במשך יותר מארבעים שנה שבהם הייתי קלינאי, ובהמשך מנהל בכיר בשירותי הבריאות, אספתי בשתי קופסאות פתקים שמספרים את סיפור חיי כרופא.  

הראשונה היא קופסת עץ הנמצאת במגירת שולחני בחדר העבודה ומכילה אוסף של מאות פתקים ומכתבי תודה שקיבלתי ממטופלים ומבני משפחותיהם, על ניירות צבעוניים מעוטרים בציורי פרחים. לעיתים רחוקות אני פותח את הקופסה ומתבונן בתוכנה.  

הקופסה השנייה נמצאת עמוק במוחי. היא מלאה בפתקים הכתובים על נייר לבן ובאותיות שחורות עבות. אלה פתקי הזיכרון שלי, על אותם חולים שלא הייתי מספיק רגיש אליהם דווקא כאשר נזקקו לי ביותר. אלו פתקים על הרגעים שבהם הייתי שחוק ולא חמלתי על החולה שכה חיכה לייחס ולחמלה ממני. פתקים רבים בקופסה זו הם מהתקופה שבה הייתי מנהל בכיר במערכת שמשאביה תמיד בחסר, ונמנע ממני להעניק את הכלים שהצוותים הרפואיים שבחזית העשייה נזקקו להם. 

בניגוד לקופסת מכתבי התודה, הקופסה שבראשי נפתחת מעצמה לעיתים קרובות, והמחשבות שעוברות בראשי סובבות סביב השאלות: היכן טעיתי? איך הייתי יכול לעשות אחרת? 

הספר הכאב שבשחיקת החמלה הוא אוסף סיפורים אמיתיים מקופסת הכישלון. אני מתאר בו מה עוברים מטופלים ומשפחתם במערכת הבריאות בישראל, הסובלת מחוסר משאבים ומצוות שחוק. הספר כתוב מנקודת מבטו של המטופל, ומתאר את קשייו להילחם במערכת הבירוקרטית דווקא כשהוא זקוק לה ביותר ונמצא במשבר בריאותי. 

ד"ר איתן חי־עם התחיל את עבודתו כרופא משפחה בקיבוצי עוטף עזה ובנתיבות; ניהל מחוזות בשרותי בריאות כללית, ניהל את המרכז הרפואי סורוקה, את רשת אסותא וכיהן כמנכל משרד הבריאות; עבד כרופא בווייטנאם וכיועץ בהקמת בית חולים בקונגו; משמש כיו"ר רפואי של חברת SYQE MEDICAL וכדירקטור בכמה חברות. ד"ר חי־עם יקיר העיר באר שבע ובעל אות אביר איכות השלטון.