז פתאום כולם נזכרים בי בבת אחת, וחוזר חלילה. אחרי תקופת שפל, ברור שלא אסרב לכל עבודה שנקרית בדרכי. אבל…
לכבוד יום הילד הבין־לאומי החל ב־20 בנובמבר
לכבוד יום הילד הבין־לאומי, החלטתי לשתף בכמה הגיגים בנושא ספרות ילדים. כל הורה או סבתא המתרגשים מה"קוּנְצִים" של ילדיהם הפרטיים שמחים לכתוב עבורם סיפור (כולל אנוכי, אֲמַתְכֶם הנאמנה). רבים מוציאים את הספר לאור, והתוצאה מוצגת במרחבי חנויות הספרים. מהם האתגרים בכתיבת ספרי ילדים? קיימים ארבעה מכשולים עיקריים, שעלולים להפיל מחברים…
מַחַק – האם הוא אויב או ידיד?
כאשר אני עוסקת בעריכה לשונית וספרותית, ידי אינה קלה על המַחַק הווירטואלי. אני לא סתם מוחקת ומשנה, אני מסבירה. מסבירה הרבה. אולי זו המורה שבי, אולי הרגישות הגבוהה לבבת עינו של הכותב. אני מסבירה כל שינוי שאני מבצעת, כל מחיקה, כל העברת שורה ממקום למקום. בפוסט אוהב, לא אוהב, אוהב,…
הגיע הזמן לשים נקודה!
לאחרונה התבקשתי לבצע עבודת עריכה לשונית וספרותית לביוגרפיה מרתקת שכתבה אישה מבוגרת. בעלה ובנה היו מעורבים בכל התהליך, ובשיחת ועידה שניהלנו הם סיפרו ששִׁכְתבו את הספר כמה וכמה פעמים, מחקו והוסיפו, הזיזו והחזירו… ככה הדבר נמשך שנתיים ימים. לבסוף, הם החליטו שהגיע הזמן להוציא את הספר מידיהם ולהעבירו לעריכה מקצועית.…
בעקבות עריכת הספר "הלוחם שכבש את הרוח" מאת צוריאל בשארי
סיימתי לערוך ספר מצוין שכתב צוריאל בשארי, "הלוחם שכבש את הרוח". למה מצוין? הסיפור כתוב היטב, העלילה טובה, אפילו טובה מאוד. אופי הדמויות ברור ומובהק, זה טוב. התיאורים ברורים, מאפשרים לקורא לדמיין את התפאורה הפיזית והרגשית של הסיפור. זה טוב מאוד. הסצנות והדיאלוגים אמינים, גם זה טוב מאוד. אז למה…
זה לא נגמר עד שזה לא נגמר
גם זה קורה כשכותבים ספר: הכתיבה זורמת כנחל איתן, המילים מתגלגלות למסך בחדוות היצירה, והמחבר נסחף על מים סוערים בלי יכולת לעצור. פשוטו כמשמעו. הסופר לא יכול לעצור! בפוסט מה לי ולעריכה לשונית היללתי את חדוות חיי החדשה, שבה בכל בוקר אני קמה בשמחה לקראת יום חדש שהוא 100% מילים.…
כתיבה ועריכה: טכניקה או יצירתיות?
עריכה לשונית וספרותית איננה פעולה טכנית, אלא פעולה יצירתית המשלבת ידע, מיומנות, רגישות, שיקול דעת וקבלת החלטות. מטרת הבלוג על כתיבה ושאר בני דודים היא לתת לכותבים באשר הם את נקודת מבטו של העורך שמקבל את עבודתם, ולסייע להם להבין את השותפות, שהיא מהות העריכה. אם אתם סופרים ותיקים או…
מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?
תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את היצירה שלו להוצאות ספרים שונות ומחזיק אצבעות. הספר שלו עובר לְלֶקְטוֹר (מומחה הקורא את כתב היד ונותן חוות דעת אם הוא ראוי לפרסום), ואם מתמזל…
הרבה מאוד "מאוד"
כתבתם סיפור קצר? מתכננים לכתוב רומן? נהדר. אחד הדברים הידועים מאוד לכל מי שאוהב מאוד לקרוא ולכתוב, הוא שעצות נפוצות מאוד של עורכי לשון מקצועיים מאוד הן להפחית מאוד את השימוש במילה "מאוד" בטקסטים שלכם. אני שמחה מאוד לומר, שאוכל לעזור לכם מאוד להיפטר מההרגל המאוד לא רצוי הזה. בוודאי…
גוף המספר
פתחנו מסמך חדש – דף חלק מול העיניים. יש לנו רעיון שאנחנו רוצים לבטא במילים, סיפור שהולך ומתגבש, מאמר דעה או סיכום מחקר. ואז אנחנו מתחילים להתלבט. לכתוב בלשון עבר או הווה? על עצמי או על אחרים? פוסט זה מיועד לכותבים המתלבטים – קווים מנחים שיסייעו להחליט אם להשתמש בגוף…
סיפורי משפחה
פעמים רבות, כאשר אני מקבלת סיפורי משפחה לעריכה ספרותית, הכותבים מבקשים שתולדות משפחתם וקורותיה יימסרו לקורא בצורה סיפורית מרתקת. הבעיה היא שבדרך כלל הכותבים את הסיפור המשפחתי אינם סופרים, ואין להם מושג כיצד לגשת למלאכה. הם מצפים שאקח את הטקסט שכתבו ואהפוך אותו ליצירה ספרותית. אבל זה לא מה שאני…
יצירת מֶמוּאָר: כיצד לרתק את הקורא?
רוצים לכתוב ממואר ולהוציאו לאור? הוא מיועד רק למשפחה הקרובה? כך או כך, בפוסט זה כמה נקודות שיכולות לעזור לכתוב ממואר מוצלח. בסופו של דבר, מה שאנחנו רוצים לקבל זה פשוט סיפור טוב. אומנם אין צורך לתת כותרת ליצירה שתתקבל ולהכניסה למסגרת של ז'אנר כזה או אחר, אך בכל זאת…
מטפורה, דימוי וקלישאה
היחיד של קלישאות הוא קלישה (ולא קלישאה). לא, זו לא בדיחה והם לא נכנסו לבר. אז על מה מדובר? רמז: התמונה הראשית. הפואנטה של הפוסט נמצאת בסוף, כמו בבדיחה, רק שהפעם זה ממש לא מצחיק. זה ה"נוּ־נוּ־נוּ" שלי לכם, ה"ראו הוזהרתם". נתחיל במטפורה הסופר הוא צינור לעולם הדמיון ללא צורך…
10 הבדלים בין כתיבה אקדמית־עיונית לכתיבה ספרותית
Photo by 2Photo Pots on Unsplash / Photo by Jamie Street on Unsplash בעריכה ספרותית אני נדרשת לא פעם להפנות את תשומת ליבם של המחברים לכך שהם כותבים סיפור, ולא ספר לימוד. כולנו יודעים שספרי עיון בכלל, ומאמרים אקדמיים בפרט, עלולים להיות משעממים ביותר, "פלצניים" – כך הגדירה זאת חברה…
יופמיזם ותקינות פוליטית
לפני הקריאה נא להשאיר את העלבון ואת הרגישות בצד. העיסוק בנושא זה מחייב שימוש במילים בוטות כדי להמחיש את המילים הנקיות. ועכשיו לפוסט עצמו: לשון נקייה (יופמיזם) היא ניסוח מעודן שבא להחליף מילים בוטות שאין רוצים לומר בפירוש. לפעמים השימוש נעשה כדי לא להעליב, לא לקלל או לא לומר מילים…
מה שאלת????? מה ששמעת!!!!!
סימן השאלה הוא סימן המחליף את הנקודה בסוף משפטי שאלה. סימן הקריאה מופיע במשפטי ציווי (לך מפה!) או במשפטי קריאה (איזה אסון!). פשוט ומובן מאליו, נכון? אם כך, מדוע רבים שוגים ו/או מגזימים בשימוש בסימנים אלה? פוסט זה בא לעשות קצת סדר בבלגן. סימני דפוס להבעת רגשות כיום נפוץ השימוש…
מה מניע את הדמויות שלנו?
על פיתוח דמויות אמינות חלק ג' בפוסט דמויות אמינות – זה כל הסיפור (על פיתוח דמויות אמינות חלק ב') כתבתי שלדמות סיפורית אמינה יש מטרה ומניע. מה שמניע אותנו, מניע גם את הדמויות שלנו. כל התנהגות אנושית נובעת מצורך מהותי כלשהו. אברהם מאסלו היה פסיכולוג שפיתח את תיאוריית הצרכים האנושיים…
דמויות אמינות – זה כל הסיפור
על פיתוח דמויות אמינות / חלק ב אחד הקשיים של סופרים הוא פיתוח הדמויות בסיפור, דמויות שיהיו אנושיות, דמויות שהקורא יוכל להזדהות עימן, דמויות שלא בקלות יישכחו. לשם כך, יש לתאר את הדמויות לעומק, והכוונה איננה תיאור של צבע השיער והעיניים. לרוב, מאפיינים פיזיים – כגון צבע שיער ועיניים, גובה…
על חשיבותו של ניסוח שאינו משתמע לשתי פנים
האם האישה לא הייתה מספיק ברורה או שבעלה טיפש? אפשר להתווכח על כך… האם כדאי לנו להסתמך על תבונתם של הקוראים שלנו? לא כולם מבריקים, וגם אם כן – לא מכולם מקדישים זמן להתעמק בכתוב. בימינו הקריאה מרפרפת, חפוזה, ולכן כתיבה חד־משמעית חשובה במיוחד. בתקופת לימודיי נתנה המורה משפט מגוחך…
ניקוד: למה צריך אותו?
בפוסט איך מנקדים במחשב? מוסבר כיצד לנקד מילים בטקסט שלנו, מבחינה טכנית. אבל למה לנו לנקד בכלל? מה, אנחנו ילדים קטנים? לפני פירוט המקרים שבהם נהוג לנקד אני רוצה לפתוח באזהרה: יש תוכנות שונות המבצעות ניקוד אוטומטי. הן מצוינות וחוסכות זמן רב למי שזקוק לניקוד בהיקף גדול, אך חובה לבדוק…
תמונה של דמות
על פיתוח דמויות אמינות / חלק א Photo by Casey Horner on Unsplash תיאור טוב של דמויות דורש מידת מה של תחכום. אם נקמץ בתיאורים, נסתכן בכך שהקורא ישכח את הדמות. אם נתאר יותר מדי, לא יישאר מקום לדמיון של הקורא. תיאור הדמות לא חייב להיות אובייקטיבי. אפשר לתאר דמות…
איך שהזמן רץ!
הפוסט הפעם עוסק בבעיה שחוזרת על עצמה בספרים רבים שאני עורכת – בעיית הזמן. אני לא מתכוונת לזמן שנעלם לנו, ופתאום אנחנו מגלים שהזדקנו, וגם לא לזמן שבורח לנו בין האצבעות, ולא הספקנו לכתוב את כל המכסה שתכננו. בעיית הזמן בסיפור קיימת כשהקורא הולך לאיבוד בממד הזמן. סיפורים "על־זמניים" שיכולים…
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק ג'
בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על חשיבות כתיבת הדיאלוגים בשפה דיבורית, אותנטית ואמינה, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. בפוסט ככה מדברים? חלק ב' נתתי 12 טיפים לכתיבת דיאלוגים. בטיפ מספר 6 המלצה להמעיט בשימוש בפעלים שאינם "אמרה" או "שאל". למרות זאת, כדי לחזק את הסצנה המתוארת ברגש ובפעולה…
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק ב'
בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על כך שהדיאלוג צריך להיות בשפה דיבורית, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. עוד ציינתי שלכל דמות יש סגנון דיבור משלה, ויש להקפיד עליו. מתוך דבריה וסגנונה הקורא ילמד על תכונותיה. אנחנו יכולים ללמוד על האופי של הדמויות ועל תחושותיהן מקריאת קטעי המספר, אך…
לכבוד יום הילד הבין־לאומי החל ב־20 בנובמבר
לכבוד יום הילד הבין־לאומי, החלטתי לשתף בכמה הגיגים בנושא ספרות ילדים. כל הורה או סבתא המתרגשים מה"קוּנְצִים" של ילדיהם הפרטיים שמחים לכתוב עבורם סיפור (כולל אנוכי, אֲמַתְכֶם הנאמנה). רבים מוציאים את הספר לאור, והתוצאה מוצגת במרחבי חנויות הספרים. מהם האתגרים בכתיבת ספרי ילדים? קיימים ארבעה מכשולים עיקריים, שעלולים להפיל מחברים…
כרעם ביום בהיר
הרשו לי להתרעם על השימוש המרובה במילים "פתאום", לפתע", ואצל המהדרין – "לפתע פתאום". המשמעות של מילים אלה היא שמשהו קרה בהפתעה, באופן לא צפוי. מה מפתיע בכך שסיים להדיח כלים ובא להצטרף לאשתו בסלון? סופרים מתחילים רבים משתמשים במילים אלה כדי לתאר תפנית בעלילה או משהו חדש שקורה בסיפור:…
חמש דרכים לזרוק את הקורא מהסיפור
(לא מומלץ לנסות את זה בבית) כאשר אנחנו קוראים ספר טוב, אבל ממש טוב, כל העולם סביבנו נשכח. אנחנו נשאבים לחלוטין לתוך הסיפור, העלילה והתפאורה שלו אופפות אותנו, ואנחנו ממש שם, עם הדמויות, שוכחים שזה רק בכאילו. ואז… בבת אחת מישהו מעיף אותנו מהסיפור למציאות. ה"מישהו" הזה הוא הסופר בכבודו…
להראות, לא לספר (Show, don't tell)
אחת הבעיות של סופרים מתחילים היא המחשת התפאורה והרגשות. לרוב, במקום לתאר הם מצהירים. לכך הכוונה בעצה: "להראות, לא לספר". בפוסט זה אני מבהירה כיצד ליישם את העיקרון החשוב הזה. ציטוט המיוחס לצ'כוב מבהיר היטב את העיקרון: "אל תספרו לי שהירח זורח. הראו לי את נצנוץ האור משבר של …
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק א'
באמת, מי מדבר ככה? את השאלה הזו אני שואלת כמעט כל סופר מתחיל שספרו מגיע אליי לעריכה. היא רלוונטית בעיקר בדיאלוגים, אך לא רק. לא מעט סופרים מתחילים סבורים שהמילה הכתובה צריכה להיות נעלה, מורמת מעם המילים הפוּשְׁטיות הרגילות. התוצאה המתקבלת היא טקסט דיבורי מלאכותי. בדוגמאות הבאות, בוודאי תבחינו מייד…
עברית של שבת
שחר ואלה, תלמידות כיתה ח', כתבו על חשיבות השימוש בשפה עברית תקנית, באתר "השפה העברית" של משרד החינוך: "…במידה ואנו מבקשים לגשת לאדם מכובד בתפקיד חשוב (ראש עיריית תל אביב למשל), לדון עמו בנושא מסוים ולשטוח טענותינו בפניו, הוא יקשיב לדברינו ויכבד אותם יותר, אם נדבר עמו בשפה גבוהה, תקנית…
סטיליסטיקה
אחת הבעיות של הסופר המתחיל היא שעדיין לא מצא את קולו, הוא עדיין מהסס, מתנסה. הדבר בא לידי ביטוי בסיפור הסובל מחוסר אחידות סגנונית, או אם נדייק – הקורא הוא זה שסובל מכך. כאשר אין האחדה סגנונית, מתקבלת תחושה שהסיפור בנוי מטלאים. הטקסט נחווה כמקוטע, הקריאה איננה זורמת וההנאה ממנה…
המציאות עולה על כל דמיון
על אמינות בסיפור אדם הלך ללוויה של חבר ומעד לתוך קבר חפור. בניסיון למנוע את הנפילה, הוא נאחז במצבה סמוכה, אבל היא הייתה רעועה והתנתקה ממקומה. האיש נפל לתוך הבור, המצבה נפלה עליו והוא מת. שמעתי את הסיפור הזה בכתבה רצינית שעסקה בתחזוקה הירודה של בתי העלמין בארץ. כבר היה…
אמור לי משהו ואומר לך מי אתה!
מה השפה שלנו אומרת עלינו? הדיבור והכתיבה שלנו מייצגים את מי שאנחנו. הם אלה שיוצרים את הרושם הראשוני המתקבל עלינו! שפה היא דבר חי ודינמי שמשתנה כל הזמן. במובן זה, העברית היא שפה חריגה. תופעת החייאת השפה העברית היא מקרה ייחודי שמעולם לא קרה במקום אחר בעולם. לשון כתב בספרי…
יום המשפחה / חלק ב'
לכבוד יום המשפחה חיפשתי ניבים, ביטויים וצירופי לשון בעברית, הכוללים את המילים "אימא", "אבא", "אחים" ו"משפחה". להפתעתי התקשיתי למצוא. בין היתר חיפשתי במילון אבניאון, שבו יש לשונית "ניבים וצירופים" עבור מילים רבות, אבל לא עבור "אימא", שלושה צירופים עבור המילה "אח" ורק צירוף אחד עבור "אבא"; במילון רב־מילים שבו יש…
יום המשפחה / חלק א'
כמה פעמים נתקלתם בניסוחים מסורבלים כגון אלה? "סבתא של סבתא שלי הייתה תופרת מחוננת". "סבתא שלי? אז אבא שלה היה כנר". "האישה של אח של אבא שלי היא מורה למתמטיקה". יום המשפחה הוא זמן אידאלי לעשות סדר במילים המתארות יחסים משפחתיים. קרבת דם משפחה גרעינית המושג המסורתי למשפחה הגרעינית כולל…
שפה חדשה דמוית עברית: תרגומית
Photo by Alexis AMZ DA CRUZ on Unsplash מדי יום מגיעה השעה הזו, הרגע שבו אני מצהירה (לעולם ולעצמי) שעכשיו אני הולכת ללמוד ספרדית. חלילה לא להימרח על הספה מול הטלוויזיה הדלוקה, אלא ללמוד שפה זרה (על ההכחשה הזו תוכלו לקרוא בפוסט יופמיזם ותקינות פוליטית). מדוע רובנו, הישראלים, שולטים באנגלית…
כתיב חסר ניקוד
Photo by Chermiti Mohamed from Pexels בפוסט ניקוד: למה צריך אותו? כתבתי מתי נהוג לנקד מילים, ומתי נדרש ניקוד עזר. אם אתם כותבים שירה או ספרי ילדים, ומנקדים תמיד, הפוסט הזה אינו עבורכם, שכן מילים מנוקדות אף פעם לא ייכתבו בכתיב מלא. בפוסט זה אני רוצה להתייחס לכללי הכתיב ללא…
כן לא שחור לבן
משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כך נעשיר את אוצר המילים שלהם ונסייע בפיתוח מיומנויות הדיבור של ילדינו בדרך כיפית. במשחק "כן־לא־שחור־לבן" המטרה של שחקן א' היא להימנע מאמירת המילים האלה ולהקפיד על מילים חלופיות (אולי, חיובי, יש וכדומה) כאשר הוא משיב לשאלות של חברו; מטרת…
שפה – כללים או מוסכמות?
מדוע ניסוח א' נחשב תקין וניסוח ב' אינו תקין? איזה משני הניסוחים הגיוני יותר? איזה מהם נכון יותר? שאלות אלה מטרידות אותי מעת לעת. אני צברית, עברית היא שפת האם שלי. מגיל צעיר בלעתי ספרים בכמויות אדירות, וכידוע – קריאה מסייעת להכרת השפה והכתיב, ומחדדת את המודעות השפתית. כיום אני…
אוקסימורון ולשון סגי נהור
מהו אקסימורון? אוקסימורון: אמצעי סגנוני בכתיבה יצירתית שבו נעשה שימוש בצירוף מילים בעלות משמעויות מנוגדות, שלכאורה אין בו היגיון. הצירוף יוצר אמירה חדשה, מעניינת ומפתיעה, ולמרות הסתירה הוא מקבל משמעות הגיונית. למשל, דממה רועמת או טפטוף חזק. אם נחשוב על שתי המילים האלה בהיגיון, הן לא הולכות יחד – הן…
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק ג'
אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן העריכה היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת, שלא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה אותם. במשטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק א' כתבתי על "בגלל ש…" לפני ש…" ו"למרות ש…" ובמשטרת טעויות הלשון הנפוצות חלק ב' כתבתי על "אחד אחרי…
סדר המילים במשפט
בעברית יש כללים מוגדרים לסדר מילים תקני במשפט. הקפדה על הסדר הנכון תביא לקבלת טקסט זורם במשלב בינוני־גבוה, ויש להקפיד על כך בטקסטים עיוניים או רשמיים. למרות זאת, לפעמים יש גמישות מה בסדר המילים במשפט. השינוי יכול להשפיע על הדגש במשפט או אפילו לשנות משמעות. כדי להבין את סדר המילים…
!WOW
Image by Pezibear from Pixabay בעוונותיי, אני נוהגת לצפות בתחרויות בישול (מסטר שף ומשחקי השף). לא כי הבישול מעניין אותי כל כך (אני מעדיפה שיבשלו לי), אלא כי אני נהנית לראות ולשמוע את תגובות השופטים אחרי שהם טועמים את המנות. לאחרונה שמתי לב שהתגובה הנפוצה היא WOW, ובעברית – וָאוּ!…
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק ב'
אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן העריכה היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת, שלא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה אותם. בחלק א' כתבתי על "בגלל ש…" לפני ש…" ו"למרות ש…" הפעם אני רוצה להתייחס לביטויים כמו: "אחד אחרי השני" "אחד את השני" "מצד אחד…
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק א'
Photo by Bill Oxford on Unsplash אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן עריכה לשונית היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת, שלפעמים לא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה אותם. הפעם קבלו את: "בגלל ש…" "לפני ש…" "למרות ש…" משפט כזה יכאיב לאוזניים של שומרי שפה…
על שלטים כושלים
האינטרנט עמוס בדוגמאות של שלטי חוצות ושל תמרורים כושלים, שראוי היה שיעברו בדיקה של עין ביקורתית ועריכת לשון. במקרים רבים התרגום לאנגלית הוא תרגום גוגל שיוצא מגוחך, ובמקרים אחרים השלט כתוב בעברית שגויה או יש בו טעויות הגהה ואחרות (למשל בשלט הנ"ל: האם עלינו לפנות ימינה או שמאלה כדי להגיע…
על חשיבותו של ניסוח שאינו משתמע לשתי פנים
האם האישה לא הייתה מספיק ברורה או שבעלה טיפש? אפשר להתווכח על כך… האם כדאי לנו להסתמך על תבונתם של הקוראים שלנו? לא כולם מבריקים, וגם אם כן – לא מכולם מקדישים זמן להתעמק בכתוב. בימינו הקריאה מרפרפת, חפוזה, ולכן כתיבה חד־משמעית חשובה במיוחד. בתקופת לימודיי נתנה המורה משפט מגוחך…
מי אמר שאין דיאלקטים בעברית?
דיאלקט הוא הלשון המדוברת בפי תושבי אזור מסוים או קבוצת אנשים מסוימת. בדרך כלל, הדיאלקט נוצר כאשר קבוצת אנשים חיה זמן רב יחד באותו מקום, ואינה באה במגע תדיר עם קבוצות אנשים אחרות. יש הסבורים שלעברית המודרנית אין דיאלקטים, היות שהיא שפה צעירה. טענתם נובעת מכך שדוברי העברית המודרנית חיים…
מכונה עם לב של אבן
התמונה הנ"ל רצה בפורומים רבים של מתרגמים, ללא קרדיט באף אחד מהם בטיולים בחו"ל, מי לא חולם על האפשרות לחשוב בשפה שלנו, ושזה יצא לנו מהפה בתרגום מוצלח ביותר לשפת המאזין? היה יכול להיות נהדר, נכון? מכונת תרגום אוטומטית כזו מהמוח לפה עדיין לא הומצאה, אבל בהחלט הומצאו תוכנות תרגום…
לא תספיקו לומר מילה והמילה תסתיים
על הומונימים תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2000-2350 לפנה"ס מאת: http://www.circlist.de/beschneidung.jpg, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=842429 חידה 11 אנשים חיכו להסעה לעבודה. ברכב ההסעות שהגיע היו רק 10 מקומות. אף אחד לא נכנס. מדוע? זוהי דוגמה למשחק מילים העושה שימוש בהומונימיה (אם לא פענחתם בעצמכם, התשובה לחידה בסוף…
זכר ונקבה ברא אותם / חלק ב'
הפוסט זכר ונקבה ברא אותם / חלק א' עוסק בכתיבה מגדרית. על דרך האסוציאציה, אתייחס כאן למילים שהן גם נקבה וגם זכר, למילים שאנחנו נוטים להתבלבל במין הדקדוקי שלהן, ואגע גם קצת במספרים בהקשר זה. כללי השפה העברית נבנו על בסיס המקורות הכתובים של תרבותנו – התנ"ך, ספרות חז"ל, ספרות…
חטאים ונרדפותיהם
ניסוחים מסוג זה רצים ברשתות החברתיות מדי שנה, לקראת יום הכיפורים. גרסה משעשעת נוספת לסליחות פרסמה האקדמיה ללשון העברית, המפרסמת מעת לעת פנינים שאומרים ילדים קטנים: "עמית, אני מבקשת ממך סליחה על כל הפעמים שאני ארביץ לך בטעות". לקראת יום הכיפורים הממשמש ובא, הגיע הזמן להתעמק בחטאים שלנו. אין לי…
זכר ונקבה ברא אותם / חלק א'
אחת הבעיות שנתקלים בה מתרגמים ועורכי לשון בשפה העברית היא בעיית המגדר. למשל, תרגומים פשוטים: הבעיה מתעוררת בטקסטים מסוגים שונים: שאלונים, פרסומים, פוסטים, עלונים רפואיים ועוד. מי קורא את הטקסטים שלנו? כאשר אנחנו כותבים טקסט שיווקי, למשל, ייתכן שקהל היעד שלנו כולל גם נשים וגם גברים. אומנם מקובל בעברית לפנות…
עברית של שבת
שחר ואלה, תלמידות כיתה ח', כתבו על חשיבות השימוש בשפה עברית תקנית, באתר "השפה העברית" של משרד החינוך: "…במידה ואנו מבקשים לגשת לאדם מכובד בתפקיד חשוב (ראש עיריית תל אביב למשל), לדון עמו בנושא מסוים ולשטוח טענותינו בפניו, הוא יקשיב לדברינו ויכבד אותם יותר, אם נדבר עמו בשפה גבוהה, תקנית…
מילים נרדפות – האומנם תאומות זהות?
משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כשבני היה קטן, אחד מהמשחקים האלה היה משחק המילים הנרדפות. כמה שיותר. אני הייתי שואלת אותו: איזו עוד מילה יש לאף? והוא היה עונה: חוטם. לשטיח? מרבד. לעץ? אילן. לענף? בד. לבד? אריג. ולפעמים הוא היה שואל אותי: איזו עוד…
כמה קטן, ככה חשוב
קרדיט: Buttersafe, https://www.buttersafe.com על חשיבותו של הפסיק ממה בנוי טקסט? מאותיות, כמובן. אותיות שיוצרות מילים, שיוצרות משפטים, שמעבירים רעיון. אבל לא רק. הטקסט מכיל סימנים שונים, שאינם אותיות. חלק מהסימנים האלה הם סימני פיסוק, המסייעים בקריאת הטקסט ובהבנתו, ומעניקים לו את הטון. אין בכוונתי ללמד את כללי הפיסוק, הם מפורטים…
שפה – של העם או של מגדל השן האקדמי?
בניין האקדמיה ללשון העברית בירושלים האם הקפדה על שפה נאה היא הכרח או שמא היא טרחנית ומתנשאת, או כמו שאחד הסופרים שעבדתי איתו אמר – אל תהיי סתם פלצנית! האם על מקבלי ההחלטות הלשוניות לקבע את השפה או לזרום עם שפת העם המשתנה תמידית? איך תפיסתנו את השפה משפיעה על…
גם אתם צועקים על המחשב שלכם?
הכרת האפשרויות הרבות של "וורד" תאפשר לכל תהליך הכתיבה לזרום! כתיבה היא פעולה יצירתית, ללא ספק, אולם כמו כל פעולה יצירתית בכל תחום, היא כוללת עבודה טכנית, מונוטונית לעיתים, בדרך ליצירה הסופית. צד אחד של ההיבט הטכני הזה הוא כללים לבניית הטקסט הסופי ולזרימתו (על כך אכתוב בפוסט נפרד). צד…
מִספוּר וכותרות לאלמנטים במסמך
מי שכותב סיפורת יכול לדלג על פוסט זה. מי שכותב מאמרים אקדמיים־עיוניים למיניהם יתלהב. כמו מִספוּר אוטומטי של פסקאות ושל עמודים – כך אפשר למספר אלמנטים במסמך. מהם אותם אלמנטים? לוחות, תרשימים, תמונות… בעצם מה לא? המִספוּר אוטומטי אין מגבלה על מספר סוגי האלמנטים שנרצה למספר במסמך ישתנה אם…
שני תיקונים אפשריים למסמך שנמאס לו להתנהג יפה
Photo by Artyom Kabajev on Unsplash המסמך מתנהג מוזר? שני דברים פשוטים שאפשר לנסות המסמך לא נפתח? לא מציג את כל העמודים? מציג אולי הרבה יותר עמודים מהנדרש? נתקע באמצע ומסרב להמשיך? אולי לא מגיב לשינויים בעיצוב? להגדרות אחרות? תקלות כאלה יכולות לקרות בשל מגוון סיבות, החל מנפילה מהירה במתח…
וורד מסייע לבנות מסמך
Photo by Александр Македонский: https://www.pexels.com/photo/silhouette-of-man-holding-onto-metal-frame-3609139/ עוד כשהייתי בתיכון לימדו אותנו שכשכותבים צריך לתכנן. הקלאסי היה לרשום את כל הנקודות, ולארגן אותן לפי סדר כך שאחת בונה על קודמתה. שנים כה רבות אחרי כן אני עדיין משתמשת בכלי הזה – גם אם אני מרשה לעצמי לסטות ממנו, כי אני עובדת עם…
תצוגות בוורד – לכל אחת מטרה
Image by Gerd Altman from Pixabay לא סתם פיתחו כמה תצוגות בוורד – מיקרוסופט מכירים בכך שיש לנו צרכים שונים בעבודה, ולפעמים נזדקק להסתכל על המסמך באופן שונה. אז למה רוב הכותבים עובדים רק עם תצוגה אחת? בפוסט זה אציג את התצוגות הקיימות ואסביר את מטרתן, ואז נתמקד בתצוגה החשובה…
הדבקה – פנים רבות לה
השקעתם פעם מחשבה מה קורה כשאתם מדביקים למסמך אחד מידע שהוכן במסמך אחר? בתוכנה אחרת? נתקלתם לפעמים במצב שבו ההדבקה לא מתנהגת כמו שרציתם? מילה אחת, "הדבקה" – אפשרויות רבות. מומלץ להכירן ולא תמיד להסתפק בברירת המחדל. אפשרויות ההדבקה מתחבאות? אפשרויות ההדבקה לא כל כך מתחבאות, אנחנו פשוט לא מסתכלים.…
שורת המצב נותנת לנו מידע תוך כדי עבודה
שורת המצב היא הסרגל / המסגרת התחתונה בכל חלון של תוכנות אופיס. מטרתה: הצגת מידע מסייע ולעיתים גם גישה מהירה לפירוט של אותו סוג מידע. אל תתעלמו ממנה, היא חלק מכלי העבודה שמסייעים לנו במהלך כתיבת מסמכים. כברירת מחדל, בוורד מוצגים כמה נושאים, אולם קיימת רשימה גדולה יותר של אפשרויות,…
סרגל הכלים לגישה מהירה
Photo by George Sultan from Pexels רצועת הכלים היא הרצועה שבה נמצאות הכרטיסיות השונות (קובץ, בית, הוספה וכו'). סרגל הכלים לגישה מהירה הוא סדרה של פקודות שיושבת מעל רצועת הכלים או מתחת לה, ואנחנו יכולים לקבוע מה כלול בו. זהו ריכוז של לחצני פקודות שנגישות לנו תמיד. גם אם הפקודות…
כלי חלונות לצילום מסך (או חלק ממנו) ועוד
כאשר אנחנו רוצים להעתיק טקסט, אנחנו פשוט מעתיקים (על כך בפוסט העתקה לשימוש רב־פעמי). אולם מה נעשה כשאנחנו רוצים להעתיק תמונה? להעתיק הודעת שגיאה שעולה על המחשב? אולי לתמוך ויזואלית בהנחיות (כמו שנעשה בפוסטים המציגים איך־לעשות־מה במחשב, כגון פוסט זה)? מיקרוסופט מצטיינים במתן יכולות זהות או דומות באופנים שונים, וכך…
העתקה לשימוש רב־פעמי
רק ותיקים עוד זוכרים שפעם לא הייתה אפשרות (בקלות) לבצע העתקה והדבקה. אפילו אותם ותיקים כבר לוקחים יכולת זו כמובנת מאליה. כולנו מעתיקים, גוזרים ומדביקים בעת כתיבה, ולא יכולים לחשוב איך היינו מארגנים מסמכים אחרת. בין שאנחנו עובדים באמצעות כרטיסיית הפקודות ובין שהאצבעות שלנו שיננו את קיצורי המקשים להעתקה (Ctrl+C),…
מודעות לנגישות
התאמת מסמכים לכל הקוראים כשאנחנו כותבים, לרוב איננו יודעים מי יקרא את הטקסט שכתבנו. כחלק מתהליך הכתיבה (והעריכה), אנחנו צריכים לזהות מי עשוי לקרוא את המסמך – גיל, ידע מוקדם וכדומה – ולוודא שכולם יבינו את מה שכתבנו. אולי הטקסט מושלם, אבל אם לא לקחנו בחשבון קוראים עם מוגבלוּת, הרי…
יצירת תוכן עניינים מקושר בוורד
מסמך ארוך, מסמך מורכב, מסמך שהוא חומר עיוני ולא נועד לקריאה רציפה – כל אלה דוגמאות למסמכים שדורשים תוכן עניינים, כדי להקל על הקורא את מציאת המידע שלו הוא זקוק. וורד מאפשר לנו ליצור תוכן עניינים אוטומטי בכמה צעדים ובפחות מדקה עבודה, כך שהתוכן ימשיך להתעדכן ככל שנמשיך לעבוד על…
מהם מקטעים, ולמה לא נוכל לכתוב מסמכים ארוכים בלעדיהם
רציתם לשלב טבלה לאורך במסמך שכולו פריסת רוחב? אולי רציתם שעמוד מספר 1 יהיה עמוד הטקסט הראשון ולא עמוד הכותרת והתוכן? ניסיתם? הצלחתם? אם הצלחתם, אתם יודעים לעבוד עם מקטעים. אם יצאתם מתוסכלים כשניסיתם, או כלל לא טרחתם לנסות, המשיכו לקרוא. למה מקטעים? מה הרעיון העומד מאחורי מקטעים? הגדרות עמוד…
הערות שוליים לא (רק) מה שחשבתם
כל מי שכותב מאמרים אקדמיים, ספרי עיון, עלוני מידע מקצועיים ועוד נזקק להערות שוליים. נתקלתי גם בסופרים שהשתמשו בהערות שוליים כדי לשמור על קצב הסיפור, כאשר חשבו שהיכרות עם מושג, עם נושא או עם ספר קודם בסדרה הכרחיים להבנה. איך משלבים הערות שוליים? כל מי שמשתמש יתמה על השאלה: מכרטיסיית…
כיצד מנקדים במחשב?
צריכים לנקד? נורית הסבירה לכם מתי צריך (ומתי לא) בפוסט ניקוד: למה צריך אותו? אני אציג לכם איך – החזיקו את הטבלה הבאה זמינה. הטכניקה פשוטה: הציבו את סמן העכבר אחרי האות שאותה רוצים לנקד (משמאלה), והפעילו את הצירוף המתאים לסימן הניקוד מתוך אחת משלוש האפשרויות הרשומות מטה: הניקוד דוגמה…
שדרוג הטקסט במרחק קליק ימני
כלים לכתיבה ולמחקר הם חלק אינטגרלי מתוכנת וורד וורד אינו רק תוכנה לכתיבת טקסטים, משולבים בה כלים שעוזרים לנו לשפר את כתיבתנו. בפוסט הזה סקירה של הסיוע הקיים עבורנו במרחק קליק ימני אחד: מילים נרדפות, תרגום, מחקר. אחד קיים כדי להעשיר את השפה שלנו, השני – לסייע כשעובדים מול טקסט…
מילון אישי
מיקרוסופט מספק מילון, שמתעדכן מעת לעת, בשביל בדיקת איות. הבעיה היא שמילון זה לא מכיל הכול, והוא גם לא מכיל שמות, מושגים ייחודיים, או סתם – וזה בעיקר בעברית – לא מעודכן בכללי השפה הנכונים. בעת בדיקת איות קיימת אפשרות להוסיף מילים למילון אישי, כדי שלא יסומנו כשגיאה בהמשך. מהו…
חלונית ניווט וכותרות ברמות שונות
Photo by Sunil Ray on Unsplash וורד מסייע לבנות מסמך עוד כשהייתי בתיכון לימדו אותנו שכשכותבים צריך לתכנן – הקלאסי היה לכתוב את כל הנקודות, ולארגן אותן לפי סדר, כך שאחת בונה על קודמתה. שנים כה רבות אחרי כן אני עדיין משתמשת בכלי הזה – גם אם אני מרשה לעצמי…
בדיקת איות תוך כדי עבודה
אין דבר מבייש יותר לכותב מאשר להוציא תוצר עם שגיאות כתיב. וורד יודע לזהות שגיאות כתיב ולסמן לנו אותן תוך כדי עבודה, וכך לעזור לנו להימנע מבושות. איך זה עובד? ייתכן שנתקלתם בזה ואפילו לא ידעתם מה המשמעות. כאשר וורד מזהה שגיאת כתיב, מופיע קו עקלקל אדום. אנחנו יכולים לתקן,…
אתם ממילא משתמשים בסגנונות, אז רתמו אותם לצורכיכם
שימוש בסגנונות חלק א' רוצים מראה אחיד ומקצועי לטקסט ללא מאמץ? כשצריך לעשות תיקון במאפיינים עיצוביים, רוצים לתקן במקום אחד ולהיות שקטים שתוקן בכל הטקסט? בשביל זה קיימים סגנונות. למה סגנונות? סגנון הוא אוסף של מאפיינים עיצוביים המאוגדים יחדיו, שאפשר להחילו על טקסט, על טבלאות ועל רשימות. כותרות פרקים לרמות…
על יתומים בטקסט
על הריק הטוב חלק ג' עזרו לוורד לסייע לכם ליצור טקסט מזמין לקריאה / חלק ג' בוודאי נתקלתם בטקסט שבעת קריאתו הייתם צריכים לנווט קדימה ואחורה בין העמודים כדי לקבל את התמונה המלאה – כותרת הפרק נמצאת בסוף עמוד אחד, והטקסט השייך לה נמצא בעמוד הבא; עמוד שמתחיל בחצי שורה…
על הריק הטוב בטקסט שלנו / חלק ב'
ריווח בתוך שורות ובין פסקאות עזרו לוורד לסייע לכם ליצור טקסט מזמין לקריאה כמה מכם יתאמצו לקרוא מסה של טקסט כגון זו? או אולי תעדיפו כזה? חלוקה נכונה לפרקים, לפסקאות ולתבליטים כדי לפרק את התוכן ליחידות הגיוניות – עליכם. וורד יתמוך ביחידות התוכן בעזרת מרווחים שיאפשרו לעין לקלוט מתי מסתיימת…
על הריק הטוב בטקסט שלנו / חלק א'
עזרו לוורד לסייע לכם ליצור טקסט מזמין לקריאה בפוסט שפה – של העם או של מגדל השן האקדמי? נורית סיפרה לכם שעברית שגויה מעידה עליכם, ולא לטובה. אני אספר לכם שגם אם העברית תקינה, על המסמך שאתם יוצרים להיות קריא, מזמין והגיוני. אתם מזניחים את החלק הזה? מעיד עליכם, ולא…
למה המסמך משתולל?
על הסימונים הסודיים בוורד / חלק ב' כידוע, מעטים הם דוברי העברית בעולם, ולכן הכלים הטכנולוגיים שבהם אנו נעזרים לא תמיד מותאמים עבורנו בצורה מיטבית. הבעיה מחריפה פי כמה כאשר כותבים מסמך דו־לשוני, כלומר: אנחנו צריכים לפעמים לשנות את השפה ו/או את כיוון הכתיבה. במקרים רבים, במסמך דו־לשוני המשפט משתבש…
זה שאנחנו לא רואים אותם לא אומר שהם לא קיימים!
על הסימונים הסודיים בוורד / חלק א' רובנו כותבים ב־word, ואיננו מודעים לכך שבהיסח הדעת אנחנו מוסיפים סימנים רבים, שלפעמים אחראים להתנהגות מוזרה של המסמך. מכירים את הכולסטרול הטוב ואת הכולסטרול הרע? כך גם הסימנים הסמויים – חלקם הכרחיים וחלקם… ממש לא. בהמשך אפרט על הסימנים הסמויים הטובים והרעים, אבל…
לשרותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית
